המכתב המרגש של רונאלדיניו

רונאלדיניו כתב מכתב מרגש לעצמו ב-The Players’ Tribune – לילד שהוא היה בגיל 8, כשאיבד את אביו – בו הוא מייעץ לעצמו בדיעבד ובעצם מסכם את הקריירה שלו. למי שעוד לא עשה את זה – חובה קריאה!

“עבור רונאלדיניו בן ה-8.

מחר, כשתחזור הביתה לאחר ששיחקת כדורגל, יהיו המון אנשים בבית שלך. הדוד שלך, חברים של המשפחה ועוד אנשים אחרים שאותם אתה לא תזהה, יהיו במטבח. בהתחלה, אתה תחשוב שפשוט איחרת למסיבה. כולם שם כדי לחגוג את יום ההולדת 18 של אחיך, רוברטו.

בדרך כלל כשאתה חוזר הביתה מהכדורגל, אמא תמיד צוחקת או מתבדחת.

אבל באותו יום, היא תבכה.

ואז אתה תראה את רוברטו. הוא יכרוך את ידו סביבך ויוביל אותך לתוך חדר האמבטיה כדי שתוכל להיות לבד. ואז הוא יאמר לך משהו שלא תבין.

‘היתה תאונה. אבא איננו. הוא נהרג’.

זה לא ישמע לך הגיוני. מה זה אומר? מתי הוא חוזר הביתה? איך אבא יכול להיות איננו?

אבא הוא זה שאמר לך לשחק ביצירתיות על מגרש הכדורגל, הוא שאמר לך לשחק בסגנון חופשי – רק לשחק עם הכדור. הוא מאמין בך יותר מכל אחד אחר. כשרוברטו החל לשחק כדורגל מקצועני עבור גרמיו בשנה שעברה, אבא היה אומר לכולם – ‘רוברטו טוב, אבל חכו לראות את אחיו הקטן בעתיד’.

אבא היה גיבור על. הוא כל כך אהב כדורגל שאפילו לאחר העבודה במספנה במהלך השבוע, הוא עבד כמאבטח באיצטדיון של גרמיו בסופי שבוע. איך אתה לא תוכל לראות אותו שוב? אתה לא תבין מה רוברטו אומר לך.

אתה לא הולך להרגיש עצוב מיד. זה יגיע לאחר מכן. כמה שנים אחר כך, אתה תבין ותקבל את זה שאבא לעולם לא הולך לשוב. אבל מה שאני רוצה שתבין הוא שכל עוד הכדור נמצא ברגליך, אבא יהיה איתך.

כשהכדור ברגליך, אתה חופשי. אתה שמח. זה כמעט כאילו אתה שומע מוזיקה. ההרגשה הזו תגרום לך לרצות להפיץ את השמחה הזו לאחרים.

אתה בר מזל כי יש לך את רוברטו. אפילו שהוא מבוגר ממך ב-10 שנים וכבר משחק עבור גרמיו, רוברטו תמיד יהיה שם בשבילך. הוא לא רק יהיה אחיך, הוא יהפוך לדמות אב עבורך. ויותר מכל, הוא יהיה הגיבור שלך.

אתה תרצה לשחק כמוהו. אתה תרצה להיות כמוהו. כל בוקר בדרכך לגרמיו – אתה תשחק בקבוצת הילדים, בזמן שרוברטו משחק עבור הקבוצה הבוגרת – תזכה ללכת בתוך חדרי ההלבשה עם אחיך הגדול, כוכב הכדורגל. ובכל לילה, כשתלך לישון, אתה תחשוב, ‘אני חולק חדר עם האליל שלי’.

אין פוסטרים תלויים על קירות החדר שאתם חולקים, יש רק טלוויזיה קטנה. זה לא משנה בכלל, בגלל שלא יהיה לך זמן לצפות במשחקים ביחד איתו. כשהוא לא נוסע למשחקים, רוברטו יקח אותך החוצה לשחק עוד כדורגל.

היכן שאתה גר, בפורטו אלגרה, יש סמים וכנופיות וכל מיני דברים כאלו מסביב. זה הולך להיות קשוח, אבל כל עוד תשחק כדורגל – ברחוב, בפארק, עם הכלב – אתה תרגיש בטוח.

כן, אמרתי ‘עם הכלב שלך’, דרך אגב. הוא מגן בלתי נלאה.

אתה תשחק עם רוברטו. אתה תשחק בפארק עם ילדים אחרים שחלקם גדולים יותר. אבל בסופו של דבר כולם יתעייפו – ואתה תרצה להמשיך לשחק. אבל קח בחשבון שתמיד תיקח את הכלב שלך, בומבום, החוצה איתך. בומבום הוא ‘טומטום’. כלב ברזילאי אמיתי. ואפילו כלבים ברזילאים אוהבים כדורגל. הוא יהווה אימון נהדר עבור אימוני הדריבלים והתרגילים… ואולי הקורבן הראשון של ה’אלסטיקו’.

בעוד שנים, כשתשחק באירופה, יהיו מספר שחקני הגנה שיזכירו לך את בומבום.

הילדות הולכת להיות מאוד שונה עבורך. כשתגיע לגיל 13, אנשים יתחילו לדבר עליך. הם ידברו על הכישורים שלך ועל מה אתה מסוגל לעשות עם הכדור. בזמן הזה, כדורגל יהיה משחק רגיל עבורך. אבל ב-1994, כשתהיה בן 14, הגביע העולמי יראה לך שכדורגל זה יותר מסתם משחק פשוט.

ה-17 ביולי, 1994, הוא יום שכל ברזילאי זוכר. באותו יום, אתה תסע למשחק עם הקבוצה הצעירה של גרמיו למשחק בבלו הוריזונטה. הגביע העולמי ישודר בטלוויזיה, וברזיל תשחק נגד איטליה. כן, זה נכון, הקנריות הצהובות ישחקו בגמר הגביע העולמי בפעם הראשונה מזה 24 שנים. כל המדינה תעצור מלכת.

בכל מקום בבלו הוריזונטה יתנופפו דגלים של ברזיל. לא יהיה שום צבע מלבד ירוק וצהוב באותו היום. בכל נקודה בעיר יהיה שידור של המשחק ומלא באנשים שצופים.

אתה הולך לצפות במשחק עם חברי קבוצתך. שריקת הסיום תהיה כאשר התוצאה בשוויון 0-0. המשחק ילך לדו-קרב פנדלים.

איטליה תחמיץ את הבעיטה הראשונה, וכך גם ברזיל. ואז איטליה תבקיע, ואז… רומאריו ניגש בתורו לבעוט. הבעיטה שלו תסתובב שמאלה… תפגע בקורה… ותכנס פנימה. החברים בקבוצה צועקים וצועקים.

איטליה מבקיעה ושוב יש דממה.

בראנקו מבקיע עבור ברזיל… טפארל עוצר בעיטה עבור ברזיל… דונגה מבקיע עבור ברזיל.

ואז, מגיע הרגע שלא ישנה רק את חייך, אלא גם את חייהם של מיליוני ברזילאים…

באג’יו ניגש לבעיטה עבור איטליה ומחמיץ.

ברזיל אלופת העולם.

במהלך החגיגות המשוגעות, זה הולך להיות מובן מאליו עבורך מה אתה רוצה לעשות במשך שארית חייך. אתה הולך להבין סוף סוף מהי המשמעות של הכדורגל עבור הברזילאים. אתה הולך להרגיש את הכוח של הספורט הזה. והכי חשוב, אתה תראה את השמחה שכדורגל יכול להעניק לאנשים רגילים.

‘אני הולך לשחק עבור ברזיל’, אתה תגיד לעצמך באותו היום.

לא כולם הולכים להאמין בך, במיוחד עם הדרך בה אתה משחק.

יהיו מאמנים – בסדר, אחד במיוחד – שיאמר לך לא לשחק בדרך בה אתה משחק. הוא יחשוב שאתה צריך להיות רציני יותר, שאתה צריך להפסיק לכדרר כל כך הרבה. “אתה לעולם לא תצליח ככדורגלן”, הוא יאמר.

השתמש במילים הללו כמוטיבציה. השתמש בהם על מנת להישאר מרוכז, ואז תחשוב על אותם שחקנים ש*כן* שיחקו את המשחק בצורה יפה – דנר, מראדונה, רונאלדו.

תחשוב על מה שאבא נהג לומר, לשחק חופשי ופשוט לשחק עם הכדור. תשחק עם שמחה. זה משהו שהרבה מאמנים לא יבינו, אבל כשאתה על המגרש, לעולם אל תהיה מחושב. הכל יגיע בטבעיות. לפני שיהיה לך זמן לחשוב, הרגל שלך כבר תקבל החלטה.

