מייקל קוקס הנפלא, האחראי על האתר Zonal Marking, ניתח את הקלאסיקו מנקודת מבט טקטית. הוא עושה זאת בתדירות הולכת ופוחתת ולכן כל פסיק שהוא כותב יש להעריך ולהוקיר. את הניתוח תרגמתי לפניכם, תיהנו!
ברצלונה שלטה במחצית הראשונה וב-20 הדקות האחרונות של המשחק, אף על פי שהשינוי של ריאל מדריד במחצית כמעט והציל לה את המשחק.
לארנסטו ואלוורדה חסר לאו מסי, והוא הותיר את עוסמאן דמבלה על הספסל.
הבעיה העיקרית של יולן לופטגי הייתה ההעדרות של דני קרבחאל, מה שהביא להמשך דרכו של נאצ’ו כמגן ימני.
בארסה שולטת באגף שמאל
לפני המשחק, תשומת הלב התמקדה בהעדרו של מסי אצל ברצלונה – אך זה החיסרון של קרבחאל אצל ריאל מדריד שהתברר כמשמעותי יותר, שכן הקבוצה האורחת סבלה קשות בצד הימני של ההגנה שלה במהלך חצי השעה הראשונה של המשחק. נאצ’ו, לו יש ניסיון רב בעמדת המגן הימני, הוא בכל זאת בלם שמוצב מחוץ לעמדתו הרגילה, וזה ניכר לעין בבירור בקלאסיקו, כשהוא מצא עצמו פעם אחר פעם בעמדה צרה, נמשך פנימה על ידי הגלישות הטיפוסיות של קוטיניו למרכז המגרש, מה שהותיר לג’ורדי אלבה שטח רב לבצע עיקופים לתוכו.
זה קרה בתדירות כה גבוהה, כך שלנסות להעריך היבט כלשהו אחר בקרב הטקטי בין הקבוצות, לפחות בחצי השעה הראשונה, נראה חסר טעם. למעשה, ברצלונה עשתה כמה ערבובים בשלבי הפתיחה של המשחק, וזה היה קוטיניו שהיה הראשון לפרוץ מאחורי קו ההגנה של ריאל מדריד דרך אגף שמאל. לאחר מכן, העניין השתנה כאשר הוא הצטמצם למרכז ויצר שטח לאלבה.
הבעיות של בייל
ההשלכה הישירה של המהלך הזה הייתה שגארת’ בייל נאלץ לסגת ולהפוך הלכה למעשה למגן-עזר, עם נאצ’ו שנדחק פנימה. על הנייר נדמה שבייל מסוגל למלא את התפקיד הזה כהלכה – הוא שיחק כמגן בעבר, אם כי מוקדם מאוד בקריירה שלו, והוא אחד השחקנים הבודדים במגרש שמסוגל לאתגר את אלבה עם מהירותו. בפתיחת המשחק, בייל ביצע שני מהלכים הגנתיים סבירים בשליש המגרש של קבוצתו.
למרות זאת, הבעיה של בייל הייתה שהוא נאלץ למלא שני תפקידים במקביל. לא רק שהוא נאלץ לשחק כמגן ימני נוסף, זה היה גם הקלאסיקו הראשון של ריאל מדריד בעידן שלאחר רונאלדו, ואפשר לומר שבייל חיכה 5 שנים כדי להפוך לשחקן המרכזי בקבוצה וכך לגלם את התפקיד שרונאלדו מילא לפני כן. לכן, תשומת הלב שלו הייתה לפעול בחלק ההתקפי של המגרש, והוא יצר לקרים בנזמה הזדמנות הגונה בתחילת המשחק. אף על פי כן, לשחק בשני תפקידים בו-זמנית נהיה עבורו יותר מדי די מהר.
העקיפות של אלבה הביאו לבארסה יתרון 2 – 0
ריאל לא ידעו איך להתמודד עם זה. זמן קצר אחרי השער הראשון של בארסה, המצב שנוצר היה שנאצ’ו מנסה לדחוף בעמדה רחבה יותר כדי לסגור את אלבה, בעוד קוטיניו הועבר לאחריותם של הקשרים של ריאל. אין עם זה שום בעיה בפני עצמו, אך כעת נראה שבייל היה בטוח שנאצ’ו אחראי באופן מלא על אלבה. במהלך שקדם לשער הראשון, סרחיו בוסקטס היה עם הכדור במרכז המגרש, אלבה החל לרוץ באגף שמאל, ובייל הצביע על נאצ’ו שייקח את המגן השמאלי של בארסה. בייל היה באותו קו עם אלבה, ולכן היה בעמדה להשיג אותו, אך הוא בטח בכך שנאצ’ו יחליף אותו ויסגור את אלבה.
אך נאצ’ו לא עשה זאת. בין אם זה כי בייל לא עושה סגירות אחוריות או כי נאצ’ו היה בעמדה פנימית מדי, אלבה מצא את השטח כדי לקבל כדור מוקשת ומדויק של ראקיטיץ’, השתלט על המסירה, התיישר והעביר מסירה חותכת לקוטיניו – שהתחמק בריצה מקאסמירו – וסיים בפשטות. המיקום של קוטיניו והמהירות של אלבה היו שני הגורמים העיקריים שגרמו לריאל מדריד בעיות בצד ימין של ההגנה שלה, ושני השחקנים שיתפו פעולה כדי להבקיע את השער הראשון. זו הייתה הפעם השלישית, לפחות, שבארסה איימה לפרוץ את החומה דרך הצד הזה.
השער השני של ברצלונה היה בבעיטת עונשין, שלואיס סוארס סחט וגם בעט. פעם נוספת, זה היה שיתוף הפעולה של קוטיניו, בעמדת שמאל-מרכז, ושל אלבה, בעיקוף, שיצר את הבעיות אצל ריאל מדריד. קוטיניו סיפק לאלבה את הכדור, והמסירה השטוחה שלו לרחבה פיתתה את רפאל וראן להיכנס בסוארס.
ברצלונה, למעשה, הייתה יכולה להגדיל את היתרון שלה אף יותר לפני המחצית. ככל הנראה, המצב המבוזבז הגדול ביותר שלה היה המסירה הרעה של ראפיניה – פעם נוספת – לאלבה שעקף מאחורי קו ההגנה. מסירה מדויקת קצת יותר, ואלבה היה מוצא את עצמו חופשי לגמרי מול השער של קורטואה.
המעבר של ריאל למערך 3-4-3
במצב כזה, לופטגי נאלץ להיות נועז – הוא היה על סף איבוד עבודתו אם ריאל מפסידה את המשחק הזה, אז לא היה שום טעם להתרסק מבלי להילחם עד הרגע האחרון. השינוי שביצע במחצית היה בלתי צפוי. וראן, אולי עדיין בהנגאובר מהמונדיאל, הוצא, ולוקס ואסקס נכנס להחליפו. נדמה היה שוואסקס ישחק כמגן ימני, עמדה אותה מילא פה ושם במהלך העונה, ואז נאצ’ו יוסט למרכז.
זו רק חצי-אמת – למעשה קאסמירו עבר להגנה, וריאל מדריד עברה למערך של 3-4-3 עם ואסקס ומרסלו כמגני כנף. זה עזר להכיל את אלבה – ולו רק כי לא היה יותר דיון לגבי מי צריך לסגור אותו. בבירור זו הייתה מטלתו של ואסקס.
הצמד איסקו-ואסקס בדרכו של הצמד קוטיניו-אלבה
לפתע, ריאל מדריד החלה ליצור בעיות דרך אגף ימין, במיוחד עם העיקופים של ואסקס. בייל נותר רוב הזמן באגף ימין, אך הרגעים הטובים ביותר של ריאל היו כשאיסקו עבר גם הוא לאגף הזה, וכך ריאל החזירה לבארסה עין תחת עין: איסקו גלש למרכז כדי לפנות שטח לוואסקס, בדיוק כמו שקוטיניו ואלבה עשו במחצית הראשונה. תוך 5 דקות, ריאל הבקיעה את השער שלה. ואסקס ואיסקו יצרו מצב של עומס יתר על אלבה – כשקוטיניו על תקן נעדר – איסקו העביר כדור למרכז, והסיומת הייתה של מרסלו – שהוא בעצמו עלה אף גבוה יותר מהרגיל, כשמילא תפקיד של מגן-כנף אחרי שינוי המערך.
אחרי הגול, ריאל מדריד הייתה על הגל. במתפרצת שנולדה מקרן של ברצלונה, תיבו קורטואה זרק את הכדור הרחק לעברו של איסקו, שהיה בעמדת מרכז-ימין, והוא העביר את הכדור דרך תנועת השחקנים, ולאו דווקא לוואסקס, שפעם נוספת ביצע עיקוף סביב אלבה, פנוי לחלוטין. מהעמדות האלה היה סביר שריאל מדריד תצליח לכבוש.
ברצלונה נכנסה לפאניקה. הם איבדו כדור ממש בקצה הרחבה שלהם, מה שאפשר ללוקה מודריץ’ לבעוט ולפגוע בקורה. הם הגנו על הקרנות הקצרות של ריאל ברשלנות, וכך אפשרו לריאל מדריד להרים את הכדור לתוך הרחבה. ראפיניה איבד כדור כשניסה לכדרר קרוב לרחבה שלו, וכך אפשר לטוני קרוס למסור כדור עומק לאיסקו. ככל שהדקות חלפו, נדמה היה שהמערך ההגנתי של ברצלונה לא מסוגל למנוע מריאל מדריד לפרוץ דרך אגף ימין – כשקוטיניו וראפיניה נסוגו אחורה באיטיות רבה מאוד כדי ליצור קו רביעייה שני, וארתור היה סוג של מספר 10.
אך המפתח כעת היה ואסקס והחופש המוחלט שלו באגף ימין. בחלוף 67 דקות, ריאל יצרה הזדמנות זהב בדיוק בזכות זה. איסקו היה הימני בשלישייה ההתקפית, גלש פנימה כדי למשוך את אלבה עמו, ממש על קו האמצע, ואז העביר את הכדור החוצה לוואסקס, לו נותר חופשי כל אגף ימין. הוא רץ מהר לעבר השער, העביר כדור רוחב לבנזמה שהיה לא מכוסה, אך נגיחתו הייתה גבוהה מדי. זה היה צריך להיות השוויון – כששני השערים היו תולדה של שיתוף הפעולה בין איסקו ולוקאס ואסקס.
השינויים של בארסה מחדשים את השליטה
ואלוורדה הבין שיש בעיה חמורה באגפים, ולכן החליף את קוטיניו ואת ראפיניה, ששניהם לא תרמו כמעט במהלכים ההגנתיים של קבוצתם.
נלסו סמדו, מגן ימני, החליף את ראפיניה, מה שהעביר את סרג’י רוברטו קדימה, לחלק הקדמי-ימני של הקישור. באגף השני, דמבלה החליף את קוטיניו והעניק לקבוצה מהירות עצומה במתפרצות – והוא תרם רבות לשער המכריע תוך שתי דקות, כשמסר את הכדור לרוברטו, שההרמה העדינה שלו ננגחה פנימה בצורה נפלאה על ידי סוארס. השער השלישי הזה, דווקא בדקות שריאל מדריד שלטה בהן, היה מה שהרג את המשחק. סוארס הנחית גם את השלישי שלו – והרביעי של בארסה – לאחר טעות איומה של סרחיו ראמוס בהתמודדות עם כדור ארוך. לאחר מכן, המחליף ארתורו וידאל נגח גם את החמישי, מה שהפך את התוצאה לקצת מחמיאה יתר על המידה.
כצפוי, לופטגי פוטר על ידי הנהלת ריאל למחרת, וסנטי סולארי מונה כמחליפו הזמני. כעת, לופטגי איבד את שתי המשרות הגדולות בקריירה שלו בטווח זמן של ארבעה חודשים, כך שזה לא ינחם יותר מדי לשמוע זאת, אך בעזרת השינויים שביצע במחצית, הוא הוכיח את היכולת שלו להגיב בצורה טובה למשחק.
