הסיקור: בארסה 1 – 1 בילבאו

די רע. תיקו ביתי מול בילבאו חתם שבוע קשה מאוד עבור בארסה, שהשיגה 2 מ-9 נקודות אפשריות בשלושת משחקי הליגה בשבוע החולף, אף על פי שאלו המשחקים הנוחים יחסית ברצף המשחקים שבין פגרות הנבחרות. מסי ובוסקטס פתחו על הספסל, הקבוצה נקלעה לפיגור והם נקראו להציל את המולדת, אך סחטו רק נקודה בזכות שער שוויון של מחליף נוסף, מוניר.

Ernesto Valverde watches the game with Athletic unfold

אין ספק שהדברים נהיים קשים יותר כשמוציאים מההרכב את שחקן ההתקפה החשוב ביותר שלך, שחקן הקישור החשוב ביותר שלך ושחקן ההגנה החשוב ביותר שלך. בלי מסי, בוסקטס ואומטיטי אף אחד לא מצפה שדברים יעבדו חלק באותה צורה, ועדיין, ההרכב הזה שווה הרבה יותר מזה של הבאסקים והיה חייב לעשות את העבודה. אך בעונה הזו, בה נדמה שהקבוצה מאבדת כיוון לגמרי, אי-אפשר לבנות על שום דבר. אינני מומחה לטקטיקה והבנת המשחק שלי היא לא מהנוצצות, אך מרגיש שלבארסה אין דרך משחק בריאה. בהתקפה, שחקנים עומדים, בוהים במי שמחזיק בכדור ולא עושים תנועה לשטח (בולט בכך מאוד דמבלה). אין צירופי מסירות שמרגישים חלק ממהלך מתוכנן ואסטרטגי. המעבר להגנה איטי מאוד, לא מסודר מספיק, וגם משחק ההגנה הרגיל לא מתואם, לא חזק, לא אגרסיבי מספיק. השנה אין פאוליניו, גומש, טוראן ומתייה כשעירים לעזאזל. זה גורם להפניית מבט כועס רק לאיש אחד: ארנסטו ואלוורדה.

בקישור אפור ודל שכלל את ראקיטיץ’, רוברטו ווידאל, המצטיין מבין השלושה היה דווקא מי שהכי פחות מצפים ממנו לזה, ארתורו וידאל. וידאל היה חזק ולוחמני הן עם הכדור והן בלעדיו. מנע מאינייקי ויליאמס להבקיע שער, חטף כדורים וגם היה מעורב במשחק ההתקפה, כולל כמעט-בישול נפלא לסוארס. מנגד, סרג’י רוברטו היה עסוק יותר בלשכב על הדשא מאשר בניהול המשחק מאחורה. ראקיטיץ’ הציג את אחד המשחקים הגרועים ביותר שאפשר לדמיין מקשר ברצלונה, והפשע הגדול הוא שדווקא הוא נשאר 90 דקות (ועוד חירב את תוספת הזמן עם 3 טעויות), במקום וידאל שהיה ראוי לתת לו להישאר. בניגוד לכמה אוהדים עצבניים, אני לא שולח את איוון לפח האשפה. הוא עדיין קשר גדול ויש לו הרבה מה לתרום למשחק. בעונה החולפת היה מצוין – בתפקוד אחר, כתאום של בוסי. למאמן יש אחריות למצוא דרך למצות את היכולות שלו.

דמבלה, כמו שרמזתי מקודם, אכזב אותי בענק. המשחק שלו היה סטטי מאוד, הרבה לאבד כדורים, לא תרם כמעט כלום להתקפה ובנוסף לכך לא עזר מספיק בהגנה. לחוסר יציבות בהתקפה אפשר לסלוח, כי מדובר בשחקן צעיר שיהיו לו עליות וירידות, אך יש מין דבר כזה שאני לא יודע איך לקרוא לו, אבל, כשלשחקן לא הולך טוב, יש לו מחויבות להתאמץ כפליים, להשקיע, לנסות – בעיקר בלי הכדור, בהגנה, בלחץ. דמבלה נראה אדיש לעניין הזה וזה מצער. היה די עצוב לראות שהמחליף שלו הוא מוניר, שחקן שאמור לשחק במרכז, כשבמקביל, מלקום נותר מחוץ לסגל ופאקו אלקאסר עושה חיל בגרמניה. השער שלו משמח, אך אל לנו להסתנוור ממנו.

אל תאבדו תקווה. גם ממשחק כזה, גם משבוע כזה, אפשר לקחת המון, המון דברים חיוביים.

אתחיל מנלסון סמדו. הוא מאוד גולמי, מתמודד עם בעיית ביטחון והוא עושה לא מעט טעויות, אבל המהירות הגבוהה שלו הופכת את בארסה לחסינה יותר מפני מתפרצות וזה חשוב. אני מקווה שאם ימשיך לקבל קרדיט מהמאמן, נראה שיפור. אמשיך עם לואיס סוארס. אל פיסטולרו לא כבש בשבוע הזה, אך נראה מול ז’ירונה ומול בילבאו שדברים מתחברים לו טוב יותר. הוא פעיל וקליל יותר. אני בטוח שהשערים שלו יבואו בהמשך. אסיים עם לאנגלה, שעושה רושם שהוא יכול להיות בלם שלישי טוב, בדיוק בתקופה שבה צריך לנער את ג’רארד פיקה.

קל להתייאש אחרי שסובלים ככה בשבוע האחרון. אני אומר, שלמרות הכול, יכול להיות טוב יותר. העונה עוד צעירה ודברים יכולים להשתנות מקצה לקצה. ודאי, אם דברים ימשיכו כך, אין מה לדבר על אף תואר, והקבוצה תפסיד את המשחקים המכריעים בקרוב. אך לעולם אל תשכחו שזאת בארסה, וכל עוד מסי אצלנו, אנחנו נילחם בכל החזיתות עד הסוף. נתראה ביום רביעי נגד טוטנהאם.

ההרכב:

טר שטגן
אלבה, לאנגלה, פיקה, סמדו
ראקיטיץ’, רוברטו (בוסקטס), וידאל (מסי)
קוטיניו, סוארס, דמבלה (מוניר)

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023