יצירתיות תיקח אותך רחוק יותר ממשחק מחושב.

יום אחד, רק מספר חודשים אחרי שראית את רומאריו מניף את גביע העולם ב-94′, המאמן שלך בגרמיו הולך לקרוא לך למשרד שלו לאחר האימון. הוא יבשר לך שזומנת לסגל הנבחרת הברזילאית עד גיל 17. כשתגיע למחנה האימון בטרסופוליס, אתה תראה משהו שלעולם לא תשכח: כשתצעד לתוך הקפיטריה, אתה תשים לב לכל התמונות שתלויות על הקיר – פלה, זיקו, בבטו.

אתה תצעד באותן מסדרונות כמו האגדות הללו. אתה תשב באותם שולחנות בקפיטריה שרומאריו, רונאלדו וריבאלדו ישבו בהן. אתה תאכל את אותו האוכל שהם אכלו. אתה תישן באותן מעונות שהם ישנו. כשתניח את ראשך לישון, מחשבותייך האחרונות יהיו – ‘אני תוהה מי מגיבוריי ישן על הכרית הזו גם’.

בארבע השנים הקרובות, אתה לא תעשה כלום חוץ מלשחק כדורגל. אתה תבלה את חייך באוטובוסים ובמגרשי אימון. למעשה, מ-1995 עד 2003, אתה לעולם לא תיקח חופשה. זה יהיה מאוד אינטנסיבי.

אבל שימלאו לך 18, אתה תשיג משהו שאביך בוודאי היה מאוד גאה בו. אתה תתקבל ותעלה לקבוצה הבוגרת של גרמיו. החלק העצוב היחידי הוא שרוברטו לא יהיה שם. פציעת ברך תקצר את הזמן שלו בגרמיו והוא ילך לשחק בשוויץ. אתה לא תזכה לחלוק את המגרש עם הגיבור שלך, אבל בילית כל כך הרבה שנים בצפייה ברוברטו, כך שאתה תדע מה לעשות ואיך להתנהג.

בימי המשחק, אתה תצעד דרך החנייה בה אביך נהג לעבוד כמאבטח בסופי השבוע. אתה תיכנס לחדרי ההלבשה אליהם אחיך נהג לקחת אותך כשהיית ילד. אתה תלבש את חולצת המשחק הכחולה-שחורה של גרמיו. אתה תחשוב: ‘החיים לא יכולים להיות יותר טובים מזה’. אתה תחשוב שסוף סוף הצלחת, אתה משחק עבור המועדון המקומי שלך.

אבל פה לא מסתיים הסיפור שלך.

שנה לאחר מכן, אתה הולך לערוך את הופעת הבכורה שלך בנבחרת ברזיל הבוגרת. משהו משעשע יקרה. אתה למעשה תופיע למחנה האימון הראשון שלך באיחור של יום מיתר חברי הסגל. למה? אתה תתעכב בשל משחק עם גרמיו בגמר טורניר הקאמפונאטו גאושו נגד אינטרנשיונל.

מי שמשחק עבור אינטרנשיונל הוא הקפטן של הנבחרת בגביע העולם ב-94′, דונגה.

אתה תשחק טוב מאוד במשחק הזה. ואז כשתגיע למגרש ליום הראשון של מחנה האימונים של ברזיל, חברי הקבוצה החדשים שלך – אלו שצפית בהם זוכים בגביע העולם ב-94′ – ידברו על שחקן אחד: הילד הקטן שלובש את הספרה 10.

הם הולכים לדבר עליך.

הם ידברו על איך שעברת בכדרור את דונגה. הם ידברו על שער הניצחון שלך. אבל אל תרגיש יותר מדי ביטחון, כי הם לא הולכים לעשות את החיים שלך קלים. זה יהיה הרגע החשוב בחיים שלך. כשתגיע לרמה הזו, אנשים יצפו להרבה דברים ממך.

האם תמשיך לשחק בדרך שלך?

או שתתחיל לשחק מחושב? האם תשחק בטוח?

העצה היחידה שאני יכול לתת לך היא: תעשה את זה בדרך שלך. תהיה חופשי. תשמע את המוזיקה. זאת הדרך היחידה שלך לחיות את חייך.

