הסיקור: בארסה 1 – 0 אתלטיקו

קפיצה קדימה. גולאסו של מסי בבעיטה חופשית (משחק שלישי ברציפות!) הכריע את המפגש בין שתי המתמודדות העיקריות לתואר האליפות והעניק לבארסה את הניצחון. משחק ענק בין שתי קבוצות ענקיות, הרבה מתח ובסיומו התוצאה לה ייחלנו והתפללנו: יתרון 8 נקודות בטבלה על פני הסגנית אתלטיקו מדריד, 11 מחזורים לסיום העונה.

לקבוצה הזו מגיעות מחמאות ענקיות. היא שיחקה כיחידה אחת, יציבה ואיתנה, וגם הפציעה של אינייסטה לא שיבשה את תכנית המשחק של ואלוורדה יתר על המידה. במרכז הקישור, השילוב של בוסקטס וראקיטיץ’ היה אדיר, בעיקר במחצית הראשונה שהייתה פנטסטית. השניים היו בכל מקום, חטפו, חילצו, כיסו, סגרו, הניעו כדור, שברו לחץ. אתלטיקו מדריד לא הצליחה לעשות דבר במחצית הראשונה, גם אם ניסתה משהו, הרבה בשל העבודה החשובה של השניים האלה.

בהגנה, זה פשוט מדהים איך גריזמן, חלוץ שכבש 7 שערים רק בשבוע האחרון, הפך לרוח רפאים, ולצדו דייגו קוסטה הדוחה. השניים הועלמו בזכות משחק ענק של פיקה ואומטיטי במרכז ההגנה. פיקה, עם כאבים או בלי כאבים, יחד עם אומטיטי, דאגו להשבית את השניים למשך כל המשחק. גם במשך המחצית השנייה שהייתה מדאיגה מאוד, האורחת לא ייצרה הזדמנות משמעותית, רק התקפי לב קטנים במצבים נייחים, וזה כאמור הודות ליכולת הטובה של צמד הבלמים, אך גם כל הקבוצה, שעבדה בשיתוף פעולה ותיאום, עשתה את המוטל עליה, והותירה את טר שטגן ללא משימה קשה במשך 90 דקות.

תחושת עקצוץ קלה עולה כשרואים שבארסה מתקשה ליצור מצבים טובים והיא נאלצת להסתמך על עוד בעיטה חופשית של מסי כדי לנצח משחק, אך מוכרחים לזכור שמול בארסה עמדה קבוצת ההגנה הטובה באירופה, עם מאמן שידוע היטב בהיבט הזה. בהתחשב בכך, זו הייתה הופעה גדולה של בארסה, שהראתה עליונות במשך כל שלבי המשחק, גם אם איבדה את השליטה במרכז במחצית השנייה, והתוצאה הסופית מוצדקת מאוד. נראה שהקבוצה מרגישה בנוח גם כשהיריבה מעלה הילוך ומתקדמת, מוכנה למה שזורקים עליה ולא מפחדת משום אתגר ובטח שלא מחילופים התקפיים.

בהקשר הזה, תחושת האכזבה מהחילופים של ואלוורדה לגיטימית. לראות את גומש עולה במקומו של אינייסטה זה סוג של עונש. שריקות הבוז של הקהל הביתי היו תגובה אכזרית אך מובנת לנוכח התרומה הדלה של הפורטוגלי על המגרש, לרוב תוקע התקפות ברמה שגורמת לנו לתפוס את הראש, אם כי נראה שהוא מצא את מקומו בהדרגה. רצינו לראות את דמבלה במקומו, ודאי, אך ראו מה קרה לאינייסטה בגלל האגרסיביות של הקולצ’ונרס. איך היינו מרגישים אם גם הוא היה מוחלף בשל פציעה? למעט זה, נוצר רושם קל שוואלוורדה מעט נרדם ומתמהמה בהתאמות למשחק. חיכה עם החילוף השני עד די מאוחר, כשרואים שקוטיניו קצת עייף ושאתלטיקו מתקרבת לרחבה של טר שטגן. אף על פי כן, באמת שקשה לי לבוא בטענות. הייתה לקבוצה תוכנית, היא הייתה מסודרת, מאורגנת ומוכנה, והיא יישמה אותה בהצלחה.

Image may contain: 2 people, people playing sports, stadium, crowd and outdoor

המשחק מלא הריגושים הזה הסתיים בניצחון כחול-אדום, וכעת אנו יכולים להירגע ולחייך באושר. אני גאה בקבוצה הזו. להריח במרץ את ריח האליפות הלא רחוקה זה משהו בלתי נתפס כשמסתכלים איפה היינו בקיץ. השחקנים ייהנו כעת ממנוחה באמצע השבוע, לפני המפגש עם מאלגה ואז צ’לסי. לצערנו הרב, רוב הסיכויים שאינייסטה לא ייקח חלק במשחקים האלה, תודה לכסחנים האדומים-לבנים, והמחשבות שלנו גם עם ג’רארד פיקה, שהברך שלו עושה בעיות והוא טרם טיפל בכך כמו שצריך.

 

ההרכב:

טר שטגן
אלבה, אומטיטי, פיקה, רוברטו
אינייסטה (גומש), בוסקטס, ראקיטיץ’, קוטיניו (פאוליניו)
סוארס, מסי

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


תגובות

  1. עוזי - 05/03/2018 9:55

    מצוין !

  2. טלכו - 05/03/2018 11:07

    סאני הסיקור כהרגלך בקודש מצויין.
    באופן אישי אני מבין את התסכול של abed
    גם אני חש אותו.
    ישנו רושם שרצף המשחקים ללא הפסד והמקום הראשון הפכו להיות נר לרגליו של וואלוורדה ואי אפשר להתעלם מהעובדה שבארסה הפכה להיות קבוצה שמשחקת על תוצאה ואיבדה את הדרך.
    המצבים מעטים, היצירתיות ברגלי הגדול מכולם והקהל כבר מצביע ברגליים תקופה ארוכה.
    החרדה העיקרית שלי מגיעה בעיקר משיטת המאוס בעולם הרי הוא מוריניו שגרר קבוצות ליתרון קטן וסגר משחקים.
    זוהי לא דרכינו אנחנו פאקינג בארסה!
    תירוצים תמיד יהיו ועל אף המיקום האידיאלי ובהנחה שניקח אליפות אני עדין אסיים בתחושת אכזבה .
    בארסה צריכה להראות שהכדורגל שלה ( עם התאמות ) הוא הכדורגל הנכון ואם נמשיך להיראות כך זה לא יהיה שונה מהאליפות של אינטר או אתלטיקו בשיטות האנטי כדורגל.
    חבר טוב אתמול אמר לי תוציא את מסי מהמשוואה ואנחנו קבוצת אמצא טבלה.
    כמובן שהתווכחתי וביטלתי אותו בתואנות כאלו ואחרות אבל בהמשך הלילה לא יכולתי להפסיק לחשוב שזה אכן המצב….

  3. גיא - 05/03/2018 18:57

    היה משחק טוב.
    אנשים חייבים להבין שברצלונה נראית מאוזנת ובריאה. יש המון שמות בסגל והרבה אופציות. ליימים האופציה ההתקפית תהיה רחבה יותר.
    על הנייר רכש של 300 מליון ועדיין רואים את גומש במקום דמבלה.
    דמבלה וקוטיניו שחקנים ענקיים! אך גם הם צריכים בטחון ושפשוף (ניימאר עונה הראשונה).
    מוכן לחתום העונה על דאבל. אליפות וגביע.
    המטרות של וולווארדה צריכות להיות בין היתר לעונה הבאה.
    המטרה הראשונה היא לקחת את דמבלה כפרוייקט ולתת לו את המקסימום שהוא צריך
    השנייה היא קוטיניו שצריך לתרגל קשר התקפי (כתחליף לאינייסטה) וכקיצוני שמאלי (סטייל ניימאר ב4-3-3).
    השלישית צריכה להיות להגיע לשלמות ויציבות ב4-4-2 הבטוח כמו גם 4-3-3 בו הקבוצה נראית טוב. אם יצליח לתקוף עם 4-4-3 רוב המשחק ומתי שצריך לאזן ולשלוט לשנות תוך כדי משחק ל4-4-2 אנחנו נראה קבוצה שקשה מאוד לנצח, יחד עם תצוגות כדורגל אלגנטיות יותר.
    הדבר הרביעי הוא הכי חשוב.
    להפוך ולקדם את סמדו למגן הימני הפותח של בארסה. זה הכי הכרחי. התרומה של סרגי בקישור תהיה מדהימה בדיוק למשחקים כמו נגד אתלטיקו. מה גם שזה ייצור תחרות אמיתית על עמדת המגן.
    קישור של סרגי וארתור כאופציות הוא מגוון התקפית.

    *מה קורה עם דניס ? הוא לא מדהים אבל חלאס איפה הוא ואיפה גומש. דניס בכל זאת תרם השנה מספר שערים ובישולים.

  4. באטיגול - 05/03/2018 19:41

    כמובן שאני מאושר מהנצחון אתמול ומהתוצאות העונה בכלל אבל זה עדיין לא מרגיש שלם מכיוון שזה לא כדורגל שאני באופן אישי אוהב וזה לא כדורגל שהייתי רוצה שבארסה תציג באופן קבוע.

    אשר לביקורות:
    כל אוהד אמיתי של בארסה רואה ומבין שלרוב העונה אין קורלציה בין התוצאות ליכולת.
    כמובן שיש לואלורדה טון של סיבות מקלות: ניימאר עזב שנייה לפני שהעונה התחילה, גם כך הוא ירש קבוצה שנכשלה בשנה שעברה ונראתה עייפה מקצועית ומנטלית, סגל מתבגר, רכש כושל ועוד ועוד.
    לכן אף אוהד של בארסה לא יכול להתלונן כאשר בארסה פייבוריטית ברורה לזכות באליפות ופייבוריטית לזכות בגביע ולעבור לרבע הצ’מפיונס.
    העונה הזו יכולה להסתיים בצורה היסטורית עם טרבל במקרה הטוב או עם אליפות ואפילו דאבל במקרה הפחות טוב. מי בכלל חלם על זה אחרי הסופרקאפ?

    אבל, אני רוצה להאמין “שיותר ממועדון” זו לא סתם סיסמא.
    אני רוצה להאמין שההנהלה הדוחה הזו עדיין מבינה שהכדורגל של בארסה צריך לשמש דוגמא ולהמשיך להוביל ולהיות מודל לחיקוי.
    ולכן לא ייתכן שואלורדה ימשיך ויוביל את הקבוצה לתצוגות כדורגל כאלו בעונה הבאה.
    במידה וכן זה יהיה יותר מלגיטימי לבקר אותו כי בעיניי לפחות תארים זה לא הכל.
    אני לא רוצה לחזור לתקופה השחורה והדוחה של ואן חאל או חס וחלילה להיות סוג של בלאנקוס שמקדשים רק את התוצאה.

    לגבי המשחק אתמול:
    די ברור שואלורדה לא הולך לשחק 4 3 3 כל עוד מסי על המגרש.
    מי שחושב שקוטיניו משחק שתפקיד של ניימאר לוקה בהבנת המשחק.

    אני מבין את הבחירה שלו בגומש מתוך השחקנים שהיו אתמול על הספסל.
    פאליניו הוכיח יותר מפעם אחת שהוא יכול לשחק רק באמצע.
    במקור הוא שחקן קישור אחורי מהסוג הגרזני יותר.
    בשנים האחרונות הוא התחיל לכבוש בנבחרת ברזיל והמשיך להגדיל ולעשות את זה בבארסה.
    העובדה הזו בשילוב שלבארסה בתחילת העונה לא היו אופציות הובילו את ואלורדה להשתמש בו כשחקן התקפי יותר כקשר מתחת לחלוץ (קצת הזוי אבל הצליח לו).
    אבל בהמשל העונה ואלורדה קצת נסחף וניסה אותו כקשר בצד הימני ואז ראינו את כל החסרונות שלו באים לידי ביטוי. פתאום ראינו איך הוא חושב לאט, חוסר טכניקה ועוד’.
    זה לא נעלם גם מעיניו של ואלורדה שמבחינתו העדיף את גומש הגמלוני וחסר הבטחון (גומש חלק אין מה להגיד אבל חלק מאוד מאוד גדול מזה נובע מהאפס בטחון שהוא משחק איתו) שכן גומש יותר מתאים לשחק בצד מאשר פאוליניו.

    אבל הדגש הוא השחקנים על הספסל!!! ואז נשאלת השאלה…מה דניס סוארז לעזאזל עשה שהוא ראוי להקפאה הזו? הרי הוא עדיף על שניהם בתפקיד הקשר על על הקו.
    איך הוא אמור להתפתח ולהיות שחקן אם הוא לא מקבל הזדמנויות? ושהוא קיבל הוא לא היה כזה רע.
    כאן ואלורדה טעה ובגדול.

    כמו כן, כאשר סימונה הלך על כל הקופה והכניס את כל שחקני ההתקפה שלו, ושקוטניו היה גמור, סוג המשחק פשוט צעק דאמבלה!!
    הרי הוא חי מהטחים הגדולים האלו שהיריבה דלילה ותוקפת אותך.
    באמת ואלורדה לא ראה את זה? קצת מאכזב.

    בקיצור, ניהול משחק גרוע של ארנסטו אתמול וזה נראה כאילו הוא קפא לאורך כל המחצית השנייה.

    אבל, יש את מסי.
    כנראה בעונה שהוא הכי משמעותי לקבוצה אי פעם (ולא חשבתי שאגיד את זה אחרי 2009-2012).
    הוא עושה הכל על המגרש ובתור פנאט של ארגנטינה אני מקווה שהוא לא יבזבז את הכל על בארסה וישאיר משהו ליוני ובתקווה ליולי!

    עד אז, ויסקה בארסה ומחזיק אצבעות למאסטרו כי אנחנו צריכים אותו בריא להמשך בצ’מפיונס (זו מכה קשה שהוא לא ישחק נגד הנודניקים מלונדון).


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו