לקראת לבאנטה

כל הטיק טוקים בעולם שילהיבו וירתקו אותנו מהמחשבה על גריזמאן במדי בארסה, לא יצליחו שלא לתסכל ולהדאיג אותנו מאוד כלפי עניינים אחרים שאינם כלל פתורים בסגל הברסאי ולא מקבלים את תשומת הלב הנכונה. צי הבלמים מוכרח להתרחב – או שהאמון בג’רי מינה יתפח והוא יוכל להוכיח את עצמו, או שאנו מוכרחים להשיג בלם איכותי נוסף לסגל שיתן תשובה לכשצמד הבלמים המוביל יהיה מותש או סתם לא במיטבו – היינו כזכור עדים העונה למצבים בהם לא רק פיקה סבל מכך אלא גם ביג סם שברוב הזמן שלו עמנו מיעט לעשות טעויות אך גם הוא אנושי. כמו כן, אי אפשר בשום מצב בעולם לאבד נכס כמו אנדרס אינייסטה ולא להביא במקומו שום פיתרון. לא ביקשנו עוד אינייסטה כי אין, אבל להתרכז בהתקפה בגלל גחמות של הנשיא הנחשי שלנו במקום לעבות את מרכז המגרש זה טעות שתפיל אותנו וחזק. ראקיטיץ’ בשום אופן לא יכול להחזיק את מרכז המגרש לבדו, סרג’י בוסקטס הוא אימפריה אך גם הוא צריך מישהו לעבוד איתו, גומש ופאוליניו הם לא התשובה.

וכי למה אנו טרודים בכך? זוהי חגיגת סיום עונה ובה, בלי לחצים ובלי תשישות מיותרת או הלחץ שנגרם מאותה תשישות אשר מובילה לטעויות ובדרך כלל לבעיטות בדלי, בארסה נראית טוב ומשחקת עם הרבה ביטחון ואיכות. עדיין עם 2 הפסדים בלבד בכל העונה ובכל המסגרות (טפו טפו) ועדיין בלי הפסד בליגה. אבל הפסד אחד מהשניים מסביר לא מעט והאמת, מדאיג. עדיין ישנה התמודדות עם סגל קצר וחוסר פתרונות להיעדרותם של יותר מדי שחקני מפתח בהרכב, אולי כמעט כולם. זה צריך להשתנות מאחר ועם הלשון בחוץ, כל קבוצה בעולם, גם אם למאמנה קוראים צ’ולו, תוכל מעט מאוד לעשות.

אלו הן מחשבות לקראת הקיץ ומחשבות כעת, עת העיתונים קוראים לגריזמאן והרבה אוהדים לא בהכרח מתרגשים ברמה המצופה מהסיבות המצוינות למעלה. בינתיים בארסה כבר כמעט בדרך למונדיאל ואז לים – עם עוד מטרה אחת היסטורית על הפרק – לעבור את שני משחקי הליגה האחרונים בשלום ולחתום לראשונה בהיסטוריית הליגה עונה ללא הפסדים, כאשר בארסה כבר עומדת על 43 משחקים. השתיים האחרונות שינסו להכניע את בארסה הן לבאנטה בחוץ וריאל סוסיידאד במשחק הפרידה מאנדרס אינייסטה בביתנו. שתיהן כבר סיימו את העונה שלהן והמשחקים מולן לא נושאים עימם משמעות מיוחדת מעבר לכבוד וההתעסקות בשיא המדובר.

* אפרופו אינייסטה והמשחק הקרוב, שימו לב מה האתר ועמוד הטוויטר של בארסה מביאים לנו לקראת משחקו הלפני אחרון של אנדרס במדינו וכמובן, יום הולדתו ה-34. שערו הראשון במדי הקבוצה היה נגד לבאנטה במסגרת גומלין שמינית גמר גביע המלך 03-04, שער שכבש הילד אחרי 3 דקות בלבד ואיזן את התוצאה לאחר הפסד 1-0 במשחק הראשון. המשחק נגמר ב-3-1 והעפלה לשלב הבא.

ציינתי מטרה היסטורית אחת על הפרק, אך לצידה עוד מטרה אחת חשובה – קוסיילני, דני אלבס… אף אחד ואני מתכוון אף אחד, גם במחיר של שבירת השיא ההיסטורי אליו בארסה מתקרבת 2 משחקים לסיום, לא יסכן את עצמו לקראת גביע העולם בשום מצב. זו הסיבה שסמואל אומטיטי, שלא התאושש לחלוטין עדיין מהפגיעה בקלאסיקו ולא שיחק מול ויאריאל, לא נכלל בסגל גם הפעם. בנוסף, ליאו מסי גם הוא נשאר בברצלונה וישוב אל המחזור האחרון לנסות לשמור על מקומו בראש טבלת נעל הזהב. כזכור, סרג’י רוברטו כמובן מרצה משחק שני בהשעיה המגוחכת מהקלאסיקו, הוא יחמיץ גם את המחזור האחרון ומשחק אחד מהסופר קופה.

מה שלומך לבאנטה?

לבאנטה נמצאת בתקופה פנטסטית עם הפסד 1 בלבד ו-2 תוצאות תיקו ב-10 משחקי הליגה האחרונים כאשר הוציאה תוצאות נהדרות כמו 2-1 על סביליה בבית, 3-1 אצל בילבאו, 1-0 אצל חטאפה ועוד. לא נשכח לה לפני כן גם תיקו 2-2 הירואי נגד ריאל מדריד בו חזרה בתוספת הזמן מפיגור בפעם השניה במשחק. אגב, ההפסד היחיד ב-10 המשחקים האחרונים היה… 3-0 אצל סגניתנו הנוכחית, אתלטיקו מדריד.

לפני 10 המשחקים האחרונים חוותה האחות הקטנה מולנסיה משבר ובו הפסידה 4 פעמים רצוף. במקום ה-17 ועם סכנה לרדת מתחת לקו האדום, הגיע ה-4 למרץ אז פוטר המאמן דאז חואן לופס מוניס אשר כזכור העלה את לבאנטה ליגה אך כשל מלהובילה בדרך הבטוחה להישארות והוחלף בפרנסיסקו חוסה לופס פרננדס המכונה פאקו לופס. פאקו הוא שחקן עבר ולנסיאני אשר שיחק תקופה מאוד קצרה במועדון וכמאמן לקח פיקוד על לבאנטה אתלטיקו אחרי שגם אימן בקבוצות הצעירות של ולנסיה. מתוך הקבוצה השניה של לבאנטה הוא קודם למאמן הבוגרת עם אופציה להמשיך. נראה על פי הפורמה הנהדרת של הצפרדעים מולנסיה כי הוא בהחלט יעשה זאת. תחת שרביטו של פאקו, הצפרדעים אמנם התקדמו רק מקום אחד בטבלה אך כבר מזמן הבטיחו את הישארותם בליגה ומבחינתם, רק לשמור על מיקומם הנוכחי עבור טיב התשלום שתקבל על כך, כנראה.

ממי יש להיזהר? ובכן, האיש המסוכן ביותר בלבאנטה הוא כנראה הקפטן חוסה לואיס מוראלס אשר משחק בצד שמאל ומבלי שיהיה חלוץ הינו מלך השערים והבישולים של הקבוצה עם 11 כיבושים ו-8 בישולים.

במחזור האחרון יצאה לבאנטה למשחק לא קל בבוטארקה של לגאנס וחזרה עם ניצחון 3-0 גדול. הנה ההרכב:

אולסאבל (כן, האקס).

קוקה, פוסטיגו, צ’מה, לונה.

קמפנייה, לרמה.

ג’ייסון (רוצ’ינה האקס), בארדי (אל מוואלד), מוראלס (מרטי).

בואטנג.

– לבאנטה תחסר לקראת המשחק את איבן לופס, ראול פרננדס, טוניו ודוקורה הפצועים, כמו גם את אלכס אלגריה.

היסטוריית המפגשים

אז זה לא סוד שהקבוצה הקטנה – גדולה הזאת מולנסיה לא מבלה עונות רבות בעליל בליגה הזו עם ה-12 שלה בסך הכל כאשר אחרי 6 עונות רצופות בליגה הראשונה, הצפרדעים ירדו ליגה בסוף עונת 15-16 ואת העונה שעברה לא בילינו איתם (נגדם). העונה היא שבה, שומרת על מקומה ובארסה שתבקר הערב בסיוטאט דה ולנסיה תחזור לשם גם בעונה הבאה.

כאמור, בעונתה ה-12 בליגה אנו מגיעים למשחק מספר 12 בכל ההסטוריה בסיוטאט דה ולנסיה וה-24 בסך הכל. מאזננו אצלם עומד על 6 נצחונות, 4 תוצאות תיקו והפסד 1. מאזן השערים הוא המדהים ביותר בכל הסיפור ועומד על 27 שערים שלנו, לעומת… 15 שערים שלהם (!). למה, אתם שואלים? יש הסבר, יש.

– ובכן, המשחק הראשון אי פעם בין השתיים בעונת 63-64 הגיע ב-11 לנובמבר 1963 והסתיים בתוצאת 5-4 לטובת בארסה (שלושער לקאייטאנו רה רמירז ששנה וחצי אח”כ עבר לאספניול…) אך לא משם הביאה את שעריה לבאנטה; ציינתי הפסד אחד בלבד בהסטוריה לבארסה בביתם של הגרנוטאס והוא הגיע עונה אחרי כן בעונת 64-65. סראפין, ואנדרליי וטורנטס, שחקני עבר בלבאנטה, כבשו חמישיית שערים לבארסה עד הדקה ה-60, חוסה מאריה פוסטה צימק בפנדל ובארסה הובסה באותו יום 5-1 אצל הולנסיאנים – היסטוריה שלא הייתה קרובה לחזור מאז אף לא באחוז קטן אחד. ב-2 עונותיה הראשונות בליגה, לבאנטה כובשת 9 שערים ביתיים מול בארסה (!). את לבאנטה לא נפגוש שוב בליגה ב-41 השנים הבאות ועד היום לבאנטה הוסיפה רק עוד 6 שערים ביתיים מולנו.

– בעונת 04-05, 1-1 קטן גדול בסיוטאט דה ולנסיה. בארסה עולה למשחק עם שריקת הסיום ברמון סאנצ’ס פיחואן שם ריאל מדריד איבדה יתרון 2-1 בדקה ה-90 וסיימה ב-2-2, מה שאומר שעל בארסה להשיג נקודה אחת בלבד בכדי להיקרא אלופה במחזור ה-36. לבאנטה העקשנית נלחמה על חייה בליגה ולא התכוונה לוותר, היא עלתה ליתרון בחלוף חצי שעה וזה נראה היה כמשחק לפספס בו, אך לא אם היה זה תלוי בסמואל אטו שכבש בדקה ה-60 והעניק לבארסה את הנקודה שהייתה צריכה. אלופת ספרד לראשונה מאז 1999, 6 שנים שחורות נותרו מאחור והשאר היסטוריה. בארסה יצאה ב-2 תוצאות תיקו גם בשני המחזורים האחרונים אך למי אכפת.

– בעונת 06-07, לבאנטה חוזרת לליגה הראשונה ושוב מקשה על בארסה. במחזור ה-13 השתיים נפגשו כאשר דקו כובש את הראשון אך אלברו משווה רבע שעה לסיום וזה נגמר 1-1 בעונה שכולה בעיטה אחת בדלי.

– בעונת 07-08, עונתו האחרונה והשחורה של רייקארד. בספטמבר 2007, המחזור השישי וממש במשחקו השני בקבוצה שבו הוא כובש, מספק תיתי הנרי שלושער מדהים לפנתאון על אותה לבאנטה – השלושער הראשון שלו בבארסה ואחד מתוך… שניים (?) בסך הכל בקבוצה. מסי הוסיף את הרביעי. 4-1 בסיום. לבאנטה שוב ירדה ליגה באותה עונה.

– בעונת 10-11, לבאנטה חוזרת לליגה הראשונה בפעם השישית בתולדותיה ועבורנו זה סימן רק טוב. שוב הייתה זו חגיגת אליפות דווקא מולם ובביתם, שוב המחזור ה-36. בארסה שוב צריכה נקודה והפעם מי שיביא את הגאולה הוא סיידו קייטה (!) שנוגח את הראשון ומעניק שקט. למרות שער שוויון של פליפה קאיסדו, תיקו בסיום מעניק לנו אליפות מספר 21. כמו כן, אנו יצאנו מהסיוטאט דה ולנסיה אל כיוון וסיומת שכולכם זוכרים באותה עונה.

– בעונת 11-12, צמד של מסי מביא 2-1 קשה מאוד מול החבורה של באייסטרוס קשישא. הרבה חצץ אכלנו באותו הערב והניצחון הזה העניק לנו שביב תקווה לקראת המשחק שיבוא לאחר מכן – ריאל מדריד בקאמפ נואו. אבל כולנו יודעים איך זה נגמר.

https://www.youtube.com/watch?v=6as_uBIcEZQ

– בעונת 12-13, עונת האליפות הנהדרת. מחצית ראשונה שבה כלום לא הולך אך לאחריה, אנדרסיטו אינייסטה מתעורר ונותן מחצית שלא מהעולם הזה: גולאסו, צמד בישולים למסי ועוד בישול לססק. 4-0 מדהים מדהים מדהים.

– בעונת 2014, התסריט הקלאסי: חוטפים תוך 10 דקות, בקושי משווים אם בכלל ונתקעים מול הררי בונקרים ותשובות שאינן קיימות עוד. כך התחיל הסיבוב השני, עם 1-1 חלש מאוד ואחד מני אכזבות רבות באותה עונה. פיקה הוא הכובש אגב.

– בעונת 14-15, בארסה מתארחת אצל לבאנטה בספטמבר, משמע עולים לשחק בסיוטאט דה ולנסיה עם פדרו במקום לואיס סוארז שהיה כבר חם לחלוטין לקבל טאג ולהתחיל לשרוף את כל היבשת, אבל עד אותו קלאסיקו ראשון לעונה בו שותף ובארסה הפסידה, פדרו עוד היה חלק קבוע בהרכב ואף כבש באותו משחק אחרי ניימאר, ראקיטיץ’ ואף סנדרו. גם מסי ניסה וניסה, החמיץ פנדל אבל כמו האל הגדול שהוא, כבש גולאסו פנטסטי בסוף המשחק. אגב, גם בבית בארסה כבשה מאניטה מול לבאנטה באותה העונה וזה 10-0 בשני משחקים. זהו גם הניצחון הגדול ביותר של בארה באצטדיון הזה אי פעם.

– בעונת 15-16, בארסה יוצאת לסיוטאט דה ולנסיה בפעם האחרונה עד היום כשבזמנו, פורמה מדהימה שעדיין מושפעת מאופוריית ה-4-0 בברנבאו והתחושה כי אפשר גם העונה ללכת עד הסוף. המשחק התחיל בצורה כיפית מאוד עם שער עצמי של לא אחר מאשר דוד נבארו, אחד מהשחקנים המטונפים והשנואים ביותר ששיחקו בליגה הספרדית שהתבלט מול בארסה ביותר ממקרה אחד בגועליותו במדי ולנסיה, כך שהיה נחמד לראותו מחזיר לנו טובה כאן. היכולת משם והלאה לא הרשימה ורק שער של סוארס בתוספת הזמן קבע 2-0. כמו העונה, גם אז בארסה המשיכה להרשים אך גם להתעייף ובקושי לסיים את העונה עם דאבל מקומי מתוק ביד (גם אז ניצחון בגמר הגביע על סביליה).

ובסך הכל: 6 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו, הפסד 1. 27 כיבושים לעומת 15 ספיגות. ומה לגבי מדד מסי? בסך הכל רקורד “רגוע” של הילד עם 16 שערים ב-16 משחקים מול הולנסיאנים, כולם בליגה כאשר למסי משחק אחד בלבד מול לבאנטה בגביע המלך של עונת 13-14 שם לא כבש (אך בישל 3 פעמים!). שערו הראשון מולם היה אותו שער חוץ שלא ממש גנב את ההצגה מהשלושער של הנרי בעונת 07-08, אך עדיין מסי צבר 3 צמדים מול הצפרדעים בתוך הרקורד שלו ובעונת הטריפלט במחזור ה-23, כבש בניצחון 5-0 את השלושער הראשון והיחיד שלו מול לבאנטה. מלך.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.