הסיקור: בארסה 8 – 2 וסקה

אסטרונומיה. בארסה ניצחה בתוצאה אסטרונומית את העולה החדשה וסקה. הקבוצה עלתה בהרכב חזק, לא נרתעה בשל פיגור מוקדם ומפתיע והגיבה עם לא פחות משמונה שערים לרשת של האורחת המסכנה. פסטיבל שלם עם צמדים של מסי וסוארס, בודדים של דמבלה, ראקיטיץ’ ואלבה וגם שער עצמי הוסיף לחגיגה. לא כוחות.

אחרי שמינייה אין הרבה מה לנתח ולרדת לפרטים. אני חושב שהסיפור הגדול ביותר במשחק הוא הנדיבות הבלתי נגמרת של לאו מסי. עם הזדמנות לסיים עם שלושער (ועוד שני בישולים), מסי מוותר על פנדל לחבר לקבוצה בפעם ה-18 בקריירה שלו כשחקן ברצלונה, הפעם לטובת לואיס סוארס. מסי מבין היטב שהדבר הנכון לטובת הקבוצה הוא לתת דחיפה לסוארס, שאולי פתח את הפקק של הקטשופ, במקום לרפד את הסטטיסטיקה שלו עם שלושער או לקחת כדור נוסף הביתה בשביל תיאגו ומתאו. אשרינו שזכינו.

נראה שהיתוש הצעיר מקבל העונה גיבוי חזק מהמאמן וזה מניב פירות. דמבלה מסוגל לתרום כל כך הרבה דברים טובים לקבוצה. הוא גם מהיר וזריז וגם חכם וטכני ברמות פסיכיות. עם הביטחון וההכוונה הנכונה הוא יכול להגיע הכי רחוק בעולם, ואני שמח מאוד לראות שוואלוורדה, ככל הנראה, מסכים עם זה. לראשונה השלים 90 דקות, מי היה מאמין?

ניתן וראוי להעלות לדיון שתי נקודות מרכזיות. הראשונה היא ההרכב החזק והעדר הרוטציות במשחק שכזה. בנושא הזה אין אמת מוחלטת, יש הרבה היבטים וצריך להסתכל על זה בהתאם. זה טוב שהשחקנים המרכזיים מקבלים הזדמנות לרוץ ביחד, זה טוב להעלאת המוראל לנצח ולחגוג מול הקהל הביתי, לשפר את הסטטיסטיקה כדי להוריד לחץ בין היתר. זה פחות טוב ששחקני החילוף לא קיבלו הזדמנות במשחק שבו הקבוצה הייתה, סביר להניח, מנצחת גם בהפרש חביב אם היינו רואים 2-3 מהם בהרכב. יש לנו כווייה חמורה מעונות קודמות בנקודה הזו, של העדר רוטציה ושחיקת השחקנים לפני המאני טיים באפריל – צריך לשים לב שזה אולי גורם לנו להגיב בהגזמה, אבל אולי יש בכך מן הצדק. הנקודה השנייה שיש לדון עליה היא היכולת ההגנתית הרעועה. לספוג שני שערים מווסקה בבית מדליק נורת אזהרה. החולשה של פיקה וסרג’י רוברטו הייתה בולטת. יחד עם זאת, ניתן לייחס זאת לשאננות ולמתח הנמוך במשחק כזה. אפשר להיות אופטימיים מכך שאולי מדובר רק בגורמים האלה, וטוב שהטעויות האלה קורות במשחק כזה ולא אחר כך, כדי שיהיה אפשר לשים לב לזה ולבוא חכמים יותר למשחקים הקשים.

אפרופו החולשה של סרג’י רוברטו במשחק הזה. עליי להבהיר שאיני מעריץ אדוק של נלסון סמדו, אך עולה בי חשש מכך שהוא די מחוק אצל ואלוורדה. הייתי רוצה לראות אותו מקבל הזדמנויות רצופות כדי שנוכל לשפוט האם הייבוש הזה בפתיחת העונה מוצדק או לא. הצורך בו ובהרצה שלו עולה כשרואים את המשחק המדאיג של רוברטו.

יוצאים לפגרת נבחרות ראשונה לעונה זו עם טעם מתוק מאוד, כשבארסה מובילה את הטבלה של הליגה הספרדית בזכות הפרש שערים עדיף על סגניתה. נחזיק אצבעות שאף שחקן לא ייפצע (ובעיניי נחמד לראות שמסי ואלבה יקבלו מנוחה בזמן הזה), כי מהפגרה חוזרים הישר לאנואטה של ריאל סוסיאדד.

ההרכב:

טר שטגן
אלבה, אומטיטי (לאנגלה), פיקה, רוברטו
קוטיניו, בוסקטס (ארתור), ראקיטיץ’ (וידאל)
דמבלה, סוארס, מסי

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


תגובות

  1. באטיגול - 03/09/2018 22:46

    עד מתי ג’רארד פיקה?
    בין הבלופים הכי גדולים בהיסטוריה של הכדורגל.
    וכמו כל שנה זה יעלה לנו ביוקר

  2. ס - 04/09/2018 0:54

    במחצית ניחשתי שיגמר 9-1
    ראו שזה הולך לכיוון הזה למרות ה3-2 הלא משקף.
    הואסקה שיחקו פתוח ועשו טעויות מיותרות אבל יש להם הנעת כדור
    מאוד טובה ופוטנציאל התקפי.
    הם צריכים לדעת לעשות הגנה יותר טוב כקבוצה והם יכולים להגיע
    לאמצע טבלה.

    *לא יודע מה כולם מחזיקים מארתור.
    הוא נותן את הפסים הכי בטוחים וקלים בלי שום ניסיון ליצירתיות.
    כרגע הוא ממש לא נראה בשל ולא נראה לי שזה קשור לחוסר ביטחון.
    *בוסקטס נתן משחק די חלש יחסית לרמה שלו, היו לו כמה איבודים מיותרים.
    *הלוואי ויתן דקות לראפיניה ומלקום.
    *מסי נראה טיפה כבד, כאילו עדיין לא נכנס לכושר.
    יכול להיות שזה גם כי הוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו