• ביוגרפיה
  • תארים

תומאס ורמאלן

“האם אתה עושה משהו מיוחד לפני תחילת כל אימון?”, שאל מראיין את תומאס בפברואר 2014. “כן, לפני שאני מתחיל אימון אני תמיד הולך למרפאה כאן במגרש האימונים ועושה קצת עבודה ספציפית עם הפיזיותרפיסט, תלוי אילו פציעות או כאבים יש לי. או שאני פשוט עושה קצת מתיחות, אני תמיד עושה משהו לפני שמתחילים להתאמן.” את הפעולות האלה, ששחקנים פצועים בדרך כלל עושים, ורמאלן עושה בקביעות כבר כמה שנים מהחשש העצום שלו לפציעות. ובהחלט יש הצדקה לחשש הזה.

תומאס ורמאלן נולד ב-14 בנובמבר 1985 בעיר הקטנה קפלן שבבלגיה. כבר בגיל 6 הכישרון הצעיר התגלה ע”י הסקאוטים של הקבוצה המקומית ברסחוט (Beerschot AC) והחל לשחק באקדמיית הנוער שלה. תוך מספר שנים בקבוצה הבינו שיש להם אוצר בידיים, ואת אחד הבלמים הטובים ביותר שעתידים לפרוץ, אך ורמאלן מעולם לא זכה לשחק במדי קבוצת הנוער של המועדון. ב-1999 ברסחוט ואייאקס אמסטרדם חתמו על הסכם שיתוף פעולה בין המועדונים, והשחקן הראשון שעשה את הדרך לקבוצת הפאר ההולנדית היה ורמאלן בן ה-15.

ההתחלה בהולנד היתה קשה. בתור ילד ביישן, ורמאלן התקשה למצוא שפה משותפת עם חברי הקבוצה האחרים, שגם שיחקו ברמה יותר גבוהה משהיה רגיל אליה. תומאס מספר שהיו ימים שבהם אפילו שקל לוותר על הכל ולחזור לבלגיה, עם זאת הרצון להתקדם ולהצליח גבר עליו והוא נשאר. באותן שנים אייאקס היתה נואשת לכישרונות הגנתיים וזה היה רק עניין של זמן עד שבלם העתיד של בלגיה יעלה לקבוצה הבוגרת של אייאקס.

ב-15 בפברואר 2004 תומאס ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים, בניצחון 0-2 על וולנדאם. למרות שהיה נחוש להמשיך לשחק במדי הבוגרת, אייאקס החליטו בינואר של אותה שנה להשאיל אותו לחצי עונה בוולבייק ההולנדית, שם הבלם בן ה-19 התבגר, שיחק 13 משחקים וכבש 2 שערים. דני בלינד, מאמנה של אייאקס דאז, שם עין על הכישרון הצעיר והחזיר אותו לאייאקס בתום אותה עונה. כבר בעונתו הראשונה כשחקן הסגל הבוגר, שיחק ורמאלן 24 פעמים וכבש 3 שערים. אחד היתרונות הבולטים ביותר שלו היו משחק הגובה המשובח, למרות גובהו (1.82 מטר) הוא הגיע בהתקפות כמעט לכל כדור באוויר והיה כלי מסוכן במצבים הנייחים של אייאקס.

 

בשתי העונות הבאות, ורמאלן הפך לשחקן הרכב מובהק באייאקס. הוא שיתף פעולה במרכז ההגנה עם יאפ סתאם, שהיה מטובי הבלמים בעולם בתקופתו והגיע לעונת פרישה באייאקס. הכוכב לשעבר של מנצ’סטר יונייטד, מילאן, לאציו ועוד מיהר להכיר בפוטנציאל של ורמאלן, הדריך אותו ותרם רבות להתפתחותו. סתאם הרבה לשבח את הצעיר הבלגי, טען שהוא בין הבלמים הצעירים הטובים באירופה ושצפוייה לו קריירה מזהירה.

הנסיקה של ורמאלן הביאה לו זימון בכורה לנבחרת הבוגרת של בלגיה, אבל פריצת הדרך באייאקס קצת נעצרה. בין 2006-2008 הוא החמיץ 25 משחקי ליגה עקב פציעות חוזרות ונשנות אחרי העונה המלאה הראשונה שלו באייאקס. ב2008/09 ורמאלן סוף סוף עבר עונה מלאה ללא פציעות, מונה לקפטן של אייאקס אך לא הצליח לזכות איתה באליפות באותה עונה.

Welcome to London

 

אסטון וילה וארסנל ניהלו קרב עיקש על הבלם הבלגי ובסופו של דבר ארסנל זכתה בשירותיו תמורת 12 מיליון יורו. ורמאלן, שביקש במפורש לעבור דווקא לארסנל והיה מאושר מהמעבר, סיפר: “אני עצוב על כך שאני עוזב את אייאקס ואני רוצה להודות לכולם על העזרה והידידות שלהם כלפיי בשמונה השנים שלי כאן. אני פשוט כל כך שמח להצטרף לארסנל. זה מועדון גדול עם מאמן ברמה עולמית, שחקנים באיכות גבוהה ואצטדיון פנטסטי. אני מצפה לשחק בפרימיירליג, שבשבילי היא הטובה ביותר בעולם.”

המעבר לארסנל הזכיר מחדש מקרה לא נעים בקריירה של ורמאלן. זה קרה במשחק ידידות בקיץ 2007, אייאקס אירחה את ארסנל לגביע אמסטרדם. הרצון העז של הבלגי להוכיח את יכולותיו הוביל בסופו של דבר לתגרה עם רובין ואן פרסי. שנתיים אחרי והשניים נפגשו שוב, הפעם כחברים לאותה קבוצה.

אך ורמאלן הוא לא אחד שנוטר טינה, ובחיוך גדול הוא מספר: “באותו משחק נגד ארסנל, במחצית הראשונה הם שיחקו טוב מאוד ואנחנו נאלצנו לרוץ הרבה אחרי הכדור. המאמן שלנו אמר לי ‘קדימה, אתה צריך להילחם יותר ולשחק אגרסיבי יותר”, אז כשבעטו לעבר האזור שלי כדור ארוך הייתי נחוש להגיע אליו ראשון. אולי פגעתי קשה מדי ברובין [ואן פרסי], כי הוא כעס והחל ביננו מאבק קטן. זה מוזר שהרבה אנשים כאן בארסנל עדיין זוכרים את המקרה הזה. כעת אנחנו מסתדרים טוב מאוד. הוא הולנדי, שנינו דוברי הולנדית, כך אנחנו יכולים לדבר זה עם זה בקלות רבה. הוא בחור טוב מאוד, עזר לי המון בהתאקלמות באנגליה.”

נחזור לתחילת הדרך בארסנל. כשחקן כלל לא מוכר והימור גדול מצד ארסן ונגר, ורמאלן הוכיח בענק שהוא עשוי מהחומר של הגדולים ביותר. הוא נכנס להרכב הראשון ומיידית ייצב את ההגנה המקרטעת של ארסנל. מעבר ליכולותיו ההגנתיות, תומאס ניחן בחוש מיקום מצוין וכבש 8 שערים בעונתו הראשונה (כבש את שערו הראשון כבר בהופעת הבכורה שלו), עם נגיחות ודחיקות מכל מרחק ומכל זווית. עד אפריל הוא פתח בכל אחד ממשחקי הליגה של ארסנל, אך פציעה בשריר הרגל גרמה לו להחמיץ את הישורת האחרונה של העונה. עם היעדרו ההגנה של הקבוצה קרסה וארסנל סיימה עוד עונה ללא תארים. ורמאלן נכנס להרכב העונה של הפרימיירליג ונשמע מרוצה בסיום העונה: “בשבילי זו הפעם הראשונה ששיחקתי במועדון כל כך גדול ואולי זו היתה אחת העונות הטובות ביותר שהיו לי. אבל אין לי זמן לנוח על זרי הדפנה – אני רק בן 24 ויש עוד מקום בשבילי להתפתח כשחקן.”

בעונת 10/11 המציאות היכתה לבלגי הצעיר בפנים. אחרי שחזר מאותה פציעה בסוף העונה הקודמת, נפצע שוב בספטמבר, הפעם בעקב האכילס. למרות שההערכה היתה רק כמה שבועות בחוץ, השבועות הפכו לחודשים, פציעה אחת גרמה לאחרת ובסופו של דבר ורמאלן בילה עונה שלמה בחדר הטיפולים. הוא ערך את משחקו הראשון לאחר הפציעה רק במאי, ובו שיחק 90 דקות ונשמע אופטימי בסיומו: “זו היתה תקופה נוראית אבל זה נגמר עכשיו ואני שמח להיות שוב על המגרש. היעד שלי היה לחזור לכושר כמה שיותר מהר, ולהראות לבוס שחזרתי ושאני עדיין חד. זה היה היעד שלי והשגתי אותו.”

אבל המזל הרע פשוט לא עזב את ורמאלן המסכן. כבר בתחילת העונה הבאה, לקראת סוף אוגוסט, הוא נפצע שוב לתקופה של חודשיים. באוקטובר הבלגי חזר סוף כל סוף לכשירות מלאה ולא נפצע יותר בצורה רצינית באותה עונה, שהיתה מוצלחת עבור הבלגי – כבר בחודש הראשון שבו שיחק באופן מלא, ורמאלן כבש 3 שערים וייצב את מרכז ההגנה של ארסנל. בהמשך העונה תקפה את הקבוצה מכת פציעות שהשביתה את כל ארבעת המגינים, מה שהכריח את ארסן ונגר להציב את ורמאלן בעמדה די זרה לו – כמגן שמאלי. בזכות היותו בלם שמאלי, תומאס לא התקשה להסתגל לעמדה החדשה ומילא בצורה סבירה את החור שנוצר עד לחזרת המגינים הקבועים. באמצע פברואר ורמאלן חזר לעמדת הבלם וזמן לא רב לאחר מכן הבקיע את השער המכריע של ארסנל בדקה ה-95 (!), בניצחון הליגה הביתי 1-2 על ניוקאסל. סגן הקפטן של ארסנל המשיך לשחק טוב, הניסיון הרב שלו והנוכחות הפיזית ברחבה היו משמעותיים מאוד בשלבים האחרונים של העונה, והרבה בזכותו ארסנל סיימה את העונה במקום השלישי בליגה.

ורמאלן (שוב) מובל על אלונקה. תמונה אופיינית לתקופה בארסנל.

עונת 2012/13 התחילה עם בשורות טובות מבחינה אישית – ואן פרסי עזב את ארסנל ותומאס ורמאלן נבחר להיות הקפטן החדש של הקבוצה. אך מבחינת היכולת, הבלם עבר עונה קשה במיוחד. ונגר עוד האמין בו בתחילת העונה, עד שורמאלן התחיל לעשות שגיאות רבות – הוא עשה הרבה טעויות מנטליות, וכאשר אלה השתלבו עם הנטייה ארוכת השנים שלו לשוטט במגרש הרחק מהמקום שבו הוא אמור להיות, זה עלה לארסנל באיבודי נק’ רבים בתחילת העונה. ורמאלן ירד לספסל, ומנגד הציוות בין מרטאסקר לקוסיילני במרכז ההגנה התגלה כציוות נהדר שהוביל את ארסנל לתנופה מדהימה עם רצף ניצחונות ארוך. הבלם הבלגי הפך לשחקן רוטציה שקיבל דקות משמעותיות רק במקרה פציעה של אחד הבלמים הפותחים.

בקיץ שלאחר אותה עונה עלו חילוקי דעות בין אוהדי ארסנל, חלק טענו שזמנו בקבוצה תם וחלק האמינו שצריך עומק בסגל ושחקן ספסל בדמותו יכול להיות דבר טוב. בכלל, האוהדים תמיד חיבבו את הקפטן הבלגי, התאכזבו מהירידה ביכולתו וקיוו שאולי בעונה הבאה זה ייראה אחרת. אבל זה לא קרה.
בעונה האחרונה, עונת 2013/14, ורמאלן ספג פציעות רבות אך גם כשלא היה פצוע, הוא לא שיחק מספיק טוב. הבלגי רשם 14 הופעות בלבד בעונה החולפת, ב-7 בלבד פתח בהרכב. אין מה לספר על ההופעות האלו מהסיבה הפשוטה שלא היה מה לראות – השילוב בין הפציעות ליכולת הירודה פגע בו אנושות. הציוות של מרטאסקר עם קוסיילני היה מספיק יציב, והקפטן, שזכה בסוף העונה בתואר הראשון שלו בארסנל – הגביע האנגלי – לא מצא את מקומו בקבוצה.

מנבחרת בלגיה לברצלונה

כזכור, ורמאלן ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבלגית הבוגרת כאשר פרץ לתודעה באייאקס ב-2006. מאז הוא ערך בנבחרת 58 הופעות כשרובן היו משחקי ידידות ומוקדמות – בלגיה לא העפילה לאף טורניר משמעותי עד צמיחת דור הזהב שלה בשנים האחרונות וההעפלה למונדיאל 2014 ויורו 2016. על אף השנים הפחות טובות בארסנל, מארק וילמוטס החליט שהניסיון של הבלם יעזור לנבחרת וזימן אותו לטורניר בברזיל ב-2014. במשחק הראשון מול אלג’יריה הוא לא שותף, אך במשחק השני מול רוסיה פתח בהרכב כמגן שמאלי, ולאחר 31 דקות… שוב נפצע. ורמאלן סיים את המונדיאל מוקדם מהצפוי ונאלץ לראות מהיציע את נבחרתו מגיעה עד לרבע הגמר.

ביורו 2016 ורמאלן היה כשיר ואייש את עמדת הבלם לצד טובי אלדרווירלד. השניים הציגו משחק הגנתי טוב מאוד למעט משחק הפתיחה מול איטליה, אולם בשמינית גמר היורו ורמאלן ספג כרטיס צהוב שני שגרם לו להיעדר מרבע הגמר. בהיעדרו, ההגנה הבלגית קרסה, הפסידה 3-1 לווילס והודחה מהטורניר.


ורמאלן ביורו 2016.

באוגוסט 2014 התנהל מאבק בין ברצלונה למנצ’סטר יונייטד על הבלם הבלגי. למרות בעיית הפציעות שלו, שני המועדונים רצו אותו וארסן ונגר אף הודה שיונייטד היתה קרובה יותר להחתים אותו, אך השחקן בחר בבארסה ועבר אליה תמורת כ-19 מיליון יורו.

ורמאלן נשמע אופטימי בראיון הבכורה שלו כשחקן בארסה: “העונה שעברה הייתה קצת מאכזבת עם כל הפציעות שעברתי. אבל הפציעות משנה שעברה שייכות לעבר ואני בטוח שעם הצוות הרפואי כאן – אני הולך לחזור לכושר ולשחק הרבה משחקים. כשחקן כדורגל אתה רוצה להיות כמה שיותר על המגרש. זה לא נחמד להיות פצוע ולהישאר בצד. אני בא לכאן כדי לפתוח דף חדש ואני מקווה שתהיה לי כאן תקופה נהדרת.”

אולם על אף כל האופטימיות, בסופו של דבר, כמו שהאוהדים ציפו כך גם קרה. ורמאלן הוא בלם מצויין כל עוד הוא כשיר, עם מיקום טוב, משחק ראש, תיקולים נקיים ושיתוף פעולה טוב עם פיקה. אבל בעיית הפציעות שלו לא פסחה על התקופה בבארסה ובשתי העונות שלו אצלנו ערך רק 21 הופעות.

סה״כ תארים: 7

אליפות (2): 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (2): 2014/2015, 2015/2016.
ליגת האלופות (1): 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (1): 2015.
אליפות העולם לקבוצות (1): 2015.

מה אוהדי בארסה אומרים