ואלה האישומים

6 ביולי 2010 – קרוייף עוזב את המועדון סנדרו רוסיי טען כי מעמדו של יוהאן קרוייף כנשיא הכבוד של המועדון צריך להיבדק, התייחס אליו בעוינות והתעקש שנים שהוא רוצה להרחיק אותו ממועדון הכדורגל של ברצלונה. קרוייף נכנס אז למשרדי המועדון והחזיר את תעודת נשיא הכבוד שלו.

אחת האגדות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ברצלונה, שגרם למהפכה ב-1973, נתן לנו את האליפות הראשונה בארבע עשרה שנים ועזר לקטאלונים להחזיר את הכבוד העצמי שלהם לאחר עשורים תחת השליטה של הדיקטטור פרנקו, שימות מעט לאחר מכן.

קרוייף חזר ב-1988, אימן את הדרים טים, שהציגה סגנון משחק נהדר שהביא להשוואות עם נבחרת הכדורסל האמריקאית שזכתה באולימפיאדת 1992 בברצלונה. הוא זכה בארבע אליפויות ותואר ליגת האלופות הראשון שלנו (נקרא גביע אירופה אז), שוב שבר תקופה ארוכה של כאב לאוהדים והציב את היסודות למודל בו לה-מאסיה תשתמש: החזקת כדור, משולשים, חשיבות עליונה לקישור, שימוש בשחקני כנף, כדורגל אטרקטיבי וללא רגשי נחיתות לגבי היריבות עם ריאל מדריד, שהפסידה 0-5 לקרוייף גם כמאמן וגם כשחקן.

לאפורטה החזיר את קרוייף ב-2003 לאחר שנבחר לנשיא ברצלונה ונתן את אמונו בפרנק רייקארד כמאמן, לאחר שזה בדיוק ירד ליגה עם רוטרדם בליגה ההולנדית. יחד עם רונאלדיניו, הוא החזיר את המועדון למקום אליו הוא שייך: זכיה בשתי אליפויות ותואר ליגת האלופות הראשון שלנו זה 14 שנים עם סגנון כדורגל אטרקטיבי.

יוהאן קרוייף המליץ ללאפורטה למנות את ז׳וספ גווארדיולה בתור מאמן הקבוצה הבוגרת. האיש ששם אותנו על הבמה הגבוהה ביותר שהייתה מעולם בכדורגל, בנה את קבוצת הכדורגל הטובה ביותר שהעולם ראה וזכה ב-14 תארים ב-4 שנים כמאמן, כשהוא עובר את המנטור שלו, שאימן את המועדון 8 שנים.

זה האיש שסנדרו רוסיי הגלה מהמועדון, היחיד שעיצב את העבר, ההווה והעתיד שלנו.

10 באוקטובר 2010 – הראשון מבין שקרים רבים

דימיטרו צ’יגרינסקי הוחתם ע”י ההנהלה הקודמת של ברצלונה משחטייאר דונייצק עבור 25 מיליון יורו. ההנהלה של רוסיי הכריזה כי הוא חייב להימכר כמה שיותר מהר מכיוון שלמועדון אין כסף לשלם את משכורתו של האוקראיני בגלל ה”ניהול הכושל של ההנהלה הקודמת”. צ’יגרינסקי נמכר חזרה למועדון ממנו בא עבור 15 מיליון יורו ביולי, מה שגרם להפסד של 10 מיליון יורו בפחות משנה. ההנהלה שיקרה.

באוקטובר 2014, דובר המועדון טוני פריישה חשף בראיון ברדיו כי המועדון לא היה צריך למכור את השחקן על מנת לשלם משכורות, כפי שנטען אז. סופסוף נחשפה הסיבה למה צ’יגרינסקי נמכר: סנדרו רוסיי רצה להראות לגווארדיולה מי קברניט הספינה. המנג’ר רצה להשאיר את השחקן לאחר עונה לא מרשימה.

סנדרו רוסיי שיקר לגבי כספי המועדון כדי להיפטר משחקן שהוא לא חשב שטוב מספיק על מנת להישאר במועדון. נשיא, שטען כי הוא לא יתערב בהחלטות מקצועיות, ביצע מהלך על מנת להראות למאמן מי הבוס, מאמן שבדיוק זכה בשתי אליפויות וליגת אלופות בשנתיים. וזו הייתה רק ההתחלה.

14 באוקטובר 2010 – 250 מיליון יורו הם יותר מדי עבור איצטדיון חדש

פרוייקט פורסטר לחידוש הקאמפ נואו בעלות של 250 מיליון יורו נחשב לרעיון מגלומני ע”י רוסיי, מה שהביא את ההנהלה לגרום לגנוז את התכנית זה היה יקר מדי, המועדון היה בקושי כלכלי ולא היה צריך לחדש את הקאמפ נואו.

16 באוקטובר 2010 – הנקמה מתחילה

סנדרו רוסיי, שתקף את ההנהלה הקודמת במשך שנים, שכר קבוצת ראיית חשבון שתנתח את הספרים הפיננסיים מתקופת ז’ואן לאפורטה. הספרים בושלו כדי לגרום למועדון להראות כאילו הוא במצב כלכלי קשה בגלל ניהול מוטעה, מה שהביא את האסיפה להצביע על מה שנקרא על ידי הנשיא “ההחלטה החשובה ביותר מבחינה חברתית בכל ההיסטוריה של המועדון.”

468 הצביעו בעד, 439 נגד ו-113 נמנעו (כולל סנדרו רוסיי). הבדל של 29 קולות גזר את גורלה של ההנהלה הקודמת. בהתחשב בכך שזו הייתה החלטה כה חשובה, הפילוג בין החברים היה ברור ושנים לאחר מכן הכל נחשף: ההנהלה הפסידה את המשפט, הם שיקרו לחברי המועדון וז’ואן לאפורטה עזב את המועדון במצב כלכלי טוב ועם רווחים.

הבעיה הגדולה ביותר לא הייתה השקר אלא הנזק שהוא גרם, כשבמשך ארבע שנים ארוכות ז’ואן לאפורטה וחלק מחברי ההנהלה שלו סבלו רבות. הם הוכתמו ע”י התקשורת והותקפו ע”י אוהדים מסויימים, שהחלו לקרוא להם שקרנים בקאמפ נואו ורובם הפסיקו להגיע למשחקי בית. היו חיו בסבל, כי כל אחד מהם היה יכול לקבל קנס של 3 מיליון יורו בגלל האשמות שווא על פשע אותו הם לא ביצעו.

לכן ז’ואן לאפורטה נחשב כגנב ע”י כמה חברי מועדון. נשיא רע. אדם שהביל את המועדון לתהילה, אבל גם ביצע עבירות קשות. סנדרו רוסיי אפילו דאג שהתקשורת תפרסם חלק מההוצאות של לאפורטה על מסעדות. הפגיעה הנוראית בשמו הטוב של לאפורטה נמשכה.

המשפחות הללו ממשיכות לסבול, אחד מהם נלחם בסרטן ונפטר, וההנהלה הנוכחית של ברצלונה החליטה להגיש ערעור על החלטתו של השופט. גם הערעור נדחה פה אחד ונזרק מבית המשפט.

10 בדצמבר 2010 – היום בו החולצה הוכתמה

חמישה חודשים, זה מה שלקח לרוסיי לעשות משהו שמעולם לא נעשה לפני כן ביותר ממאה שנים של היסטוריה בברצלונה, מכירת הטוהר של החולצה שלנו, מועדון שלא היה צריך ספונסר לפני כן ועוד שילם 5 מיליון יורו בשנה כתרומה ליוניצף כי היא חלקה את הערכים של המועדון ולכן נתמכה בעבודה המצויינת שהיא עושה. סנדרו רוסיי הציג את קרן קטאר כארגון פילאנתרופי כמו יוניצף, אבל במקום לשלם להם, המועדון יקבל כ-30 מיליון יורו לעונה במשך חמש שנים, עם בונוס אם המועדון יזכה בליגת האלופות. המסורת הידועה והמוערכת של ברצלונה הוכתמה על מנת להכשיר עסקה שהיום נחשבת לעסקה שנעשתה על מנת להבטיח עליה בדוחות הפיננסיים עד סוף שליטת ההנהלה הנוכחית.

10 במרץ 2011 – הכירו את מועדון כדורגל החופים ברצלונה

סנדרו רוסיי פתח מועדון כדורגל חופים בשם ברצלונה וטען כי “המועדון מאוד מעוניין בספורט צעיר ומתפתח”. ככל הנראה מהלך זה בוצע רק כדי לשמח את ריקרדו טשיירה, חבר ותיק שלו, שלאחר שערוריות שחיתות רבות פרש מתפקיד נשיא התאחדות הכדורגל הברזילאית וברח לאירופה.

מועדון כדורגל החופים ברצלונה התקיים רק בטורניר אחד שאורגן בברזיל ומאז נעלמו עקבותיו. לא ברור כמה התעלול הזה עלה למועדון.

15 במרץ 2011 – מסתפקים ב-200,000 יורו עבור האשמות בשימוש בסמים

ב-13 במרץ, ברדיו COPE בתוכנית ׳פארטידו דה לאס 12׳, העיתונאי אנטוניו אלקאלה דיווח כי ריאל מדריד עומדים לדרוש פיקוח הדוק יותר נגד שימוש בסמים מהתאחדות הכדורגל הספרדית, כשהוא מצטט את הקשר שהיה קיים בין ולנסיה ליופימיאנו פואנטס ורופאים “מפוקפקים” הקשורים לברצלונה.

ברדיו טענו כי המידע הגיע מריאל מדריד. כל זה הוביל לשערוריה כשפלורנטינו פרז והמועדון המדרידאי מכחישים נמרצות אך מבלי לתבוע את תכנית הרדיו, בניגוד לגישה הקבועה של המועדון של לחימה משפטית בהאשמות שווא. ואז כמה אנשים החלו לטעון כי ברצלונה זכתה בכל כך הרבה תארים והביסה את ריאל מדריד באופן קבוע רק כי השחקנים שלנו ביצעו שימוש בחומרים אסורים. עד כדי כך.

סנדרו רוסל הגיב ותבע את רדיו COPE בדרישה ל-6 מיליון יורו כנזיקין. התחנה התקפלה, הודתה בטעויותיה לאחר יומיים והמועדון הסכים לקבל 200,000 יורו עלובים כפיצוי. אחת מההאשמות הכי קשות בכל תולדות ברצלונה, שגרמה למכה קשה לשמה הטוב ולדמותה הבינלאומית, וההנהלה ראתה בתשלום המזלזל הזה כפיצוי הולם במקום לעשות את כל שביכולתם לפגוע באמינותה של תחנת הרדיו שסירבה לגלות את המקור המדויק שלה.

יש לציין ויש לזכור כי כמו שנאמר בתחילת המאמר לפלורנטינו פרס ולסנדרו רוסיי יש מערכת יחסים קרובה.

8 ביוני 2011 – קיצה של קבוצת הבייסבול

סנדרו רוסיי החליט לסגור את קבוצת הבייסבול של ברצלונה, שהתקיימה במשך 80 שנים, כי היא עלתה למועדון 300,000 יורו בשנה. כל הקבוצות הבלתי-מקצועיות של המועדון באותו הזמן עלו יחד 0.46% מתקציב המועדון.

מהלך זה הראה חוסר הערכה לחלק חשוב והיסטורי מהמועדון ואת האסטרטגיה העיוורת והמונעת מכסף בלבד. שמנו הטוב כ-Mes Que Un Club נפגע שוב, בדיוק כמו בעסקאות עם קטאר. לאחר מכן, 12 מחלקות ספורט אחרות נסגרו – בהן הרבה ילדים ששיחקו עם צבעי ברצלונה. הזהות שלנו המשיכה להיות מוכתמת.

5 בספטמבר 2011 – יוהאן קרוייף מזהיר אותנו לגבי קטאר ורוסיי

בראיון ב׳אל פריודיקו׳ ב-2011, ההולנדי המעופף הזהיר את חברי המועדון ואוהדי ברצלונה: “אני רואה דברים מוזרים. על מה אני מדבר? ההסכם עם קטאר, למשל, כשאתה יודע שלסנדרו רוסיי היו או עדיין יש איתם יחסים ועסקים, ואנחנו מדברים על מדינה שיש לה כל כך הרבה כסף. ואז אתה רואה את ההנהלה מקצצת מחלקות ספורטיביות כי הן לא משנות להם, וטוענת שלמועדון יש חוב גדול, כל הזמן מדברים על המצב הכלכלי… מה אתם רוצים? להפוך את ברצלונה לחברה? אני לא יודע. אבל לאיזו כיוון אנחנו הולכים? איזה סוג של מועדון רוסיי רוצה? ישנם כמה דברים שלא ניתן להבין וזה מחשיד. אם אתה רוצה למכור חברה, מה אתה עושה? אתה מקצץ כל דבר שלא מעניין את הקונה. אם הקונה הוא קטאר, למשל, המחלקות הספורטיביות לא משנות להם והיסודות כאן גם כן לא משנים להם, כי יש להם את שלהם״.

“אלו הם אינן מחשבות נחמדות ואני לא אומר שזה נכון, אבל אתה רואה דברים שגורמים לך לחשוב שיש עוד סיפורים מאחורי זה.”

קרוייף כבר אז חזה כי גווארדיולה ורוסיי לא יעבדו עוד הרבה יחד:”זה מפחיד לחשוב מה יקרה כשפפ יעזוב, כי רוסיי היה נגד אנשים כמו פפ ורייקארד. הפילוסופיה של הנשיא היא ברזילאית ופורטוגזית. הכל התחיל מפרנק רייקארד, עם ההתנהגות שלו. הוא היה ג’נטלמן. אם זו הייתה ההחלטה של רוסיי, הוא היה מפטר אותו אחרי שישה חודשים, וזה מאוד סביר שכל מה שהשגנו מאז לא היה קורה.”

6 בנובמבר 2011 – 10 מיליון יורו עבור ניימאר

באסיפת המועדון של 2012, נחשף כי המועדון שילם סכום מיסתורי עבור “מהלך ספורטיבי”. באותו זמן השמועות גרסו כי זה היה תשלום כדי להביא את ניימאר. שנתיים לאחר מכן וכששערורית המיסים סביב החתמתו של ניימאר כבר מתחוללת, אביו של השחקן גילה כי המועדון שילם 10 מיליון יורו מראש כדי לקבל עדיפות על החתמתו.

ב-2011, שישה חודשים אחרי שמסי הבקיע בוומבלי ונתן לנו את הזכיה הרביעית שלנו בליגת האלופות, סנדרו רוסיי החל לדחוף את העסקה להבאת השחקן שהוא ראה כמחליפו של מסי. הוא לא ידע את זה באותו הזמן, אבל המהלך הזה יביא את סוף דרכו.

1 במרץ 2012 – עכשיו פרויקט שיפוץ הקאמפ נואו הוא כן נחוץ

ג’ורדי מויש הציג את התכניות לאספאי ברסה (שיפוץ האיצטדיון + כל המתחם מסביב + אולם כדורסל חדש) ואמר כי המועדון ישקיע בין 100 ל-150 מיליוני יורו כדי לחדש את הקאמפ נואו ואת סביבותיו. זה מעניין, בהתחשב בכך ששנים בודדות לפני כן הם מנעו את תכנית פורסטר של ההנהלה הקודמת של לאפורטה.

אם זה לא היה מספיק גרוע, מאוחר יותר התברר כי 150 מיליון יורו הפכו ל-600 מיליון יורו. באפריל 2020 ג׳ורדי מויש הפך לאחד מסגני הנשיא הבכירים של ברתומאו.

27 באפריל 2012 – המאמן הגדול ביותר שלנו עוזב את ברצלונה

“אני רוצה שהאוהדים ידעו שהצענו לפפ צ’ק פתוח לחדש את החוזה, להישאר במועדון. עשינו את כל מה שיכולנו כדי להשאיר אותו.”

כך הכריז סנדרו רוסיי, אבל זה היה רק עוד שקר.

רוסיי התחיל בכך שהוא דחף את יוהאן קרוייף, חברו ומורו של גווארדיולה, אל מחוץ למועדון, המשיך בכך שמכר את צ’יגרינסקי, שחקן שפפ נתן לו את המילה שלו כי תהיה לו עוד עונה להוכיח את עצמו לאחר התחלה קשה בספרד. לאחר מכן הוא גרם לאסיפת המועדון לתבוע את ההנהלה הקודמת של ברצלונה כשגווארדיולה התחנן במסיבת עיתונאים שאין בזה צורך. גווארדיולה נשאר לבד בקרב שלו נגד מוריניו והתקשורת המדרידאית כשהיה צריך לעזור לו להגן על המועדון מההאשמות והוצאת הדיבה. משהו שניתן לצפות לו מנשיא המועדון.

גווארדיולה לא קיבל את הכבוד המגיע לו לגבי העדפתו לחידוש שנתי של החוזה ורוסיי ניסה לגרום לו לבלוע חוזה של שש שנים. ביקורת גם הועברה על המאמן לגבי החתמתו של איבראהימוביץ’ בפני חברי המועדון כשההחתמה הוגדרה “ההחתמה הכי גרועה בהיסטוריה של המועדון”, למרות שפפ לא היה האחראי היחיד לה. הרבה הכרזות מפוקפקות נוספות הגיעו, רוסיי טען כי ברצלונה הולכת לנצח את ריאל 0-5 בגמר גביע המלך 2011 יום לפני המשחק, גרם לסערה בתקשורת ולצערינו עלה למועדון בסיכוי לזכות בעוד טרבל; כמו כן, אחרי הניצחונות על ריאל מדריד בסופר קאפ הספרדי של 2011 הוא טען כי הניצחונות הושגו “למרות שהשחקנים בדיוק הגיעו מהחוף”, משהו שבהחלט צפוי להעליב את המאמן ואת שחקניו.

שום דבר לא נעשה על מנת לשמור על ג’וזפ גווארדיולה בברצלונה, רק שאלו את סנדרו רוסיי. הוא המשיך להתנכל לפפ גם בשנת השבתון של גווארדיולה בניו יורק, כשפרסם שקרים באמצעות חבריו בתקשורת על כך שפפ מסרב לבקר את טיטו בכימותרפיה שלו בניו יורק.

22 במאי 2012 – אוסקר גרסיה עוזב את המועדון

אנשים שהצטרפו למועדון כשז’ואן לאפורטה היה הנשיא, ובעיקר אלו שהיו קרובים לקרוייף לא נראו באור חיובי ע”י סנדרו רוסיי והנהלתו בברצלונה, והם נחתכו בשיטתיות.

אוסקר גרסיה קיבל הבטחה שישודרג לברצלונה ב’ אבל חוזהו של אוסביו חודש וזה סלל את הדרך לעזיבתו של אחד המאמנים הכי מבטיחים במועדון. זה קרה כתוצאה מקוצר-רואי ומנקמנות כלפי לאפורטה והמורשת שלו.

20 בדצמבר 2012 – חידוש החוזה של אבידל כבר היה מוכן להיחתם

ג’וזפ מריה ברתומאו, אז סגן הנשיא לעניינים ספורטיביים, הבטיח לאוהדים: “החוזה של אבידל כבר מוכן, וכשהוא ישחק את משחקו הראשון לאחר התאוששתו, הוא יחתום עליו.” אבידל, הדוגמא הכי גדולה והסיפור הכי אנושי שהיה לנו, סמל למאבק, כוח רצון ולב גדול, האיש שניצח את הסרטן כדי להגיע לוומבלי ולהניף את תואר ליגת האלופות הרביעי של ברצלונה, הולך להישאר בברצלונה, איתנו.

או לפחות כך חשבנו…

1 במרץ 2013 – הבוישוס חוזרים

ז’ואן לאפורטה היה הנשיא הראשון בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי עם האומץ להילחם בבוישוס, האולטרס הקיצוניים. כנשיא ברצלונה באותו הזמן, הוא הותקף ואויים, אבל עדיין הצליח להרחיק את הקיצוניים מהקאמפ נואו.

לסנדרו רוסיי ולהנהלה שלו היו תכניות אחרות.

הצעד הראשון היה למכור כרטיסים לבוישוס בהנחה, והם גם קיבלו כרטיסי טיסה כדי שיוכלו להשתתף במשחקי חוץ בליגת האלופות. ההערכה הייתה כי הכרטיסים הללו נמכרו אסטרטגית במחירים נמוכים ובקבוצות מבלי לדעת מי האנשים שמקבלים אותם.

לאחר כמה קטטות בקאמפ נואו באיזור בו האוהדים הללו בד”כ מעודדים את הקבוצה, ובעיקר לאחר שחזיז נזרק למגרש במשחק נגד ריאל מדריד, המשטרה חקרה ופתחה בהליך משמעתי כנגד המועדון, כשהיא חושפת שברצלונה אישרה לבוישוס להיכנס לאיצטדיון. חלק מהחברים של קבוצות האוהדים הללו הם אסירים, שעוזבים את תאיהם בסופי השבוע ומבקרים בקאמפ נואו בהנחה.

הבסיום עונת 2013/2014, חלק מהם איימו על אביו ואחיו של מסי לאחר הפסד האליפות בבית לאתלטיקו מדריד, וחודשים לאחר מכן הם נחקרו באשמת דקירה של שני אוהדי פ.ס.ז’ באיזור הקאמפ נואו.

ב-7 במרץ 2013 רדיו קטאלוניה פרסם מסמך שחשף כי סנדרו רוסיי חתם ב-16 במאי 2010, כשהוא התעתד להתחיל את הקמפיין שלו לנשיאות, עם כמה קבוצות אולטראס, כשהוא מבטיח להם איזור מיוחד בקאמפ נואו. נשיא ברצלונה לשעבר נשאל לגבי מסמך שכזה והכחיש את קיומו.

על המסמך ישנה חתימתו של סנדרו רוסיי ושל ג’וזפ לואיס סורדה, מנהיגם של הבוישוס נוייס במשך שנים רבות. סורדה היה חלק מקבוצות ימין קיצוני כמו אסטאט קטאלה והיו לו קשרים עם קבוצות ניאו נאצים. בסך הכל היו שם חתימות של עשר קבוצות: טוקסיקוס, ICS, טאליבן ברסה, גרופ פידל, נוסטרה אנסניה, אוניברסאטריס, אלמוגאברס ותומכי פויול.

המסמך הותיר את הדלת פתוחה לקבוצות דומות, כמו גם “עוד אוהדים המעוניינים לתמוך במועדון בצורה מתורבתת”. היו רק 11 עותקים של המסמך המדובר: אחד לרוסיי ואחד לכל אחד מראשי הקבוצות. הוא כולל 6 עמודים עם הלוגו של הקמפיין של רוסיי ועם התנאים ליצירה בעתיד של “גראדה ד’אנימאסיו”. רוב חברי ההנהלה של רוסיי לא היו מודעים לקיום המסמך הזה, מה שמוכיח שהוא שיקר לא רק לחברי המועדון אלא גם לחברי ההנהלה שלו.

זה היה מהלך מפוקפק, אבל הקולות היו חשובים להצבעה המתקרבת, אז זה לא שינה לו אם הוא קיבל אותם מקיצוניים או שהוא אישר לאנשים כאלה לחזור לאיצטדיון שלנו, מקום בו משפחות רבות ביקרו יחד לאורך ההיסטוריה.

1 ביוני 2013 – אבידל, הנשמה שלנו, רומה ועזב את המועדון

כפי שנאמר לפני כן, ברתומאו הבטיח שהוא ישאר. והוא שיקר. שיקר לאוהדים, שיקר לשחקן הצרפתי. ב-20 בדצמבר, אוהדי ברסה היו מאושרים שדוגמת מופת כמוהו, ששיחק מצויין כמגן שמאלי ובלם, הולך להישאר איתנו ולעזור לנו במשך עונה נוספת לאחר שניצח את הקרבות עם מחלת הסרטן הנוראית.

ברתומאו שיקר. אבידל שיחק את משחקו הראשון בברצלונה לאחר חזרתו ב-6 באפריל, אבל חוזהו לא חודש אוטומטית. הוא לא חודש כלל. תירוצים רבים הופרחו, כגון “הצוות הרפואי לא חושב שהוא יוכל להמשיך לשחק ברמה הגבוהה ביותר.”

אריק אבידל עזב את המועדון בדמעות לאחר מסיבת עיתונאים קשה שהדגישה את כל מה שהיה רע במועדון. מונאקו החזירה אותו לליגה הצרפתית בהעברה חופשית והוא שיחק שם יותר מ-30 משחקים בהם מונאקו הבטיחה את העפלתה לליגת האלופות והוא אף קיבל זימון לנבחרת צרפת לאחר יכולת טובה.

אחת מהדוגמאות הגדולות ביותר להתמודדות וניצחון עזב בגלל כסף, חידוש החוזה שלו היה מעלה את המשכורת שלו וההנהלה לא חשבה שזה שווה את זה מבחינה פיננסית. האיש שהיווה השראה למיליונים עם המלחמה שלו כנגד הסרטן, שאוהדים ושחקנים אהבו והעריצו, שביצע החלמה בלתי נתפסת והניף את גביע האלופות הרביעי שלנו לא עניין את ההנהלה בגלל תשומת לב ודגש גדול מדי על כסף.

3 ביוני 2013 – ניימאר חותם בברצלונה

חשוב לציין כי ציון הטעויות והפשעים שנעשו ע”י ההנהלה בהחתמתו של ניימאר לא אומר כלום כנגד השחקן עצמו ומשפחתו. החלק הזה עוסק בשקרים (והפשעים האפשריים) של סנדרו רוסיי וההנהלה שלו במהלך להחתמת השחקן.

לאחר ששילמו 10 מיליון יורו לניימאר ב-2011, ברצלונה סופסוף הביאה את ניימאר וסנדרו רוסיי סופסוף הביא את מי שיהפוך לכוכב המרכזי של נייקי לקבוצה שלו, אבל זה קרה רק בזכות “הנדסה פיננסית”: החוזה המקדים שנחתם ב-2011 עם השחקן לא יצא מגבולות החוקים של FIFA כי סנטוס אישרה אותו, חשפה כי ברצלונה שילמה 10 מיליון יורו ל-N&N, החברה של ניימאר, שנוהלה ע”י אביו, כדי לקבל עדיפות על החתמתו לאחר גביע העולם של 2014. עד כאן בסדר, המועדון שילם מחיר סביר כדי להבטיח שהם יביאו את הכוכב הצעיר והמוביל בעולם בשנים הבאות.

בחוזה היה סעיף שקבע כי אם ברצלונה לא תחתים את ניימאר ב-2014 היא תצטרך לשלם 40 מיליון יורו, או אם ניימאר חתם במועדון אחר, השחקן יהיה צריך לשלם לברצלונה 40 מיליון יורו. הבעיות נובעות מסעיף זה, המועדון החתים את ניימאר שנה לפני גביע העולם והיה צריך לשלם עוד 30 מיליון יורו לחברה של ניימאר.

יחד עם הסכום ששולם קודם לכן לשחקן, ברצלונה שילמה 40 מיליון יורו לשחקן, ו-17 מיליון יורו לסנטוס. סך הכל: 57 מיליון יורו. באותו הזמן, זו נחשבה לעסקה טובה.

8 ביוני 2013 – אתלטיקו מדריד מקבלת מתנה בדמות מלך השערים בכל הזמנים של נבחרת ספרד

דויד וייה עבר פציעה קשה מאוד במהלך גביע העולם למועדונים ב-2011, שגרמה לו להפסיד את רוב המשחקים ולא להוות גורם משמעותי בעונת 2012/2013. רחוק מיכולתו בעבר, ברצלונה עדיין סירבה להצעה של 15 מיליון יורו עליו מארסנל בינואר.

פחות מחצי שנה אחר כך, וייה נמכר לאתלטיקו מדריד עבור 1.5 מיליון יורו, והודלף לתקשורת כי אם הוא היה נשאר לעוד עונה המשכורת שלו הייתה עולה בצורה משמעותית ל-13 מיליון יורו לשנה האחרונה שלו בחוזה, דבר שלא הוכח עד היום.

בתמורה לדויד וייה, אתלטיקו מדריד נתנה לברסה אופציה ראשונה על המגן הימני הצעיר חאבייר מאנקיו (כיום שחקן ספסל בניוקאסל)  ועל סאול. באוגוסט 2019, בארסה שילמה שוב 15 מיליון יורו על אופציה על סאול, במסווה של דמי שתיקה על רכישת גריזמן.

סימאונה ושחקניו לקחו את אליפות הליגה במחזור האחרון בקאמפ נואו עם דויד וייה בשורותיהם לאחר שהוא בתיאוריה נמכר כדי לחסוך כסף.

14 ביולי 2013 – תיאגו אלקנטרה נמכר כדי לממן את עסקת ניימאר

תיאגו נדחף אל מחוץ למועדון במחיר הנמוך ביותר שהיה ניתן למכור אותו לפי החוזה כדי לאפשר את ההחתמה של ניימאר, הספרדי הוא לא בוגד בגלל עזיבתו לבאיירן מינכן להצטרף לגווארדיולה.

היה לו סעיף בחוזה שקבע כי אם הוא לא ישחק מספר מסויים של משחקים בעונה, סעיף השחרור של 90 מיליון היורו שלו ירד ל-18 מיליון יורו. בצורה מוזרה, בחודשים האחרונים של העונה תיאגו החל לשחק פחות, מה שמוכיח כי הוא היה מיועד להימכר מלכתחילה. הוא עזב עבור 20 מיליון יורו, פלוס מיליון ממשחק ידידות עם באיירן מינכן ו-4 מיליון יורו ממשכורתו שתיאגו ויתר עליהם כדי לעזוב לבאווריה.

בלי קשר לפציעות שלו, לתיאגו היה את הפוטנציאל להפוך ליורש של צ’אבי, אבל החשיבות ניתנה שוב לכסף, בגלל הצורך להביא את ניימאר, מה שמראה שוב את חוסר התכנון וההתעלמות הבוטה מלה-מאסיה.

28 באוגוסט 2013 – קרן קטאר הופכת לחברת התעופה של קטאר

בדצמבר 2010, סנדרו רוסיי חתם עם קרן קטאר והודיע לחברי המועדון של ברצלונה שזה היה מתוך צורך והקרן היא ארגון פילאנתרופי. החוזה לא נחתם עם קרן קטאר בלבד, אלא עם קבוצת הספורט של קטאר, ונאמר בו כי ברצלונה יכולה לאשר שינוי של הספונסר במקרה שקבוצת הספורט של קטאר תבקש זאת. המועדון אישר את השינוי והספונסר על החולצה הפך להיות חברת התעופה של קטאר.

מרגע זה ואילך, הקאמפ נואו התמלא בפרסומות של חברת התעופה של קטאר, אפילו על המושבים, והשחקנים היו מעורבים בפרסומות בטלויזיה. שינוי כזה בדרך כלל אמור לגרור גם העלאה בתמיכה הכספית שהספונסר נותן, אבל התמיכה נשארה בעינה למרות שקטאר החלה להשתמש באיצטדיון ההיסטורי של ברצלונה ובכוכבים הבינלאומיים (ובמוצרים) של המועדון לקידומה שלה.

יתכן כי ישנם עוד סעיפים נסתרים בחוזה שנחתם ע”י סנדרו רוסיי כמו שיוהאן קרוייף הזהיר את המועדון לפני כמה שנים.

15 באוקטובר 2013 – דור של ילדים שלא ילכו לקאמפ נואו

מאז 1957, כשהקאמפ נואו נבנה, חברי מועדון היו יכולים להיות נוכחים במשחקים עם ילדיהם. אז, היו רק ספסלי עץ ארוכים צבועים בירוק, לא היו כיסאות ישיבה ולכן היו רק מספרים על הספסלים. חברי המועדון היו מתקרבים אחד לשני כדי להנות מהמשחקים עם משפחותיהם. לאחר מכן, כשכסאות הישיבה הוספו וספסלי העץ הורדו, זה עדיין עבד. אם אף חבר מועדון אחרים לא ישב לידך, יכולת להושיב את ילדך לידך לצפות במשחק. ואם לא היו מקומות פנויים, יכולת להושיב את ילדך על ברכיך ולהנות מהמשחק. מעולם לא הייתה עם זה שום בעיה.

השיטה עבדה ללא שום תקרית במשך עשורים.

כשרוסיי נבחר כנשיא ב-2010, אחת מההבטחות שלו הייתה להילחם עבור משחקים מוקדמים יותר, כדי שיותר ילדים יוכלו להגיע לצפות כי רוסיי עצמו הגיע לקאמפ נואו עם אביו ונהג לשבת על ברכיו. אבל הוא לא עמד בהבטחתו. להפך, הוא עמד להפוך את המצב לרע עוד יותר.

שבוע לפני הקלאסיקו, וללא אף אזהרה מוקדמת, ברצלונה מנעה את כניסתם של ילדי חברי המועדון מתחת לגיל 8 לקאמפ נואו ללא כרטיסים, מה שתמיד היה בסדר. שוב, סנדרו רוסיי וההנהלה שלו חשבו רק על כסף, ולא על הערכים והמסורת של המועדון. סנדרו אמר אז: “אני לא רוצה לשמוע לעולם שסנדרו רוסיי היה אחראי למותו של ילד”. מה שמעולם לא קרה לפני כן בקאמפ נואו. מכיוון שזה הוחלט שבוע לפני הקלאסיקו, המטרה – למכור יותר כרטיסים – הייתה ברורה.

הילדים שהגיעו למשחקים היו חברי מועדון רשמיים. לכל אחד מהם היה כרטיס חבר שהוריהם שילמו עליו. למה ההנהלה לא הכינה את האוהדים מראש כדי לתת להם זמן לחשוב ולהחליט אם זה עדיין שווה להמשיך לשלם את דמי המועדון עבור ילדיהם? אפס התחשבות בחברי המועדון ובכספם, שוב.

ב 2015, קצת אחרי הבחרו לנשיאות נוספת, הנחה ברתומאו לגבות כסף עבור כל בן אדם שנכנס לקאמפ נואו, בין אם הוא בן שבוע או בן 80.

9 בדצמבר 2013 – תיק ניימאר נפתח ורוסיי בורח

40 מיליון היורו ששולמו לחברה של ניימאר לא נשכחו ע”י חברי המועדון וכמה מהם ביקשו לדעת על פרטי החוזה – לפי זכותם – כדי שיוכלו לראות מה המועדון עשה בהחתמה של ניימאר. המועדון לא שיתף פעולה, ואחד החברים, ג’ורדי קאסס, החליט לתבוע את המועדון על מעילה בכסף של המועדון כשרוסיי הוא הנאשם. זו הייתה תחילת הסוף.

ב-16 בדצמבר, השופט דרש מהמועדון לספק את כל החוזים ממהלך החתמתו של ניימאר כדי לנתח אותם ולהחליט אם לקבל את התביעה או לא. רשויות המס הספרדיות גם כן ביקשו את ההצהרות הפיננסיות של ברצלונה ב-2012 ו-2013.

סנדרו רוסיי כינס מסיבת עיתונאים ב-20 בינואר 2014 והחליט “לבקש מהשופט לזמן אותו כדי שיוכל להראות כמה פעולותיו היו שקופות והוא מוכן לקבל את התביעה של קאסס כדי להסביר הכל מבלי להפר סעיפי סודיות בחוזים של ניימאר”. יומיים לאחר מכן, הוא זומן. רשות המיסים קיבלה את התביעה ומגדל הקלפים של רוסיי החל לקרוס.

יום לאחר מכן, ב-23 בינואר 2014, סנדרו רוסיי הפך לנשיא הבורח הראשון בהיסטוריה של מועדון הכדורגל ברצלונה. יום לאחר שהתקבל האישור שהתביעה תמשיך, רוסיי עזב את הנשיאות “בגלל התקפה שבוצעה כנגדי וכנגד משפחתי”. הוא טען כי מישהו ירה ברובה אוויר לכיוון ביתו. התקפה שקרתה באופן מאוד נוח מבחינתו בדיוק בשלושת הימים שחלפו בין היום בו הוא ביקש מהשופט לקבל את התביעה ועד שהשופט אכן החליט לקבל אותה.

האדם שהיה אחראי לכל מה שקראתם עד עכשיו עזב. הנשיא הבא יהיה ברתומאו, אחד מחבריו הקרובים, ואחד מהנשיאים בתולדות ברצלונה שאף אחד לא הצביע עבורו ושבתיאוריה לפחות ישאר בתפקידו לפחות לעוד עונה.

24 בינואר 2014 – ברתומאו חושף שמחיר רכישתו של ניימאר היה 86 מיליון יורו

כאשר סנדרו רוסיי נשאל כמה עלתה רכישתו של ניימאר הוא ענה, בצורה מודגשת, שהסכום היה “57 מיליון יורו, נקודה”. וכשחברי המועדון, כמו ג’ורדי קאסס, ביקשו לראות את החוזים הוא טען כי “ישנם סעיפי סודיות שלא ניתן לשבור אותם”.

יום לאחר עזיבתו של רוסיי, הנשיא החדש קיבל אישור מאביו של ניימאר לשבור את סעיפי הסודיות, והוא חשף כי ברצלונה שילמה 86 מיליון יורו על ניימאר, לא כולל משכורתו לחמש השנים הבאות. רק המחיר ששולם על מנת להחתים אותו, כל מחיר המהלך עצמו, נטו. בלי עשרות המיליונים שבארסה שילמה לרשויות המיסים לאחר מכן בקנסות.

7 ביולי 2014 – עוד חלק מהנשמה של ברסה נעלם. הפעם, צ’מה קורבייה

לואיס אנריקה מונה למאמן החדש אחרי שטאטה מרטינו סיים את העונה ללא תארים. לוצ’ו הבטיח להחזיר את העבודה הקשה והאמונה לקבוצה. הוא גם הביא איתו את אנשיו שלו ולא רצה שישארו אנשים קודמים בחדר ההלבשה שיפריעו לעבודתו ואולי ידליפו מידע לתקשורת, דבר שלוצ’ו שונא. אז הוא ביקש מהמועדון לפטר את צ’מה קורבייה, איש המשק האהוב שעבד בחדר ההלבשה של ברצלונה יותר מ-30 שנים, ממראדונה ועד מסי. הוא פוטר לאחר שנקרא למשרדו של זוביזארטה ונאמר לו שזמנו תם.

ברתומאו וזוביזארטה לא רצו לפטר את צ’מה, הם פשוט כיבדו את בקשתו של המאמן החדש, אבל זה לא עובד ככה. מועדון לא יכול סתם לפטר מישהו שעבד במשך עשורים בחדר ההלבשה, והוא אהוב על שחקנים ואוהדים כי המאמן החדש חושב שזה הדבר הנכון לעשות.

לואיס אנריקה ניסה לעשות את אותו הדבר עם פפה קוסטה, שהוא אחד מחבריו הטובים ביותר של מסי, פפה אפילו קיבל אישור להישאר עם הנבחרת הלאומית של ארגנטינה במהלך גביע העולם 2014. ברתומאו ראה ששחקנים ואוהדים לא היו מרוצים מפיטורו של צ’מה ולכן החליט לא לפטר את פפה קוסטה. זה הגיוני, אתה לא יכול לפטר אנשים שהקדישו את רוב חייהם למועדון בגלל בקשה פשוטה.

22 ביולי 2014 – רוסיי סופסוף מקבל את מה שביקש

סנדרו רוסיי ביקש מהשופט שיקבל את התביעה בנוגע לתיק ניימאר, ולזמן אותו להעיד כך שיוכל להסביר הכל. אבל מכיוון שהוא פרש מהנשיאות, זה יהיה אפשרי רק אם הוא יואשם אישית. והוא אכן הואשם.

שישה חודשים אחרי שפנה לשופט, הוא קיבל את מבוקשו.

במשך 3 שעות הם דיברו. רוסיי טען כי 40 מיליון היורו שולמו כפיצוי לחברה של ניימאר, ושאר 17.1 מיליון היורו שולמו על זכויותיו. כן, רוסיי עדיין התעקש שברצלונה שילמה 57.1 מיליון יורו על ניימאר, חודשים אחרי שהמועדון חשף כי המחיר היה יותר מ-86 מיליון יורו.

רוסיי אמר שלאחר שהואשם, הוא קרא כל סעיף בחוזה והוא יכול רק לשבח את עורכי הדין של המועדון על עבודתם.

27 באוגוסט – דוגלאס (טראפיק) מכה שנית

חייבים להזכיר את ההחתמה הזו כי היא מעליבה. לא רק שההנהלה הזו החתימה שחקן שלא היה מספיק טוב אפילו בשביל הליגה הברזילאית עם הבעט ורוץ שלה, אלא דוגלאס גם “במקרה” חתם בברצלונה בסיוע אותם אנשים שהביאו לנו את הנריקה וקייריסון, שני ברזילאים שברצלונה השקיעה בהם הרבה כסף ולא ראתה מהם אפילו דקה אחת על המגרש.

פעם שלישית גלידה, אולי? 5.5 מיליון יורו על מישהו שהוא אפילו לא שחקן סגל, ולמרות שלואיס אנריקה מגן עליו מפעם לפעם, זה ברור שהוא פשוט מתנהג כמאמן אחראי. אף קבוצה באירופה לא רדפה אחרי דוגלאס. אף קבוצה גדולה בברזיל לא התפתתה לפנות אליו.

15 בספטמבר 2014 – הנקמה נכשלה

שלוש שנים ואחד עשר חודשים לאחר ששיקרו והחליטו לתבוע את ההנהלה הקודמת על הפסדים כלכליים שהיו קיימים רק מכיוון שסנדרו רוסיי שינה את הספרים, השופט הגיע להכרעה: לא היו הפסדים. למעשה, לאפורטה השאיר את המועדון ברווח.

1 באוקטובר 2014 – ניימאר האבא מופיע בפני השופט

ניימאר האבא לא הואשם בתיק, לכן הוא הופיע בפני השופט רק כעד. גם הוא בילה 3 שעות בדיבורים ואלו היו הנקודות המרכזיות:

ריאל מדריד אכן הציעה 150 מיליון יורו עבור ניימאר, אבל השחקן העדיף את ברצלונה בגלל “כוח המשיכה והפיתוי” שלה. בנוגע לחוזים עליהם סנדרו רוסיי חתם, ניימאר האבא הופיע פעם אחת, והוא היה אמור לקבל משכורת על סקאוטינג של שחקנים צעירים, עבודה שהוא אמר שעדיין נמשכת. הוא אמר את אותו הדבר לגבי חוזה אחר, בו הוא קיבל כסף כסוכנו של ניימאר, וממשיך לקבל.

ואז הגיע החלק המעניין: נסטור אמלה, היועץ הכלכלי של ברצלונה, הודיע כי המועדון הניח בצד 8.8 מיליון יורו עבור “הוצאות אפשריות במהלך התביעה”. הוא לא התייחס ל-13.5 מיליון יורו שברצלונה כבר שילמה.

אז, נכון לעכשיו, המחיר הכולל של ניימאר הוא: 10 מיליון יורו (2011), 86.2 מיליון יורו (2013), 13.5 מיליון יורו (2014) ויתכן כי עוד 8.8 מיליון יורו מה שמביא אותנו ל-118.5 מיליון יורו.

הנדסה פיננסית בגדולתה.

31 באוקטובר 2014 – הערעור ב-CAS

מכיוון שידע טוב מאוד ששנה שלמה ללא החתמות תהיה הסוף של ההנהלה, ברתומאו ערער לבית הדין לספורט כנגד איסור ההחתמות של FIFA.

זה היה רק תמרון כדי שיוכל להמשיך להתלונן כמה ש-FIFA אינם הוגנים, כמה לה-מאסיה היא טהורה ולא מגיע לה כזה עונש. אבל, סופסוף ברתומאו הפסיק לדבר על “יד שחורה”. עכשיו הוא טען שזה בעצם קרה בגלל “טעויות תפעוליות”.

26 בנובמבר 2014 – זה כבר לא בנוגע נקמה, זה בנוגע הישרדות עצמית

השופט קבע כי חבר המנהלים של לאפורטה לא ביצע אף פשעים במהלך שנותיהם בברצלונה. לא היו הפסדים כלכליים, אלא רווח. כל אדם הגיוני יניח שההנהלה הנוכחית תעזוב את התביעה וסופסוף תפסיק את שקריהם, שנועדו להכתים את לאפורטה ואת חבר המנהלים שלו.

30 בדצמבר 2014 – CAS, באופן לא מפתיע, דחה את הערעור

ברתומאו הלך הכי רחוק שהוא היה יכול נגד איסור הרכישות כדי שהתקשורת וחברי המועדון הלא מעודכנים יאמינו שהוא נלחם נגד “חוסר הצדק” הזה עד הסוף המר.

הערעור נדחה. ברתומאו שיחרר סרטון וידאו באתר האינטרנט של המועדון שיצא כנגד ההחלטה ואמר, כרגיל, שהלה-מאסיה טובה מדי בשביל חוקים.

זו הייתה מכה נוספת להנהלה הזו, שתגרום לשבוע הכי כאוטי שברצלונה ואוהדיה היו עדים לו במשך שנים רבות.

4 בינואר 2015 – שנה חדשה, הנהלה חדשה

שבעה ימים עברו עד שההנהלה זועזעה בצורה כה משמעותית, והאוהדים עכשיו נרגשים לאחר שנים תחת השלטון הנוראי הזה. לאחר הפסד לריאל סוסיאדד באנואטה, זוביזארטה נתן את ההצהרה האחרונה שלו כמזכיר הטכני שלנו.

החתמתו של אלכס סונג, שלוש שנים שלקחו כדי להביא בלם וכשהוא בסופו של דבר הביא אותו כבר, הוא שילם 20 מיליון יורו עבור מאת’ייה כשהוא היה יכול להביא אותו בחצי ממחיר זה שנה לפני כן, 10 מיליון יורו על ורמאלן לאחר שנאמר לזוביזארטה ע”י הצוות הרפואי שהוא סוחב פציעה משמעותית ולא כדאי להחתים אותו, העזרה שלו לטראפיק והחתמתו של דוגלאס. זוביזארטה לא פוטר בגלל כל הדברים הללו.

זובי בילה שנים בלקיחת אחריות וקבלת ביקורת על החלטות שהוא לא עשה. רוסיי דחף לו את טאטה מרטינו בכוח; לא היה לו שום קשר להחתמתו של ניימאר; סוארז היה בקשה של לואיס אנריקה, שגם דרש מהמועדון להחתים את בראבו מכיוון שלוצ’ו לא האמין בהחתמה שיתכן שתהפוך להחתמה הכי טובה שזוביזארטה עשה: מארק-אנדרה טר שטגן.

הוא קיבל את הביקורת בשקט, אבל עכשיו כשהיה ברור שברתומאו מאבד את הקרדיט שלו, זוביזארטה עזב בכבוד כשהפנה את האצבע אל אחד האשמים המרכזיים באיסור הרכישות (ברתומאו היה סגן הנשיא לנושאים ספורטיביים כש-FIFA הזהירה את ברצלונה בתחילה לגבי אי הסדרים בהחתמת קטינים בלה-מאסיה), ו-14 שעות לאחר מכן הוא פוטר. ברתומאו חשב שע”י פיטורין של המזכיר הטכני שספג המון ביקורת, הוא יוכל להרגיע את המצב לאחר הכישלון בערעור על איסור הרכישות.

לאחר פעולותיו של מסי ב-5 לינואר, כשלא הגיע לאימון לאחר ההפסד באנואטה ולאחר שעקב אחרי צ’לסי באינסטגרם, האש המשיכה לבעור. הלחץ מהתקשורת, מחברי מועדון ואופוזיציה גרמה לנשיא לעשות את מה שהוא היה צריך לעשות לאחר שסנדרו רוסיי פרש: להכריז על בחירות.

ב-7 בינואר 2014 ברתומאו, הנשיא שאף אחד לא הצביע עבורו, הודיע לחברי המועדון ולאוהדיו שהוא הולך להישאר בשליטה למשך ששת החודשים הבאים. בחירות סופסוף יערכו בסוף העונה. כמעט שנה לאחר שהנשיא שהצביעו עבורו המספר הגדול ביותר של אנשים בכל הזמנים ברח, נאמר לחברי המועדון כי הם יבחרו את הנשיא הבא.

הגיע הזמן שנתחיל לבנות על עיי החורבות של שלטונו של רוסיי.

15 בינואר 2015 – ברצלונה מחליקה מטה מהטופ של הכדורגל

הדבר היחיד שההנהלה הזו כל הזמן התגאתה בו היה איך הם שמרו על ברצלונה מפשיטת רגל, טענה מגוחכת, וניהלו את המועדון כל כך טוב שהרווחנו כסף כל שנה, מה שטכנית היה נכון, אבל גם מסתיר את העובדה כי אם לא העסקה עם קטאר, המועדון היה בדשדוש כלכלי מאז 2010. הדבר היחיד שהם הוסיפו לרווחים של ברצלונה היה הכסף מהעסקה עם קטאר.

הדו”ח הפיננסי של דלוייט שוחרר, והראה שהמועדון מדשדש על רווחים של 485 מיליון יורו במשך שלוש השנים האחרונות, המצב הרע ביותר של המועדון מאז 2007/2008. המרחק מהמועדונים העשירים ביותר באירופה גדל בעוד פ.ס.ז’, מנסצ’סטר סיטי וצ’לסי מתקרבות יותר ויותר.

כשז’ואן לאפורטה התחיל את כהונתו ב-2003, ברצלונה הייתה במקום ה-13 באותו הדירוג, עם רווחים דומים לאלו של ניוקאסל. בשש שנים תחת שלטונו של לאפורטה, גברנו על מנצ’סטר יונייטד והפכנו למועדון השני בעולם בעוצמתו הכלכלית, עם רווחים קרובים לאלו של ריאל מדריד.

במושגים בינלאומיים, הגידול הממוצע שחוו 20 המועדונים העשירים ביותר היה של 14%, בעוד הרווחים של מועדון הכדורגל ברצלונה בעצם ירדו ב-1% מאז 2011/2012, תקופה בה ארבעת המועדונים העשירים ביותר הנוספים חוו גידול של 40%!

התירוץ של ההנהלה היה שזה קרה בגלל יכולת לא טובה על הדשא.

ברצלונה הגיעה למקום השני בדירוג ב-2007/2008 אחרי שלא זכתה באף תואר, מה שמראה כי גידול כלכלי מבוסס לא רק על היכולת של הקבוצה אלא גם אם קיים תכנון לעתיד, כמו שמנצ’סטר יונייטד הראתה כשהם סיימו במקום השביעי בעונה שעברה ולא עלו לאף מפעל אירופאי, אבל עדיין ממשיכים לחוות גידול פיננסי.

3 בפברואר 2015 – ברתומאו מואשם בהעלמת מס

בפברואר 2014, בפעם הראשונה בהיסטוריה, ברצלונה הואשמה בהעלמת מס. שנה לאחר מכן, גם כן בפעם הראשונה בהיסטוריה, נשיא ברצלונה הואשם גם הוא באותו הפשע.

השופט החליט להאשים את רוסיי בשני סעיפים של העלמת מס ורואה בברצלונה כאחראית להעלמת מס שנחשפה בשנה שעברה והוסיפה סעיף נוסף: ברתומאו לא שילם 2.8 מיליון יורו במיסים שהוא היה חייב בהם ב-2014 לגבי 40 מיליון היורו ששולמו לחברה של ניימאר.

למעשה, המועדון לא שילם בכלל את המיסים של עסקת ניימאר מאז 2011, מה שמגיע לסך של 12 מיליון יורו. כרגע, רשויות המס בספרד טוענות כי ברצלונה שילמה 82 מיליון יורו על ניימאר, ועוד 12 מיליון יורו במיסים. העונש על חריגות אלו עוד לא ידוע ועלול לעלות למועדון הרבה יותר.

ברתומאו חזר עם תירוצי “היד השחורה” שלו. אותו תירוץ שימש כנגד FIFA, רק כדי מאוחר יותר להודות שלא הייתה שום יד שחורה, ובעצם המועדון עשה טעויות. ברתומאו העיז לטעון כי ברצלונה הותקפה מכיוון שהמועדון תומך בתנועה הקטאלונית לעצמאות.

בסוף 2016 הגיע ברתומאו לעסקת טיעון עם בתי המשפט: המועדון הודה (!) על כך שהעלים מיסים, ושילם קנס של 18 מיליון יורו. לא ברותמאו שילם, המועדון שילם. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי, מועדון יוצא אשם בהעלמת מס. מזל טוב ברצלונה.