מסצ’ה מספר: “זה לא היה קל. אבל הייתי אידיוט אם הייתי חושב שאני מסוגל להחליף את צ’אבי ואינייסטה”, על בוסקטס שמאייש את העמדה המקורית שלו: “הוא השחקן המושלם. זאת ברכה להיות פה. אני צופה בבוסקטס, צ’אבי ואינייסטה ולומד”.

“פפ גווארדיולה הפך אותי למי שאני היום. על כך אני אודה לו לנצח. הוא תמיד הוסיף משהו חדש. תמיד אמרו לי לעקוב אחרי מסירות. פפ לימד אחרת. לעמוד על הקו של המסירות כדי בכלל למנוע אותן. אני רץ פחות, אבל יותר קרוב למהלך המשחק. המיקום הוא כל התורה”.

הארגנטינאי אולי לא זכה במקום בהרכב באופן אוטומטי, אבל הגישה שלו, ההקרבה שלו והלחימה קיבלו אהדה אוטומטית מהקהל. “לא ראיתי מעולם דבר כמו הקבוצה הזאת. זה לא זה שהיא מנצחת, זה איך שהיא מנצחת. אני יודע היום שיש סוג אחר של כדורגל”.

את עונת 11/12 מסצ’ראנו סיים עם מספר התיקולים הגבוה באירופה (524) לצד נתון מעורר השתאות: רק 34 עבירות. מדהים. מסצ’ראנו בהדרגה תפס את מקומו של פויול המזדקן והפך לבלם הבכיר בקבוצה לצדו של פיקה. אחד הרגעים החרוטים חזק יותר בזכרוננו היה בסוף המשחק נגד ויאריאל בעונת 2012/13, זמן קצר לאחר פטירתו של טיטו וילאנובה ז”ל. הקבוצה חזרה מפיגור וניצחה 2-3, וכך הקדישה לטיטו את הניצחון. מסצ’ראנו לא הצליח לשאת בעומס הרגשי והחל לבכות. פויול פרש סופית ב-2014 ומסצ’ראנו היה אחד מהמצטיינים של הטרבל של עונת 2014/15 – בעוד MSN ממטירים שערים מקדימה, מסצ’ראנו ופיקה היו צמד הגנתי שהיה קשה מאוד לפרוץ.

טרם הכדורגל האחר, מסצ’ראנו גדל ונולד בסן לורנסו. את הקריירה בבוגרים החל בריבר פלייט, בנה לעצמו שם עם אליפות ב 2003 והלך שנתיים מאוחר יותר למיליונרים החדשים בברזיל, אצל קוריתיאנס. משם המשיך לספתח לא מוצלח אצל ווסטהאם מוכת הבעיות הכלכליות, עד למצב בו לא יכל לשחק. נמלט מאפטון פארק לליברפול שם העביר 3 שנים מצוינות, עד להגעה לברצלונה. ברמה הלאומית תפר לעצמו 2 מדליות זהב. אחת ב 2004, ואחת ב 2008, עם החבר הטוב ליאונל.