אנדרה גומש פותח את הלב ומאשר שהוא סובל מחרדות: “אני לא מרגיש טוב על המגרש. אני לא נהנה ממה שאני אוהב לעשות, מה שאני יודע לעשות”.
“חצי השנה הראשונה הייתה די טובה, אבל אז דברים השתנו. אולי המילה הזאת היא לא הכי נכונה לומר אבל זה הפך למעין גיהנום מבחינתי, כי התחלתי להרגיש רק יותר ויותר לחץ”.
“עם הלחץ אני חי בסדר, מה שמפריע לי הוא הלחץ שאני מפעיל על עצמי”.
“באימונים אני רגוע מאוד. מן הסתם שיש ימים שהביטחון שלי קצת פחות טוב גם שם כי התמונה של המשחק עדיין נמצאת בראש שלי, וזה לא עוזב אותי. אבל ההרגשה שיש לי במשחקים היא רעה”.
“לחשוב יותר מדי זה פוגע בי. כי אני חושב על הדברים הרעים. למרות שחבריי לקבוצה תומכים בי מאוד, כל הזמן – הדברים לא הולכים עבורי כפי שהייתי רוצה ושהם היו רוצים”.
שריקות הבוז: “לפעמים אני לא רוצה לצאת מהבית. כי אנשים מסתכלים עלייך – אני מתבייש לצאת החוצה לרחוב, מתוך פחד. אני נסגר בתוך עצמי. אני לא משחרר ומוציא החוצה את התסכול שיש לי. אז אני לא מדבר עם אף אחד, אני לא מפריע לאף אחד. זה כאילו אני מתבייש”.
