הסיקור: בארסה 0 – 0 חטאפה

נקודת עצירה. החניכים של ואלוורדה מיעטו להגיע למצבים לשערו של ויסנטה גואייטה ולא הצליחו לפרוץ את ההגנה הצפופה, וכך מחזור שני ברציפות בארסה שומטת שתי נקודות. התיקו מאפשר לאתלטיקו מדריד להתקרב לצמרת עד כדי 7 נקודות. להתחיל בפאניקה? ממש לא.

עם המהירות בה אנשים קופצים למסקנות מרחיקות לכת, הם צריכים להתחרות עם יוסיין בולט באולימפיאדה. האליפות לא הייתה מובטחת כאשר בארסה פתחה פער 11 לפני שבועיים, והיא לא הלכה לאיבוד אחרי שתי תוצאות התיקו. פרופורציות, אנשים. בעוד שלושה שבועות בארסה תפגוש את אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו, מפגש שיהווה אינדיקציה טובה להמשך העונה, אך ממש לא יכריע שום דבר. אליפות זה תהליך ארוך, זה מרתון לצורך העניין. עוברים את התהליך שלב אחרי שלב, מחזור אחרי מחזור, ואנו עדים לכך שקבוצתנו עושה תהליך יפה מאוד. להזכיר לכולכם מה היו התחושות באוגוסט? כעת אנו אחרי שתי תוצאות תיקו רצופות ועדיין במקום הראשון בהפרש 7. העבודה הנפלאה שוואלוורדה עשה ועושה מעניקה לבארסה את הפריבילגיה לשמוט נקודות ועדיין להוביל די בבטחה את הטבלה. זה כביר.

מוכרחים להפנים איך בארסה ניגשה למשחק הזה. חודש ינואר היה עמוס ומתיש עבור כולם וזה גובה את המחיר, בטח בפברואר שידוע היסטורית כחודש של ירידה. בהגנה היו 3 חיסורים ולכן לוקה דין אולתר בעמדת הבלם לצדו של מינה שערך את הבכורה בהרכב. זה היה אלתור מוצלח, שני הבלמים עשו עבודה לא רעה. כך או כך לא צריך לחרוץ את גורלו של מינה, גם אם טעה פה ושם, והוא דווקא היה לא רחוק מלנצל את יתרון הגובה שלו ולהבקיע שער. מוכרחים להפנים מול מי בארסה שיחקה. חטאפה ספגה רק 21 שערי ליגה העונה, הכמות השלישית בגובהה אחרי אתלטי ובארסה, ולא בכדי. הם יודעים להגן. הבונקר שחטאפה עשתה יכול להיות הרצאה לאדריכלים של הבונקרים של חיזבאללה. גם בארסה של פפ בשיאה הייתה מתקשה מול סגנון משחק (אם אפשר לקרוא לזה משחק) כזה.

לוקח זמן להשתלב בקבוצה חדשה. רבים האוהדים שזעמו על סוארס עד ינואר 2015, ותראו כמה אנו מעריכים אותו היום. החיבור של קוטיניו ודמבלה לקבוצה ייקח זמן. משום כך, אני כועס על כל האוהדים שממהרים לזרוק עגבניות לעבר דמבלה. הטענה היחידה שלי בעניין הזה היא מחלת הכדררת הברזילאית של קוטיניו, שנדמה לפעמים שהוא מתמהמה בשחרור הכדור, אך זה לא משהו שמדאיג אותי יתר על המידה. אני סומך עליו שיפרע את השטרות בקרוב, ונמשיך להחזיק אצבעות שדמבלה ישמור על כשירותו, כי זה הדבר החשוב ביותר עבורו כרגע.

אם כבר למעוד, אז זה הזמן והמקום האידאליים. כי עכשיו אפשר ללמוד מהטעויות, לפני המפגש הכפול מול צ’לסי. עכשיו יש לנו מרווח טעות, זה לא מאוחר מדי. לא צריך להיכנס לפאניקה ולחרדה. אני סומך ובוטח על הקבוצה שתדע לעשות את השינויים הנדרשים בהמשך הדרך. אני חושב שהם ראויים לכך שנסמוך עליהם אחרי כל מה שעשו בחצי השנה הזו, ואני מצפה גם מיתר האוהדים לעשות זאת. כעת השחקנים ייהנו משבוע מנוחה, לראשונה מאז חג המולד, לפני משחק ליגה אצל אייבר, ואז צ’לסי. יהיה שמח.

 

ההרכב:

טר שטגן
אלבה, דין, מינה, רוברטו
קוטיניו (אינייסטה), ראקיטיץ’, בוסקטס (פאוליניו), אלקאסר (דמבלה)
סוארס, מסי

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר השבועי

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו