סיכום 2018 בתמונות

נפרדים מהלוחם האגדי. מסצ’ראנו שכונה אל חפסיטו, “הבוס הקטן”, הצדיק את הכינוי שלו באופן מלא. היה בוס בקבוצה מיומו הראשון ועד האחרון בכל 7 וחצי השנים שלו בקבוצה.

קוטיניו בא. כמה שהוא רצה לבוא לבארסה, כמה שהוא סבל בשביל זה, וכמה שבארסה שילמה בשביל שזה יקרה… בשנה פה הספיק לכבוש 15 שערים ו-11 בישולים, והציפיות הן שב-2019 נקבל ממנו עוד הרבה קסמים ורגעי אושר.

מחלצים תיקו בסטמפורד ברידג’. אצטדיון שתמיד הלך לנו בו קשה, ובסוף אינייסטה ותיק ומנוסה משתחל ומתגנב פנימה כדי לבשל למסי שער חוץ יקר מפז, שעזר להוריד המון לחץ מהגומלין.

זה אף פעם לא אבוד. גם לא בפיגור 2-0 כשהשעון מראה 87:17. מי אם לא מסי עלה מהספסל כדי להציל את בארסה בפיחואן. תוך דקה בארסה כבשה שני שערים והוציאה תיקו ממשחק שנראה אבוד לגמרי.

המפלה. שוב מודחים ברבע הגמר, הפעם בצורה הכי לא צפויה נגד רומא, עם יתרון מבטיח מהמשחק הראשון. קשה לעכל שזה קרה לבארסה, קשה להאמין שחווינו את הבושה הגדולה הזו, אחת מהגדולות ביותר ב-119 שנים בהיסטוריית המועדון.

מאניטה בגמר הגביע. זה היה גמר גביע היסטורי, לא כל יום רואים גמר גביע שמסתיים במאניטה כזו יפה, אחד המשחקים הגדולים של בארסה בתקופה הזו. הגמר האחרון של אינייסטה במדי בארסה – ואין יותר סמלי מזה שהוא היה אחד המבקיעים.

חותמים את האליפות. בארסה הובילה את הליגה די בבטחה ברוב שלבי העונה, וזאת למרות הקיץ המזוויע שעבר עליה כזכור. בארסה זכתה באליפות שביעית ב-10 העונות האחרונות, זה פשוט מטורף, ומה שעוד יותר מטורף שזה נשמע רגיל ומובן מאליו – כשזה ממש רחוק מכך! זה משהו שבארסה לא חוותה באף עשור אחר בהיסטוריה שלה. אסור גם לשכוח שאליפות היא תואר שמוענק על עבודה קשה של שנה שלמה ולא שיא קצר של משחקים בודדים. תואר אחרון לדון אנדרס במדי בארסה.

אינייסטה אינסופי. נפרדנו גם מאינייסטה ב-20 במאי, במשחק הליגה האחרון לעונה נגד ויאריאל. הפעם האחרונה שענד את סרט הקפטן, הפעם האחרונה שכל הקהל עמד על רגליו כדי להריע לסאן אנדרס, החיבוק האחרון, הניצחון האחרון. חגיגה מושלמת לאהבה הגדולה שיש לנו לאחד מגדולי הקשרים בהיסטוריה.

לא מפסיקים להתפתח. בארסה רכשה 4 שחקנים מעניינים מאוד בקיץ הזה, שכל אחד תורם את חלקו בהיבט אחר של המשחק. וידאל, לאנגלה, מאלקום וארתור. צעירים עם פוטנציאל להשתפר וגם ותק וניסיון שחשובים לרמות הגבוהות ביותר.

עונה חדשה, חלומות חדשים. בארסה פתחה את העונה עם תואר, הזכייה בסופר קופה הספרדי דווקא על אדמת מרוקו. דמבלה עם שער הניצחון והמבט אל האופק בחגיגה.

השיבה ללונדון. בארסה ניצחה את טוטנהאם בוומבלי עם תצוגת כדורגל יפה שמעלה קצת זכרונות מהביקורים הקודמים בוומבלי – הזכייה הראשונה והרביעית בליגת האלופות. זה היה ניצחון ששידר במידת מה שבארסה מכוונת גבוה בליגת האלופות השנה.

זה כאב. זה הגיע משום מקום, דווקא אחרי דקות מחשמלות בפתיחת המשחק. כל האזעקות פעלו כשראינו את זעקות הכאב של מסי. למזלנו הרב הפציעה הייתה הרבה יותר קלה ממה שכולנו חששנו.

עוד מאניטה. בעשור האחרון חווינו ניצחונות גדולים על היריבה השנואה: 2-6, 5-0, 0-4 ועוד כמה… והשנה הוספנו עוד תוצאה היסטורית: 5-1. ולחשוב שזה היה בלי מסי. סוארס, תמיד סופג קיטונות של ביקורת על היכולת שלו, קבר שלושער ענק.  קוטיניו פרץ את הסכר וארתורו וידאל חתם את המאניטה. תודה, תודה, תודה, תודה, תודה!

כוח לה מאסיה. 2018 תיזכר במיוחד עבור שני הילדים האלה. האחד ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת והשני הבקיע שער ליגה ראשון. יש לנו ציפיות גדולות משחקני נוער כמו קרלס אלניה וריקי פוץ’, וכולנו יודעים שהדרך לא קלה כלל. נחזיק אצבעות שחזינו בצעדים ראשונים בדרך ארוכה של שמחה וצהלה במדי בארסה.

Image result for messi cinco botas de oro

נעל זהב חמישית. מסי, מעמדה אחורית יותר מאי פעם וכשהוא הפליימייקר המרכזי של הקבוצה, זכה בנעל זהב חמישית, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה. אין עוד שחקן שמשלב את סט היכולות ההתקפיות בצורה מושלמת כמו מסי, או אפילו ברמה קרובה לזה. ראיית המשחק, הכדרור, המסירות, הבישולים… נעל הזהב היא עדות לקצה הקרחון של הגדולה של מסי.

משבר בהגנה. אומטיטי לא מסתדר עם הברך ותומאס ורמאלן כהרגלו לא כשיר. את השנה סוגרים עם השאלה שיש עליה הרבה סימני שאלה. נקווה שג’ייסון מורייו יצליח למרות כל הספק.

משאלה לשנה הבאה. שום דבר בכדורגל לא מובטח. אי אפשר לבנות על שום תואר או שום ניצחון. את בארסה אני אוהב כך או כך, כמנצחת או כמפסידה, זה לא משנה לי. תמיד אתמוך בה. ובכל זאת, אין ראוי יותר ממסי, כקפטן הקבוצה בשנה הראשונה שלו בתפקיד, להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות, אחרי השנים הקשות בנבחרת ובמסגרת הזו. הוא הבטיח בשם הקבוצה שהיא תיתן הכול למען זה ואין אדם שאני בוטח במילה שלו יותר מאשר D10S.


תודה גדולה ל-Iniestazo בטוויטר, שאיגד את התמונות וסיפר עליהן בקצרה. עשה עבודת קודש!

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום