הסיקור: רומא 3 – 0 בארסה

אולי אהיה כמו ואלוורדה, לא אגיב למה שקרה במשחק ואשאיר סיקור ריק?

לא אעשה זאת, אף על פי שבהחלט מתחשק לי. הכאב הזה משתק.

אני חושב שעל המשחק עצמו לא צריך לומר מילה, כי כולם ראו איך בארסה משחקת כמו הקבוצה השנייה מהעיר ברצלונה, מתבזה באופן מוחלט 90 דקות ובסוף עפה בצדק רב. כולם ראו את ניהול המשחק המחפיר של ואלוורדה. להתייחס לזה לא יחדש לאף אחד מכם דבר.

במהלך העונה עלו נורות האזהרה לגבי הסגל הזה, השתדלתי להתייחס לחלקן אחרי כל משחק ומשחק. למרות התוצאות החיוביות, עלו ליקויים בקבוצה, למשל העדר הרוטציות ששוחק את הסגל או הספסל שלא איכותי דיו. תיארתי לעצמי שבארסה תודח מליגת האלופות כאשר תפגוש יריבה רצינית – הייתה לי הרגשה שעד כה, בארסה לא עמדה מול קבוצה טובה יותר. בסיוטים הכי נוראיים שלי לא יכולתי לדמיין שהקבוצה שתעיף את בארסה, ועוד תמחק פיגור 3 שערים בקאמפ נואו, תהיה רומא. זה באמת הגיע משום מקום וכגודל הפתעה כך גם הזעזוע.

חטא היוהרה. עוד לפני המשחק בקאמפ נואו ובטח אחריו, שמעתי יותר מדי אוהדים לוקחים כמובן מאליו את העלייה לחצי הגמר. חבר בעבודה בא ושאל אותי מתי התאריכים של חצי הגמר ואיך משיגים להם כרטיס. מדברים על ריאל מדריד או ליברפול. מדברים על פאסיו בקלאסיקו, ובסוף מתגלגלים במורד המסדרון החוצה מליגת האלופות על ידי רומא. נראה שגם השחקנים והמאמן זלזלו והיו יהירים, ועל חטא היוהרה משלמים בריבית דריבית.

אחרי המשחק נגד לגאנס, אמרתי לאחד המגיבים לסיקור שלי שהקרדיט של ואלוורדה עשוי לנסוק או להתרסק בהתאם לתוצאות בשבועיים הקרובים. משחק כמו אתמול מטיח את הקרדיט לרצפה בשיא העוצמה. אסור לבטל את הדברים הטובים שעשה, אסור לשכוח את חוסר האמונה של כולנו בתחילת העונה לגבי היכולת של הקבוצה להצליח, אך אתמול הוא הדביק לעצמו תווית ענקית של “אשם” באחד המחדלים הכי גדולים בהיסטוריה של המועדון. אתמול ראינו את השחקן הגדול בהיסטוריה של המשחק מודח בשלב מוקדם מליגת האלופות פעם נוספת, האין הוא ראוי למאמן ולקבוצה מסביבו שידעו לממש את הפוטנציאל שגלום בו? לא רק תארים מקומיים, שהם הישג מכובד, אלא גם תואר אלופת אירופה, בבמה המרכזית.

מי שיסתכל לי בפרופיל בפייסבוק ימצא שם את הציטוט של ויקטור הוגו מ”עלובי החיים”: “גם הלילה הארוך ביותר יסתיים, והשמש תזרח.”, ומי שיסתכל לי בסטטוס בווסטאפ ימצא שם משפט שפויול אמר לאחר שפרק את המרפק במשחק ב-2012: “Siempre vuelve a salir el sol” – השמש תמיד זורחת שוב. היום הזה שחור, היום הזה הוא סיוט, אבל הוא יסתיים ומחר יהיה יום חדש. הרימו את הראש. עוד נדע רגעי אושר רבים.

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


תגובות

  1. ארי - 11/04/2018 9:54

    הוא לקח את ברצלונה ועשה ממנה אתלטיק בילבאו רק עם מסי

  2. באטיגול - 12/04/2018 11:48

    אחרי יומיים עדיין התחושות קשות…
    עברתי מזעם ועצבים לתחושות תסכול.
    אני מאמין שבשבוע הבא אוכל להתחבר למשפט “השמש תמיד זורחת שוב”.

    לאורך כל העונה הגבתי כאן מספר פעמים, ולשנייה לא הייתי מסונוור מהתוצאות.
    התוצאות השנה הן ביחס הפוך ליכולת.
    התוצאות השנה הן בעיקר בזכות לאו מסי.
    ללא מסי, אנחנו אולי מקום רביעי ולא בטוח שעוברים שלב בצ’מפיונס.

    וזה האמת מה שהכי מכעיס כאן?
    האם שחקן כזה לא ראוי להנהלה שתייצר לו את הקבוצה הכי אידאלית בכדי להצליח.
    הרי ב 2008-2012 הייתה קבוצה כזו.
    קבוצה שהייתה קודם כל קבוצה שיכלה להתמודד גם ללא מסי בכל משחק.
    בתוספת של מסי, קיבלנו משהו בלתי עציר ואת הקבוצה הטובה בהיסטוריה שהציגה את הכדורגל הכי יפה שאי פעם היה.

    אבל מאז? אמנם קיבלנו את ה MSN אבל זו לא הייתה קבוצה.
    זו הייתה שלישיה שיכלה לפרק (וגם עשתה זאת) כל קבוצה ביום נתון.
    אז השנה גם השלישיה הפכה לצמד.

    מה ההנהלה הזו חושבת לעצמה? שניתן לקנות שחקנים במחירים מוגזמים וזה מה שייצור קבוצה?
    יריבנו השנואים סופסוף הבינו שצריך לייצר קבוצה בזמן שברתומיאו מנסה לייצר גלקטיקוס?

    אז מסי נשאר לבד בהתקפה לבד ובודד כמו המיקום של המשפט הזה בפוסט…

    וזה מוביל אותי לואלוורדה.
    אתחיל מהסוף, לא צריך לפטר את ואלוורדה זה יהיה ממש לא הוגן.
    הוא קיבל ירושה לא קלה ועזיבה של ניימאר בטיימינג נוראי.

    אבל, ויש אבל גדול: בעונה הבאה, במידה וואלוורדה מחליט להציג את אותה גישה ואותו סגנון משחק אז אשמח אם הוא יעזוב כמה שיותר מהר.
    אני אוהד בארסה מתחילת עידן קרוייף כמאמן. אני ורבים אוהדים את הקבוצה בגלל שזה “יותר ממועדון”, בגלל שזה חשוב לנצח אבל הדרך לא פחות חשובה.
    אפשר לנצח וזה חשוב מדי פעם לנצח גם בצורה מכוערת, אבל לחזור לשנים החשוכות של ואן חאל ולקחת אליפות בכדורגל דוחה תוך רמיסה של כל ערכי המועדון זה ממש לא מה שאני רוצה כאוהד בארסה.

    ואלוורדה כל השנה מתעקש על ה 4 4 2 והתוצאות שהוא השיג פשוט שכנעו אותו להמשיך ולהתעקש עם השיטה הזו.
    מצטער, אבל זו לא בארסה.
    כל השנה אנחנו לא משכנעים ולא מציגים כדורגל שהפך אותנו לאוהדי בארסה.
    אנחנו הפכנו ליעילים אבל זה מה שאנחנו רוצים?

    בצמד המפגשים מול רומא זה עלה מדרגה.
    במשחק הראשון נראינו גרוע (כמו גם נגד צ’לסי) ואין לי מושג איך נגמר 4 – 1.
    לאחר מכן ואלוורדה רק טעה.
    היה לו משחק הכי נוח בעולם לתת למסי (קצת פצוע), אינייסטה, סוארז ועוד לנוח (בכוונה לא הזכרתי את פיקה כי לפיקה הייתי נותן לנוח מאז שפויול פרש הוא פשוט הבלוף הכי גדול בכדורגל העולמי).
    לגאנס בבית שלמחרת יש דרבי במדריד שאתה בפור כל כך גדול בטבלה.
    מה עוד אתה צריך בכדי לעשות רוטציה?
    אבל ארנסטו כל כך לחוץ כבר להבטיח את האליפות (ובצדק זה התואר הכי הכי חשוב) שהוא חייב לשתף את כולם במקום לתת לאלקסר שהוכיח את עצמו השנה בכל הזדמנות או לתת לקוטיניו ודמבלה לעשות את זה לבד.
    מה עוד שיש שבוע אחרי את וולנסיה בבית שזה קצת יותר קשה.
    ועוד בתווך גומלין ברומא.
    פשוט לא מובן!

    לאחר מכן, הוא מגיע לגומלין ברומא.
    כבר הפסדנו ברבע גמר (כאוהד בארסה וארגנטינה השלב הזה מתחיל להיות יותר מדיי מעצבן).
    אבל לא ככה!
    אינטר וצ’לסי החנו מולנו אוטובוסים.
    מול הקולצ’נרוס נלחמנו וניסינו והפסדנו.

    אבל לעלות שאתה ביתרון 4 – 1 בהרכב ומערך שמועודד בונקר?
    זו לא בארסה, ואני גם לא רוצה שתהיה כזו.
    3 – 0 אפשר ורצוי להפסיד גם כשאתה מנסה לתקוף.
    האם ארנסטו לא ראה את מה שכל אחד ראה תוך כדי המשחק? האם הוא לא ראה שזה עניין של זמן עד שרומא תכבוש את השני והשלישי?
    למה לא להגיב? למה התגובה הראשונה היא בדקה ה 80+ ועוד גומש?
    האם הוא לא למד בשיעור הראשון בברצלונה שההגנה הכי טובה היא התקפה?
    האם הוא באמת חיכה שמסי יעבור את כולם וישים גול?
    מה זו האנמיות הזו? החוסר תגובה?
    כל כך קיוויתי במהלך המשחק שהגול השלישי של רומא יגיע כמה שיותר מוקדם בכדי שארנסטו כבר יעשה חילופים התקפיים.
    מדובר במחדל ענק של ואלוורדה לא פחות.
    הוא השאיר כתם גדול ואם הוא לא ישנה את הסגנון אני אישית לא הייתי רוצה לראות אותו ממשיך יותר מדי בברצלונה.

    עוד כמה מילים לגבי פיקה.
    אני באמת לא מבין איך אתם מפרגנים לו כאן.
    כל בלם מבארסה ב’ טוב ממנו, שלא לדבר על ורמאלן ועל מינה.
    דז’קו שיחק איתו כאילו הוא משחק עם אח שלו מהיסודי.
    אני במקומו כל יום מתקשר להגיד תודה לפויול ולאבידל על כך שהחביאו אותי וגרמו לי לקריירה כזו.
    התעלומה הגדולה היא זו: אני מבין את הפולטיקה בבארסה, הוא קטלאני והוא הביא ראקוטן והוא פוליטקאי ונשיא לעתיד ולכן אין מצב שלא ישחק.
    אבל איך לעזעזאל הוא פותח בנבחרת ספרד שיש להם בכל קבוצה בלם טוב ממנו שלא לדבר על חאבי מרטינז או נאצ’ו מריאל.
    זו ההוכחה שבכל מקום יש בלוף אפילו ברמות האלו.

    אני אסיים במשפט שהכי מנחם אותי ולא מעלובי החיים אלא מאחד שלנו שלום חנוך:
    “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו