סלטה ויגו היא קבוצה נהדרת. באמת, לא בציניות. גדולי המבקרים של הליגה הספרדית מספרים שזו ליגה של שתי קבוצות. כשדוחקים אותם לפינה הם אומרים בסדר, שלוש. ואז הם נזכרים בסביליה, ולנסיה ובילבאו. אז בסדר 6. אבל זהו, חוץ מזה פח. אז זהו שלא. הליגה הספרדית מלאה בקבוצות קשוחות, איכותיות, עם שחקנים מקומיים אדירים ורכישות שהן לא ״בוא נפוצץ מיליון, או מאה מיליון״ אלא רכישות שהן בינגו. וכזו היא סלטה. רחוקה מימי רביבו, קרפין ומוסטובוי העליזים, אבל אחלה קבוצה קשוחה, עם כוכב נהדר בחוד ויכולת להוציא תוצאות. 2-2 השבוע מול ריאל, 1-1 בשבוע שעבר מול בארסה, 2-2 לפני תקופה קצרה מול בארסה בליגה. קבוצה שיודעת לשחק, מאומנת על ידי מאמן נהדר (לשעבר העוזר בבארסה) ועושה את העבודה. לכל ידידי האנגלופילים, שימו את סלטה מול כל קבוצה בליגה האנגלית, דרומה מהסיטי, וקל זה לא יהיה לה. רק בשביל קצת מספרים, סלטה כבשה העונה 32 שערים, מקום 3 בליגה הספרדית, אחרי בארסה ו-ולנסיה, במשותף עם אחת ריאל.
ולכן מה שהיה אתמול מדהים. זה לא ה-5-0, זה גם לא ה-4-0 בדקה השלושים וזה אפילו לא הבישולים של אלבה למסי ובחזרה. זה המכלול. זה משחק של 90 דקות שבו קבוצה כמו סלטה לא הגיעה לרבע הזדמנות. זה משחק שבו ברצלונה בלי קוטיניו, בלי פאקו אלקסר, בלי אומטיטי, בלי טר שטגן ועם אנשים שקוראים להם גומש בהרכב, השתלטה על המשחק ברמות נדירות. וזה משחק מול קבוצה שהוציאה 2-2 מול ריאל לפני פחות משבוע.
כמו בכל משחק, זה קודם כל מסי. לפני הכל מסי הוא השחקן החסכוני בכל הזמנים. הוא השחקן שרץ הכי פחות בעולם, את זה כולם יודעים, אבל הוא גם השחקן שבועט את הבעיטה החסכונית ביותר לשער. אזימוט מדויק שמהווה זווית בין המגן, לשוער, לקורה. תראו את השער השני של מסי (והיו לו מאות כאלה) וזה בדיוק זה. כדור לא חזק, לא מסובך, נגיעה אחת, בול לאן שצריך. בזמן שהרונאלדואים של העולם שמים את כל הגוף בבעיטה וב-9 מ-10 מקרים (לפחות) מגיעים ליציע 86, אצל מסי כמעט ולא תראו דברים כאלה. שחקן חכם שמבין שאין סיבה להפציץ אם אפשר לשים את הכדור בנקודה האידיאלית. האיש בועט כמו שהוא רץ, בחסכוניות, רק מתי שצריך ורק לאן שצריך. פול גז בניוטרל? לא אצלו. כשיום אחד יבואו לחקור את התופעה ששמה מסי, כדאי להתחיל שם, בצניעות ובחסכוניות שמאפיינת את המהלכים שלו.
ואחרי מסי זו המכונה. כבר לא הנעת הכדור הנהדרת של פפ (וחבל), אבל עדיין שליטה אבסולוטית על המגרש, לחץ גבוה ומשחק אגפים שאלבה מביא לרמת אומנות נדירה. ג׳ורדי אלבה משחק היום בתפקיד של ניימאר + כמה משימות טקטיות בהתחשב בעובדה שעל הנייר הוא עדיין מגן. ואתם יודעים מה? זה נראה לא הרבה פחות טוב מהקוסם הברזילאי. פחות קסם, לא פחות תפוקה.
ואחרון חביב דמבלה. כמו כל אוהד פסימיסט גם אני התחלתי לחשוש שדחפו לנו צינור של 140 מיליון יורו, בזכות הקופה שעשינו על ניימאר. ילד בן 19, שבעוד שנתיים יהיה שחקן רוטציה בסאות׳המפטון. ובכן, התגלו סימני נפט. מה שדמבלה עשה עם הכדור בעשרים הדקות האחרונות היה קסום. משהו השתחרר אצל הילד הזה, שלפני הכל פשוט נראה כמו ילד, וחתיכת ילד ביישן.
2018 התחילה נהדר לברצלונה, עכשיו יגיעו המבחנים האמיתיים.
