לואיס סווארס: “כשהשער הראשון יכנס, יבואו הרבה אחריו”

מראיין: מה התכנון לפגרה של שבועיים שיש לך?

“לנוח היטב ולהתאושש כראוי. השבועיים האלה אדירים מבחינתי. אחרי הפציעה שהייתה לי, זירזתי תהליכים עם הברך שלי וזה יכול לפגוע בך בטווח הארוך. היה עליי המון לחץ מבחינה פיזית, העיקר לעשות את זה עבור הנבחרת – ועד עכשיו לא הייתה הפסקה. רציתי להישאר בברצלונה, משחקי הכנה עם הנבחרת הם לא מטרה ראשית. הדבר הטוב ביותר עבור בארסה והנבחרת יחד היה להחמיץ את שני משחקי הידידות האלה”.

האם אתה עדיין מרגיש כאבים?

“לא, לא, לא. אין כאב. זה רק אמצעי זהירות. אתה תמיד דואג כשיש סיכוי שזה יחמיר, אבל אחרי הפגרה והטיפול שאני עושה, כבר לא יהיה כאב”.

תהליך ‘שמרני’ יותר היה עדיף מניתוח?

“תמיד ניסיתי להימנע מניתוח כי לוקח יותר זמן להחלים ממנו. אנשים תמיד מדברים, אבל בסופו של יום, הרופאים הם אלה שצריכים להחליט, כי הם יודעים מה הכי טוב. הייתי רגוע לגבי זה”.

אז עם הפציעה מאחורינו, דאגה נוספת היא שלא הבקעת שער ב-451 הדקות האחרונות…

“אני הכי ביקורתי שיש כלפי עצמי, ויותר מכל אחד אחר. היו משחקים שעזרתי לקבוצה ושמחתי מכך, למרות שלא כבשתי. במשחקים אחרים, סיימתי אותם בצורה רעה כי עשיתי כל דבר אפשרי בכדי לכבוש ולא הצלחתי לעשות את זה. זה לא עניין של ‘ריצות’, יש רגעים שאתה עושה הכל אבל הכדור פשוט לא רוצה להיכנס. לפעמים אתה פוגע בכדור לא טוב והוא דווקא כן נכנס. אלה סיטואציות שחלוצים רגילים אליהן וצריכים לחיות איתן. אני יודע שאני מחויב לכבוש כי זאת העבודה שלי, אבל זה גם טוב שהקבוצה מצליחה ולא הזדקקה לשערים שלי”.

חבריך לקבוצה והאוהדים מרגישים טוב…

“לרגע לא הייתי מודאג כי אני יודע שכולם כאן מאחוריי, כולל האוהדים. השערים חשובים עבורי אבל גם לעזור לקבוצה זה חשוב. אם כי זה יהיה שקר להגיד שאני שמח לגבי היכולת שלי. אני יודע שאני יכול לתת יותר”.

חשבת על איזשהו טקס פולחן לשנות את המזל שלך?!

“ניסיתי הכל, אבל זה כלל לא עזר לי!”

האם אתה מרגיש ‘חרדה’ או להט ברגעים שכאלה?

“אני לא חושב שהייתה חרדה או להט כלשהם. זה היה המצב אם הייתי לוקח את הכדור ומנסה לעבור 4-5 שחקנים (כופה את עצמו). במובן הזה, אני רגוע. אני זוכר מהלך נגד מלאגה בו סרג’י רוברטו מסר לי את הכדור וצחקתי עוד לפני שבעטתי בכלל, כי ידעתי שאני הולך להחמיץ, בשל הרגעים שאני עובר לאחרונה. בתקופה אחרת, גם אם הייתי בועט בכדור לא טוב, הוא היה נכנס. אני יודע שכשאחד ייכנס, עוד הרבה יתחילו להיכנס”.

האם למחסור בשערים יש קשר כלשהו לשינויי המערך והשיטה של ארנסטו ואלוורדה?

“זה הדבר הקטן ביותר. מן הסתם, כשיש שחקן כמו ניי, זה שונה. אבל זה לא המאמן שמבקש ממני לשחק ככה (בשמאל), אני זז לשם כי אני רואה שאין שם אף אחד. המאמן יודע איפה אני יכול לשחק היטב, מהי העמדה שלי ואיפה אני מרגיש בנוח. אם אני זז שמאלה, זה כי אני מוצא שטחים, לא בגלל המערך\השיטה”.

להיות חלוץ זה תובעני ודורש יותר מעמדות אחרות?

“לא. כי לדוגמה, אם שוער עושה טעות, כל האשמה נופלת עליו. לחלוץ יש יותר אפשרויות לעשות טעויות. דורשים ממך יותר כי אנחנו משחקים במועדון הטוב בעולם, אבל אני מודע לזה ויודע איך לחיות עם זה. הייתי דואג אם היה רגע בו הגישה או היחס שלי היו מדרדרים, אבל במקרה שלי זה לא המצב וזה גם לא יקרה”.

האם השגרה השתנתה עם ואלוורדה?

“האימונים שונים כי לכל מאמן יש את דרך העבודה שלו. אני תמיד מסתגל כי בסופו של יום, המאמנים רוצים את הטוב ביותר עבור השחקנים שלהם. אתה יכול לספר שואלוורדה והעוזר שלו היו שחקני עבר ומכירים את השחקנים וגם את המועדון היטב. המאמן הפתיע אותי, במובן חיובי, לגבי היחסים שלו עם הסגל והדרך בה הוא מדבר וחי”.

חברי קבוצה, כמו סמואל אומטיטי, אמרו שואלוורדה רגוע יותר מלואיס אנריקה…

“ללואיס אנריקה הייתה גישה דומה כשחקן וכמאמן. אם אני מאמן, אל תבקש ממני להיות רגוע, כי אני לא נמצא על המגרש. לכל אחד יש דרך משלו, יש להם אופי שונה – אבל שניהם עזרו ועוזרים לי. ואלוורדה רגוע יותר כשהוא מדבר אליך כי הוא מאמן עם יותר ניסיון והוא יודע איך להתייחס לשחקנים”.

ניימאר ביקר אתכם לפני כמה ימים…

“ניי חסר לנו מאוד על המגרש, אבל עוד יותר מחוצה לו, כי הוא היה מיוחד. נהננו מאוד יחד. צחקנו המון. הוא מעביר ומשדר שמחה וכיף כל הזמן. הוא היה חשוב עבורנו. עכשיו הוא משחק בקבוצה אחרת אבל זה לא גורם לי לפנות נגדו, להפך. ניסיתי לשכנע אותו להישאר כי אני חושב שכאן זה המקום הטוב ביותר עבורו, אבל זו הייתה ההחלטה שלו, שהוא היה צריך לקחת”.

האם הוא מתגעגע לתקופה שלו בבארסה?

“נאמר (בתקשורת) שהוא מתחרט על העזיבה… בכלל לא. ניי בוגר מספיק כדי לדעת אם הוא מתחרט על העזיבה והוא היה אומר את זה בעצמו, זה לא צריך להיאמר ע”י אף אחד אחר”.

האם הוא ביקש עצה ממך וממסי?

“יותר מעצה. אני ומסי ניסינו לעשות את מה שיועיל לקבוצה. אבל מעולם לא אמרנו לו: ‘אל תלך, כי אתה לא תהיה מאושר’. אמרנו שאנחנו לא רוצים שילך, אבל שהוא חופשי לעשות כרצונו. בגלל החברות שיש לנו, זה היה כואב שהוא עזב”.

התחליף של ניימאר, עוסמאן דמבלה, בקושי הספיק לשחק…

“אני חושב שעוסמאן הגיע באותו הגיל שניימאר הגיע בזמנו, אולי אפילו צעיר יותר. אלה שחקנים שיתבגרו וישתפרו. היה לו מזל רע עם הפציעה”.

לפעמים נאלצת ‘לצאת’ על דאולופאו על המגרש…

“הוא שחקן עם ניסיון. הוא שיחק בליגות גדולות ומה שהוא צריך לעשות זה להקשיב לעצות, לא רק משחקני ההתקפה, אלא מהמאמן. זה מה שהוא עושה והוא לומד. הוא לא השחקן היחיד שנזפתי בו על המגרש. כולנו עושים את זה. אנשים מעירים גם לי!”

האם אתם מדברים על החתמות בחדר ההלבשה?

“לא. בקיץ קצת, כי אתה יותר מודע לגבי מי יכול להגיע. אנחנו לא ‘בורים’ לגבי מה שיוצא, בעניין שחקנים שיכולים להגיע ולעזוב. אבל בתקופה הזאת של השנה, אנחנו לא מתייחסים או מפנים את תשומת לבנו לכך כי אנחנו משחקים המון ומתרכזים בזה”.

כחלוץ, האם זה משונה שלכריסטיאנו רונאלדו יש רק שער ליגה אחד?

“זה נדיר כי כולנו עוברים תקופה דומה עכשיו, בנוסף לאנטואן גריזמן. מדובר ברגעים שקורים, אבל אלה סיטואציות שאתה צריך להפוך ולשנות”.

בדצמבר הארכת חוזה עד 2021, כשתהיה בן 34… איפה אתה רואה את עצמך עד אז?

“אתה תמיד רוצה להיות ברמה הכי גבוהה בכדורגל ומבחינתי זו ברצלונה. זה קשה לפרוש בבארסה אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה. הרצון שלי והחלום שלי זה להישאר בטופ כמה שיותר זמן וככל שאני יכול, אבל מבלי להציב כל הגבלות”.

_________________

סוארס התראיין גם למונדו דפורטיבו ואלה היו דבריו העיקריים:

“שוחחתי עם קוטיניו המון, כי אנחנו חברים. יש לי יחסים טובים איתו. מן הסתם, הוא רצה להגיע לבארסה כמו כל שחקן אחר – כי הוא שחקן עם שאיפות גדולות והוא רוצה לקחת את הצעד הבא בקריירה שלו. כמו שאמרתי, כל שחקן רוצה להגיע לבארסה. הוא עבר תקופה קשה ומסובכת מאוד, אבל כמקצוען הוא המשיך לתרום לקבוצה ולהראות כמה הוא טוב ואיזו יכולת אישית יש לו כשחקן. למרות שהוא ניסה לעזוב את ליברפול, הוא עדיין נותן את כל כולו. קוטיניו יוכל לתרום הרבה מאוד לבארסה. אני מכיר אותו כשחקן וכאדם כי שיחקנו יחד, אבל כולם יודעים שקוטיניו יוכל להוסיף המון לכל קבוצה, כי כל העולם מכיר את האיכויות שלו. הוא כדורגלן ברמה מאוד גבוהה”.

“אני מקווה להישאר בבארסה וגם לפרוש כאן, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. אף שחקן כמעט לא פרש כאן כי זה מאוד קשה ומסובך, אבל אני אנסה להישאר כאן כמה שיותר זמן שיתאפשר”.

“בגלל מה שליאו הוא כשחקן, מה שהוא מסמל עבור המועדון, ובגלל ההערכה וההערצה הרבה שיש לי אליו – אני מקווה שהוא יפרוש כאן. בתקווה שיהיו חדשות טובות בקרוב (לגבי הארכת החוזה)”.

523 שערים ב-600 משחקים למסי במדי בארסה: “הכל מדבר בעד עצמו. הוא השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון ושל עולם הכדורגל בכלל. הוא יכול לעשות דברים פשוט בלתי מוסברים על המגרש. זו פריבילגיה ותענוג לשחק איתו”.

היחסים עם מסי: “כדי שתהיה מערכת יחסים, אתה צריך לבנות אותה לאט. זה לא דבר שקרה היישר מההתחלה. כשהגעתי לכאן, ליאו ואני התחלנו להכיר אחד את השני יותר ויותר עם הזמן. נתנו אחד לשני ‘מרחב’. כיום יש לנו יחסים מצוינים על המגרש וגם מחוצה לו – כשאנחנו לא משחקים. זה חשוב להסתדר מחוץ למגרש”.

“כן, אני יודע שהאוהדים תוהים מה קרה לי. גם אני תוהה וחושב את אותו הדבר (צוחק). אני תמיד ביקורתי כלפיי, בודק את עצמי ושואל את עצמי למה הכדור פשוט מסרב להיכנס לרשת. אבל אני לא יכול להתלונן. מעולם לא הורדתי את הראש ואני אמשיך להילחם כדי לחזור לכושר שאפיין אותי”.

“אני מנסה לא לחזור על אותן טעויות שעשיתי ואני אמשיך לעבוד ולהתאמן קשה עד שגם השערים יגיעו. אסור לי לעצור ואני צריך להמשיך להילחם
כי זה מה שהביא אותי לכאן מלכתחילה. במובן מסוים, אני מודאג. הקבוצה נמצאת בעמדה טובה כרגע, והשערים שלי פחות חשובים. הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל שהקבוצה תנצח גם מבלי השערים שלי, אבל אני מנסה להשתפר. אני צריך לתקן דברים רבים. אני דורש יותר מעצמי כי אני יודע שאני מסוגל ליותר”.

“מן הסתם, אני מנסה לחזור לכושר שלי מחדש, אבל מה שמרגיע אותי לפעמים הוא הביצועים שלי בחלק מהמשחקים. זה נכון שהיו משחקים בהם הרגשתי אי נוחות בברך, אבל במשחקים אחרים שמחתי כי הרגשתי שהצלחתי לעזור לקבוצה שלי – והם לא היו צריכים את השערים שלי בכדי לנצח”.

“ביקרתי את עצמי מאוד בגלל התקופה הנוראית שלי, הטלתי ספק. הצבתי לעצמי סטנדרטים גבוהים. כשחקן, כיבוש שערים זה לא הדבר היחיד שאני עושה. לאחרונה אני מאבד המון כדורים והבחנתי בכך שזה פוגע בקבוצה. לדוגמה, המשחק האחרון נגד סביליה. היו פעמים רבות בהן לקחתי החלטות רעות. לא הפסקתי לאבד כדורים. טעות נוספת שעשיתי היא שניסיתי למסור כל הזמן לליאו, למרות שהיו אופציות מסירה אחרות שזמינות. אני מנסה לחזור לעצמי”.

“אני לא צופה ומנתח את עצמי בווידאו, אבל המאמן מראה לי קטעים רבים – לגבי המיקום שלי למשל, ואני מנסה לתקן את זה”.

“השתפרנו הגנתית העונה – דבר שלא הרגשנו כבר זמן מה. אנחנו יציבים יותר שם. אתה מרגיש בטוח. טר שטגן משחק בצורה מדהימה והוא עזר לקבוצה לנצח חלק גדול מהמשחקים שלנו. אפילו למאמן עצמו יש ספקות לגבי מי להציב בהגנה כי כולם משחקים ברמה גבוהה. בקישור, יש הרבה שחקנים שמסוגלים לכבוש ולעשות תנועה טובה קדימה, וזה טוב. גם הם מקשים על ואלוורדה לבחור ביניהם”.

לנצח בלי לשחק טוב: “גם כשאתה מנצח, אנשים תמיד מתלוננים על משהו. וכשאתה מפסיד, הם מתלוננים על משהו אחר. אנחנו צריכים לחיות עם זה באופן קבוע. אנחנו תמיד צריכים לנסות להשתפר. אנחנו הראשונים שרוצים לשחק טוב יותר ולהעניק לאנשים שמחה”.

השפעה תקשורתית בחדר ההלבשה: “אנחנו כדורגלנים. אנחנו מדברים עם אנשים סביבנו. אנחנו משוחחים בחדר ההלבשה ואנחנו מודעים לכך שלפעמים אנחנו גם משחקים רע ומנצחים, ושיש מקום לשיפור. אנחנו מנסים להמשיך בדרך שבה אנו מנצחים, ועד כה זה הולך טוב”.

“ואלוורדה הוא אדם רגוע והוא מדבר עם השחקנים בצורה כנה. הוא אף פעם לא נלחץ. אני חושב שזה ברור שהוא מאמין בשחקנים, אפשר לראות את זה בהזדמנויות שהוא נותן לכולם. הוא מעניק לשחקנים ביטחון – גורם להם להיות בטוחים יותר בעצמם. הוא וכל צוות האימון תמיד מחפשים דברים לשיפור”.

המצב בקטלוניה: “אנחנו מדברים על זה בחדר ההלבשה כי זה נושא שהחברה כולה מדברת עליו כאן. זה נושא מאוד רגיש. יש לי בת קטלאנית שנולדה כאן, דלפינה. אני חושב שכל אחד רשאי להתבטא ולהביע את דעתו לגבי מה שהוא רוצה”.

“כן, כמובן שאנחנו מסוגלים לזכות בליגת האלופות. אנחנו בארסה ולפיכך אנחנו רוצים לזכות בהכל, תמיד. לא עשינו את זה בשנתיים האחרונות כי לא היינו מספיק טובים ולא הצלחנו להגיע לרמה הדרושה. אני חושב שאנחנו באמת רוצים לזכות בתואר הזה, מאוד”.

עידן

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר השבועי

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו