לקראת אינטר בסאן סירו

Got our back, jack.

הכל כבר היה מוכן לביקורת נוספת על הקבוצה שגם לאחר מאניטה בקלאסיקו, קשה היה לקבל ממנה הפסד לקבוצה כל כך חלשה ולא יציבה כמו ראיו ואייקאנו. הכל כבר היה מוכן שוב להעלות את המאמן למוקד ואת פיקה ישר לגרדום כי לאחר ג’ירונה ולגאנס, תוצאה רעה נוספת מול קבוצה בדרג נמוך הייתה עושה כנראה את אותו רעש, או אולי פחות דרמה וסתם קריאות “זה בסדר, האופוריה…” – ואז לואיס סוארס שוב אומר לדיוס: גוט יור בק, ג’ק. לאחר מהפך שראיו עשתה בדקה ה-60 ודקות ארוכות מאוד שבהן הביכה את ההגנה ולא אפשרה לבארסה חסרת הסבלנות לבצע מהלך אחד נקי בלי לאבד כדור, בארסה חוזרת. עם הרבה מאוד נשמה ואופי, בעזרת שני שערים של Sheer רצון שלא לאבד את המשחק הזה, דמבלה שולח כדור חלש שבמזל אדיר לא פוגע באף אחד בדרך ונכנס. לואיסיטו שולח רגל ארוכה ועם הרבה לחימה דוחק פנימה ניצחון יקר ערך שפשוט מופיע בערך המילוני “נקודות של אליפות”. נקסט. לואיס סוארס עולה לראש טבלת הכובשים עם 9 שערים ובארסה שומרת על המקום הראשון ופער של 4 נק’ מהמקום השני.

אנו נשארים עם כמה מחשבות מהמשחק: ראשית כל, שהמשחקים האחרונים לא ישטו באף אחד – בארסה במצב קריטי מאוד בהגנה, בטח כעת כאשר פיקה ולאנגלה נראים כבר עייפים. מחשבה נוספת היא על ראפיניה והשאלה האם הוא באמת תורם למשחק או שלא. מצד אחד, ראפיניה מכיר את השיטה ויודע לעשות תנועה במקום להישאר סטטי. מצד שני, הביקורת החוזרת עלפיו היא שהוא נע ללא תכלית כשגם יכולת המסירה שלו לא מספיק טובה. לבסוף, 14 ספיגות בליגה כשגם ב-3 ניצחונות הליגה האחרונים בארסה סופגת 5 שערים. טעון שיפור.

מה שהיה, תשכח מזה…

שיאו של רצף המשחקים הקשה די מאחורינו, אך הוא לא נגמר מלהתיש את השחקנים. הערב בארסה תשחק בסאן סירו במשחק נוסף על ראשות הטבלה. לאחר מכן תארח בביתה את בטיס, תצא לפגרת הנבחרות ולאחר מכן ב-24 לחודש תחכה לנו אתלטיקו מדריד בוואנדה למשחק עונה. את נובמבר בארסה תסיים עם המחזור החמישי בשלב הבתים אצל פ.ס.וו.

החדשה האולטימטיבית, מסי נוסע עם הקבוצה למילאנו כאשר אם זה תלוי בו, הוא עולה הערב כמו גדול. אמנם, צריכים להיות חכמים ולחשוב האם זה ב-100% הכרחי, אם כי גם ככה הוא ללא האישור הרפואי בינתיים. כל הסגל, להוציא את ורמאלן, אומטיטי וסאמפר הפצועים, יוצא למילאנו. זה כולל את מלקום, דניס, אלניה ואת הצעירים צ’ומי ואינאקי פנייה.

מה שלומך אינטר?

בעוד שבארסה שיחקה 3 משחקים, ביניהם הקלאסיקו ועוד המשחק המתיש של מוצאי שבת, אינטר שיחקה שני משחקים ובשניהם ניצחה בקלילות ובאופן מרשים. ראשית ניצחה את לאציו 3-0 באולימפיקו בעזרת צמד קליל של איקרדי ואחד של בורוזוביץ’. במחזור לאחר מכן, שבת האחרונה, אירחה בביתה את גנואה בלי איקרדי שנח בספסל וניצחה 5-0 (גליארדיני עם צמד, פוליטאנו, ג’ואאו מריו, נאינגולן). כרגע הנראזורי במקום השני עם אותו מספר נק’ כמו נאפולי השלישית ו-6 נקודות מיובה המוליכה. כמו כן, אינטר ברצף ניצחונות מדהים בליגה שנמשך מה-15 לספטמבר כבר. הקאמפ נואו היה המקום היחיד בו הפסידה מאז.

בהרכבים בשני המשחקים האלה בוצעו קצת שינויים לעומת מול בארסה. מול לאציו פוליטאנו פתח במקום קאנדרבה, ג’ואאו מריו פתח במקום בורחה ואלרו ושימה ורסליקו פתח במקום ד’אמברוסיו. מול גנואה כאמור איקרדי נח ולאוטרו מרטינס פתח במקומו, גליארדיני פתח במקום וסינו, דה וריח במקום מירנדה ודאלברט במקום אסמואה.

אז החידוש העיקרי הוא כמובן חזרתו של נאינגולן מפציעתו וכניסתו לסגל. אמנם, לא בטוח שספאלטי יפתח עמו בהכרח. הבלגי חזר לשחק רק במשחק האחרון ונכנס רק בדקה ה-87. הספיקו לו 3 דקות בכדי לכבוש את החמישי של אינטר מול גנואה, אך בכל זאת שיתופו מוטל בספק משהו. יחד עם הבלגי, הרכב מלא יארח את בארסה.

אינטר לא הייתה במיטבה בקאמפ נואו וההרכב שפתח איננו האידיאלי. הרכב אידיאלי יותר של אינטר יקשה עלינו פי 2 והוא עשוי להיות זאת: הנדנוביץ’; ורסליקו, סקריניאר, מירנדה, אסמואה; ג’ואאו מריו, ברוזוביץ’, וסינו; פוליטאנו, איקרדי, פרישיץ’. אם ספאלטי יחליט שכן לתת את המקום בהרכב לנאינגולן, קשה לראותו מוותר על המבשלים הכי גדולים שלו – וסינו ומריו שבישלו יחדיו עד כה 7 שערים. אבל לכו תדעו.

במפגשי העבר (לקוח מתוך הכתבה של המשחק הראשון)

~ פויול, סביולה, רייזיחר, אוברמארס והקפטן פיליפ קוקו חוגגים מול אינטר, 2003 ~

אינטר היא אחת מ-8 קבוצות איטלקיות אותן בארסה פגשה (אינטר, מילאן, יובה, רומא, לאציו, פיורנטינה, סמפדוריה, אודינזה). באינטר פגשנו כבר 10 פעמים בעבר – 4 פעמים בגביע ערי הירידים ו-6 פעמים בליגת האלופות. העונה יהיו אלה מפגשים 11 ו-12. הרקורד הביתי מול הנראזורי הוא כמעט מושלם עם 4 ניצחונות והפסד אחד (לפני 48 שנים…). רקורד החוץ בסך הכל עומד לטובת בארסה עם נצחון, הפסד ו-3 תוצאות תיקו. אבל ההפסד האחרון, כמה שהוא הופך את הרקורד הנ”ל לחסר חשיבות עבור כל אוהד בארסה שצפה באותו הערב.

~ תמונה אדירה של לאדיסלאב קובאלה כובש נגד אינטר, 1959 ~

– רבע גמר גביע ערי הירידים, עונת 58-60: כן, לא טעיתי, 58-60. טורניר גביע הירידים, לימים גביע וופ”א וכיום הליגה האירופית, התנהל בזמנים ההם בצורה די הזויה שמזכירה טורניר מוקדמות של מונדיאל. המשחק הראשון בשלב הראשון שוחק ב-29.10.58 והגמר? 4.5.60. טירוף. בכל מקרה, השתיים נפגשו ברבע הגמר, בארסה של קובאלה ולואיס סוארס (המקורי) מול אינטר של אנטוניו אנג’לילו. בארסה ניצחה 8-2 בסיכום שני המשחקים, 4-0 בראשון (צמד לריבייס, וייאוורדה, סגארה) שנערך בבית (שם קובאלה לא שיחק) ובגומלין בסאן סירו, צמד של יולוחיו מרטינס וצמד של קובאלה סגרו את הסיפור במשחק שנגמר 4-2. עד היום, זהו הניצחון הראשון והאחרון של בארסה אצל הנראזורי (!!!). בארסה המשיכה לזכות בגביע עם 4-1 על בירמינגהאם סיטי בגמר, תואר שני אירופי כלשהו לבארסה כשהראשון היה בעצם גביע ערי הירידים הקודם, אז ניצחה בארסה את לונדון XI בסיכום שני המשחקים 8-2. נ.ב – אלו הם שני הטורנירים הראשונים בהיסטוריה של גביע ערי הירידים והשושלת שהתפתחה ממנו עד היום.

– שמינית גמר גביע ערי הירידים, עונת 69-70: בארסה ואינטר נפגשו שוב בעונה הלפני האחרונה של גביע ערי הירידים לפני שהוחלף בגביע וופ”א. הפעם הייתה זו בארסה של פוסטה, רשאק וריפה מול אינטר של פאקטי, קורסו, מאזולה ו… לואיס סוארס. כן כן. סוארס האגדי של בארסה עבר לאינטר בקיץ שלקראת עונת 61-62 אחרי האכזבה שבהפסד של בארסה מול בנפיקה בגמר גביע אירופה. סוארס היה לרכישה היקרה בעולם בזמנו כשנמכר בסכום של 145 אלף פאונד. באינטר, כמו בבארסה, הפך לשם דבר ואגדה כשזכה עימם בשני גביעי אירופה הראשונים שלהם באמצע שנות ה-60. בשלב שמינית הגמר הזה, בגיל 35, עלה סוארס לראשונה מול קבוצתו לשעבר בקאמפ נואו ושיחק את נשמתו כאשר אינטר מנצחת את בארסה 2-1 (פוסטה השווה זמנית), ניצחונה הראשון והאחרון עד כה של אינטר אצלנו. בגומלין 1-1 (רשאק) ואינטר מדיחה את בארסה. לגמר אמנם היא לא הגיעה.

– שלב הבתים השני של ליגת האלופות, עונת 02-03: מתקדמים, מתקדמים. בארסה פוגשת באינטר לראשונה מזה 33 שנים, הפעם בשלב הבתים המתקדם של ליגת האלופות. בארסה ה-עדיין- הולנדית של אז, גם לאחר עזיבתו של לואי ואן חאל ותחת שרביטו הזמני של רדומיר אנטיץ’, היא קבוצה עם יתרונות והרבה יותר חסרונות, אך באלופות היא כזכור הגיעה לחצי הגמר בעונת 01-02 וכמו אז, גם בעונת 02-03 נעצרה מול האלופה הסופית (יובה). המשחק הראשון היה בקאמפ נואו בפברואר 2003, אינטר עם ויירי, קנבארו וסאנטי בהרכב הייתה די חסרת אונים מול בארסה שכבשה בחלוף 8 דקות מרגלי יודאס ג’וניור, סביולה. את השני כבש פיליפ קוקו והשלישי הגיע מרגלי קלייברט. שבוע לאחר מכן בארסה כבר יצאה לסאן סירו וסיימה בתיקו 0-0. אגב, עד רבע גמר האלופות מול יובה אליו הגיעה בארסה באותה עונה, התיקו מול אינטר היה המשחק היחיד שבארסה לא ניצחה. חזקה באירופה כאמור, אבל העונה הבאה…

– שלב הבתים של ליגת האלופות, עונת 09-10: אינטר של מוריניו בעונת 09-10 היא קבוצה לא ברורה בעליל. התרגלתם ליובנטוס כשליטת הסריה א’, אבל זה כלום לעומת הכיסוחים שבזמנו אינטר העניקה לשאר הליגה האיטלקית לאחר הקלצ’יופולי, ועם זאת באירופה אינטר, גם עם מוריניו ועם סמו אטו שנאלץ לפגוש בנו עונה לאחר שעזב, לא נספרת כמו בארסה, מדריד הגלקטית המתחדשת או האנגליות. בשלב הבתים פגשנו את אינטר וזה היה נראה כך גם על המגרש. במחזור הראשון בארסה הגיעה לסאן סירו מול אינטר שסחטה מאלופת אירופה תיקו מאופס. בקאמפ נואו בארסה שלטה והפעם גם כבשה ראשונה, פיקה כובש שער ראשון מבין 2 שיכבוש מול הנראזורי בעונה ההיא, גם כאשר נמשך בחולצתו הוא נותן מכל הלב וכובש. השני מגיע מאת תופעה מטורפת בדמות קילר צעיר העונה לשם פדרו שגם הוא יכבוש שוב מולם בהמשך. 2-0 בסיום. אינטר השיגה ניצחון אחד בלבד ב-5 המחזורים הראשונים והייתה בסכנת הדחה. ניצחון ביתי על רובין קאזאן במחזור האחרון הוא שהציל לה את העונה, ועוד כמה…

https://www.youtube.com/watch?v=9ZU0NnboKZQ

– חצי גמר ליגת האלופות, עונת 09-10: ופתאום, חצי אחרון של העונה, אינטר היא קבוצה אחרת לגמרי. הביקורות שחוטף מוריניו היום על כך שהשיטה שלו והגישה שלו כבר מוצו ואינן עובדות כלל? ובכן, זה היה הכל עבור אינטר ההיא. כמובן שבאינטר ההיא כיכבו שחקנים כמו מייקון, דייגו מיליטו, ווסלי סניידר, ז’וליו סזאר ותיאגו מוטה שפשוט חוו את העונות של חייהם, אבל מעל לכל עמד מוריניו והטירוף שהחדיר בשחקניו הרבה לפני שצ’ולו חשב בכלל לאמן. כך הדיחה אינטר בצורה מפתיעה את צ’לסי בשמינית גמר האלופות ובחצי הגמר מול בארסה, לא התכוונה לוותר, בטח כאשר בארסה מגיעה לצמד המפגשים ללא אנדרס אינייסטה, דבר שפשוט השפיע קשות על ההתמודדות בלי ספק. אחרי שער ראשון של פדרו בסאן סירו, אינטר התעוררה והפכה את התוצאה מרגלי סניידר, מייקון ושער בנבדל ברור של דייגו מיליטו. ואז הגיע הגומלין אותו אי אפשר לשכוח עד היום. מוריניו עולה במערך מאוד הגנתי כשהוא ב-11 שחקנים, אז תארו לכם מה קורה כשתיאגו מוטה מקבל אדום שפשוט לא היה לאחר הצגה של בוסקטס ומשאיר את אינטר בעשרה שחקנים כבר בדקה ה-30. אטו מגן שמאלי, מיליטו מגן ימני, 10 שחקנים בתוך הרחבה ואחזקת כדור של 80-20. אתם זוכרים בדיוק את התסכול הזה. 6 דקות לסיום, עם זאת, פיקה כובש בקלאסה מדהימה ומותיר תקווה שכן שער אחד, אחד (!!!) נוסף יביא לנו גאולה. ואז, שערורייה שאין כדוגמתה – בתוספת הזמן הכדור פוגע ביד צמודה לחלוטין לגופו של יאיא טורה שמוסר לבוז’אן, הילד כובש אבל השופט דה בליקר שורק לנגיעת יד שפשוט לא הייתה, דופק את בארסה בלי כוונה ורומס את תקוותנו האחרונה. מוריניו חוגג על הדשא בקאמפ נואו בזמן שהמקומיים מפעילים את הממטרות מוקדם. אינטר שורדת את בארסה ובגמר גם מנצחת 2-0 את באיירן בדרך לטרבל היסטורי משלה… מוריניו? זה היה רק פרק נוסף ברומן הארוך עם האיש הזה. אל דאגה, ב-29 לנובמבר הבא עוד ננקום.

בסך הכל: 10 משחקים, 5 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו, 2 הפסדים, 17-8 לטובתנו בשערים. ונסיים דווקא בנתון מבאס: מסי כבש נגד כמעט נגד כל קבוצה איטלקית שפגש, כולן מלבד 2 – הראשונה הא אודינזה אותה פגש בעונת 05-06 למשחק אחד (אז גם היה בן 18-19). השניה היא אינטר, מולה לא הצליח להבקיע בלא פחות מ-4 משחקים. גם העונה לא תהיה לו לצערנו הזדמנות, לפחות לא בשלב הבתים.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו