הסטטיסטיקה אוהבת לספר שלואיס אנריקה מחזיק במאזן מצוין מול דייגו סימאונה, וזה נכון. אבל מה שהיא נוטה להעליםם, הם ההפרשים הדקים מאוד בניצחונות של בארסה על אתלטיקו. 1-2, 1-2, 0-1, תמיד, תמיד עם השיניים. וזה גם היה סיפור המשחק אמש, בארסה הייתה צריכה את הגרוש ללירה, היא ניסתה באמת, אבל בלי בוסקטס ומסי בחצי השעה האחרונה היא לא יכלה.
והיו הזדמנויות כפי שאתם רואים בתרשים למעלה. רק הגרוש ללירה. אי אפשר לבוא בטענות לשחקנים שניסו וניסו ועוד בלי 2 פקטורים סופר חשובים כמו מסי ובוסקטס. כן אפשר לבוא בטענות לעובדה ש(שוב) נשארו עם חילוף פנוי ועל הספסל יושב חלוץ רכש שעלה 30 מיליון יורו.
כמו בכל משחק נגד אתלטיקו מדריד, אפשר להתלונן על העקיצות, הכיסוחים ובזבוז הזמן. אתלטיקו נשארת קבוצת ההגנה הטובה בעולם (גם סטטיסטית) והקריפוטנייט של בארסה בכל מה שקשור לבלימת ההתקפה שלנו.
התוצאה המאכזבת לא מעלימה מהעיניים את ההופעה הנפלאה של אנדרס אינייסטה שרקד על המגרש ביחד עם ראקיטיץ, ושל פיקה שלמעט ההשחלה רשם משחק טוב מאוד (10 חטיפות, 2 תיקולים מוצלחים). משחק טוב למדי גם של סרג׳י רוברטו עם 12 ק״מ כיסוי.
ללא מסי לפחות ב-3 המשחקים הקרובים, בארסה תצטרך להתעלות על עצמה שוב כדי להגיע למשחק החזרה שלו (15.10) במצב תקין בליגה ובאירופה.
הטוב: אינייסטה.
הרע: הפציעה של מסי.
המכוער: MCN הא חיים רביבו?
ההרכב:
טר שטגן (6).
סרג׳י רוברטו (7), פיקה (8), מסצ׳ראנו (6), אלבה (6).
ראקיטיץ׳ (7), בוסקטס (6), אינייסטה (8).
מסי (5), סווארס (5), ניימאר (7).
89,940 צופים בקמאפ נואו.