לשחק עבור ברזיל ישנה לך את החיים. פתאום, דלתות שמעולם לא ידעת שזמינות בשבילך יתחלו להיפתח עבורך.

אתה תתחיל לחשוב על לשחק באירופה, במקום בו רבים מהגיבורים שלך הלכו להוכיח את עצמם. רונאלדו יספר לך על החיים בברצלונה. אתה תראה את ההישגים והפרסים שלו, כדור הזהב שלו, תארי המועדון שלו. פתאום, גם אתה תרצה לעשות היסטוריה. אתה תתחיל לחלום מעבר לגרמיו. ב-2001, אתה תחתום בפריס סן ז’רמן.

איך אפשר לספר לילד שגדל בבקתת עץ בפאבלה איך יהיו החיים באירופה? זה בלתי אפשרי. אתה לא תבין, אפילו אם אספר לך. מהרגע שתעזוב את פריס, ואז ברצלונה, ואז מילאן, הכל ילך מהר מאוד, מאוד. חלק מהתקשורת באירופה לא תבין את סגנון המשחק שלך. הם לא יבינו מדוע אתה תמיד מחייך.

ובכן, אתה מחייך בגלל שכדורגל זה כיף. למה שתהיה רציני? המטרה שלך היא להפיץ אושר. אני אומר זאת שוב – יצירתיות קודמת למשחק מחושב.

תשאר חופשי, ואתה תזכה בגביע העולמי עבור ברזיל.

תשאר חופשי, ותזכה בליגת האלופות, לה ליגה והסרייה א’.

תשאר חופשי, ותזכה בכדור הזהב.

עם זאת, מה שתהיה הכי גאה בו, זה השינוי שתביא לכדורגל בברצלונה דרך סגנון המשחק שלך. כשתגיע לשם, ריאל מדריד תהיה הכוח השולט בכדורגל הספרדי. וכשתעזוב את המועדון, ילדים יחלמו לשחק ב’דרך של ברצלונה’, בסגנון שלה.

אבל, הקשב לי. התפקיד שלך בזה יהיה חשוב הרבה יותר ממה שאתה עושה על המגרש.

בברצלונה, אתה הולך לשמוע על הילד הזה בקבוצה הצעירה. הוא לובש את הספרה ׳10׳ כמוך. הוא קטן כמוך. הוא משחק עם הכדור כמוך. אתה וחבריך לקבוצה תלכו לצפות בו משחק בקבוצה הצעירה של ברצלונה, וברגע הזה אתה תדע ותבין שהוא הולך להיות הרבה יותר מכדורגלן גדול. הילד הזה הוא אחר, שונה. השם שלו זה ליאו מסי.

אתה תדבר עם המאמנים ותגיד להם להביא אותו לשחק עם הקבוצה הבוגרת. כשהוא יגיע, השחקנים בברצלונה ידברו עליו כמו שהשחקנים הברזילאים דיברו עליך אז.

אני רוצה לתת לך עצה קטנה.

תגיד לו, “שחק עם שמחה. תשחק חופשי. פשוט תשחק עם הכדור”.

אפילו שתעזוב, הסגנון החופשי הזה יחיה בברצלונה דרך מסי.

הרבה דברים יקרו בחייך, טובים ורעים. אבל כל מה שקורה, זה בזכות הכדורגל. לא משנה מה יקרה, אתה חייב לכדורגל. כשאנשים יטילו ספק בסגנון שלך, או יתהו מדוע אתה מחייך לאחר הפסד, אני רוצה שתחשוב על זיכרון אחד.

כשאבא שלך יעזוב את העולם הזה, לא יהיו לך סרטים שלו. למשפחה שלך אין הרבה כסף, ככה שלהוריך אין מצלמת וידאו. לא תהיה מסוגל לשמוע את קולו של אביך, או לשמוע אותו צוחק שוב.

אבל בין כל החפצים שלו, יש משהו אחד שאתה תמיד צריך לזכור אותו על ידו. זאת תמונה שלך ושלו משחקים כדורגל ביחד. אתה מחייך, שמח – עם הכדור ברגליך. והוא שמח לצפות בך.

כשהכסף יגיע – ואיתו הלחץ, והביקורות – תישאר חופשי.

תשחק כפי שהוא אמר לך לשחק.

תשחק עם הכדור.”

עידן

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום