עכשיו נחזור לדברים שכבר דיברתי עליהם אחרי המשחק הראשון שמקבלים משנה תוקף וחידודים לקראת פתיחת העונה.
– זאת קריאת השכמה לכל התקשורת והאוהדים השחצניים שחגגו סקסטטה עוד לפני שריקת הפתיחה. על חטא היבריס כמו הכותרת של ׳ספורט׳ ביום שישי (״רוצים להבטיח את הסופרקופה כבר היום״) משלמים.
– אנחנו בכושר מאוד בעייתי נוכח המסעות המיותרים האלה והלו״ז האולטרה צפוף שנכפה עלינו (בשנה שעברה אגב היה מרחק של 9 ימים בין הסופרקאפ לסופרקופה).
– זה היה סביל אם היה לנו לוח משחקים כמו בשנים החולפות. אבל הפעם אנחנו מקבלים יריבת חוץ קשה מאוד מחזור אחרי מחזור.
– שוב, בסגל הנוכחי, הפער בין הספסל שלנו להרכב הראשון הוא תהומי. עם העזיבה הצפויה של פדרו, אין לנו שום GAME CHANGER בספסל. אנחנו נשאר רק עם מוניר (שעובר תהליך גידול מאוד בעייתי בלשון המעטה) וסנדרו, שצריך עוד זמן להתפתח ולא להזרק ישר כחילוף ראשון התקפי (הפוטנציאל שם כמובן). דניס סווארס היה אמור לשדרג אותנו הקיץ בקישור אבל זובי ובארטו החליטו על שנתיים עם הסעיפים ההזויים שלהם וגם שם אנחנו משלמים בריבית.
– פיקה היה צריך לסתום את הפה זה נכון, אבל בשליפה מהראש יש עשרות מקרים בספרד בהם שחקנים קיללו את השופט והם גילו איפוק. עכשיו פיקה צפוי לשלם בריבית מול הלובי במדריד שנעלב מהמשפטים שלו, ולוחץ מאוד לפנק אותו בהשעייה ארוכת טווח. יתרה מכך, המידתיות בעונשים בספרד מגוכחת. אצבע בעין של מאמן יריב עוברת בשקט (מוריניו הושעה וקיבל חנינה), נעל על קוון עוברת בשקט, אגרופים מקבלים שניים ופיקה על החלטה מוטעת של קוון עשוי לקבל יותר. בדיחה.
– עד ינואר, רפא פול צריך ממש לעשות ניסים כדי להחזיק את הרכב האונסה שלנו כי זה ההרכב היחיד שאנחנו יכולים להעניק פייט איתו. פציעה של פיקה, אלבס, אינייסטה או אחד מהשלישיה הקדמית, והיכולת של הקבוצה יורדת בשליש לפחות. וצריך לזכור שעד ינואר אנחנו נשחק את רב משחקי החוץ שלנו נגד האריות של הליגה ויש אליפות עולם לקבוצות בפאקינג יפן בדצמבר.
הטוב: הגישה.
הרע: כל השאר.
המכוער: מנדרילים חוגגים איבוד תואר שהם לא מתמודדים עליו בכלל.
ההרכב:
בראבו (6).
אלבס (5), פיקה (6), מסצ׳ראנו (6), מאתייה (2).
ראקיטיץ׳ (6), בוסקטס (5), אינייסטה (6).
מסי (5), סווארס (6), פדרו (3).
