הסיקור: מאלגה 0 – 2 בארסה

הבמה שלכם. סירו מסי לא יכל לבחור יום טוב יותר להיוולד בו. לאו נעדר מהמשחק בשביל להיות עם משפחתו בזמן לידת בנו השלישי, וכך פינה את הבמה לשאר הקבוצה במשחק נגד נועלת הטבלה מאלגה. מי שעלו על הבמה ונהנו מאור הזרקורים יותר מכולם הם שחקני הרכש קוטיניו ודמבלה. בארסה הובילה 2 – 0 משערים של סוארס וקוטיניו כבר בשלב מוקדם של המשחק ושייטה לניצחון נוח.

מאלגה, קבוצה בעונה מזעזעת שמקומה כבר בליגה השנייה, לא היוותה אתגר גדול במשחק, אך אסור לזלזל אף פעם, כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, כפי שהמגרש הזה מלמד אותנו וכמובן כאשר משחקים ללא הכוכב המרכזי בקבוצה. ואלוורדה בוודאי לא זלזל ולמעשה הציב את ההרכב החזק ביותר שעומד לרשותו, נוכח ההעדרות של מסי ואינייסטה. הקבוצה עשתה את המוטל עליה די מהר, עם השערים של סוארס וקוטיניו במחצית הראשונה. הכרטיס האדום המוצדק לסמואל חתם את המשחק הזה כ”נקסט” קלאסי: רק שייגמר כמה שיותר מוקדם ללא נזק לאף שחקן, וכך היה לשמחתנו.

המשחק הזה היה ההזדמנות המצוינת של דמבלה וקוטיניו להכניס הילוך ולהוביל את הקבוצה ללא מסי, וזה בדיוק מה שהם עשו. תענוג היה לצפות בשניים האלה. הצרפתי, אפשר לומר, היה המצטיין במשחק. הוא לקח חלק במשחק המסירות, שלט בכדור בביטחון, איים על הגנת המארחת פעם אחר פעם עם כדרורים מפחידים, ייצר לחבריו לקבוצה מצבים טובים, שאחד מהם תורגם לעקב הקסום של קוטיניו. הברזילאי מצדו לקח אחריות רבה, היה מעורב מאוד, יזם בלי סוף והשתדל לפזר אבקת קסם פה ושם. הניסיונות שלו לבעוט מרחוק הרגישו קצת מוגזמים, אבל כמה הממד הזה נחוץ לקבוצה של ואלוורדה, ואני בטוח שנהנה ממנו במשחקים עתידיים.

חייב מילה טובה לג’ורדי אלבה, שחווה את העונה הטובה ביותר שלו ברמה האישית. אמש בישל את שער מספר 9 ללואיס סוארס עם הרמה מושלמת ואלגנטית. סוארס, אגב, קיבל את הצהוב החמישי שלו בליגה בזמן נוח, והוא ייעדר מהמחזור הקרוב נגד בילבאו בבית. ודאי שעדיף את המשחק הזה על פני, למשל, סביליה בפיחואן.

ואלוורדה הזה. קיוויתי לראות חילופים אחרים, למשל פיקה עם הבעיות בברך, דמבלה שמפחיד אותנו עם הירך הרגיש שלו ואחד מבין בוסקטס וראקיטיץ’ שגומעים קילומטרים פעם אחר פעם, כך שצקצקתי בלשון כשראיתי את אלבה ורוברטו מוחלפים. אף על פי כן, הוא משרה אצלי תחושת רוגע וביטחון. רואים שהוא יודע מה הוא עושה, שהקבוצה תחתיו יודעת מה לעשות גם כשהשחקן המרכזי שלה בחוץ. הקבוצה לא הפסידה בליגה מאז הביקור הקודם בלה רוסלדה של מאלגה, והוא היה באפריל הקודם. צ’ינגורי, לא הכי נוצץ, לא הכי ברור לפעמים, פשוט מאוד עושה את העבודה ומסמן V כל מחזור מחדש.

המשחק הזה היווה, בסופו של דבר, קדימון למשחק הגדול ברביעי. גומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד צלסי. בארסה תיגש למשחק בקאמפ נואו עם התוצאה הלא רעה מהברידג’, 1-1, שתאלץ את צ’לסי לצאת להשיג את הניצחון, דווקא במגרש הביתי שלנו. עם מסי שוב בשורותינו (וללא קוטיניו לצערנו), יהיה משחק כביר והציפיות לקראתו, כבר הבוקר, נמצאות בשמיים.

 

ההרכב:

טר שטגן
אלבה (דין), אומטיטי, פיקה, רוברטו (גומש)
פאוליניו, בוסקטס, ראקיטיץ’
קוטיניו, סוארס, דמבלה (וידאל)

 

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו