מאז הגעתו של רייקארד לקבוצה ב 2003 הקבוצה עברה מספר סגנונות שונים וקיימת קוראלציה די מובהקת בין איכות המשחק של בארסה לתארים בהם היא זכתה. בבלוג “התקפה מתפרצת” בספרד, עמדו על הזהות של “המשחק הברסאי”, וניתחו סטטיסטית את ההבדלים בין הקבוצות השונות שבארסה העמידה בתחילת המאה ה-21.
בין הנתונים שנמדדו:
- החזקת כדור.
- מסירות קצרות.
- שינוי כיוון במשחק.
- בעיטות שנבעטות לשער של בארסה.
- קרנות נגד בארסה.
- חילוצי כדור.
- מסירות עומק.
- חטיפות כדור בחלק המגרש של היריב.
- הזמן בו מחזיק היריב בכדור עד לחטיפה.
- התקפות מתפרצות נגד בארסה.
- איפה הקבוצה מאבדת כדורים.
יש הרבה גרפים, הנה המעניינים שבהם:
החזקת כדור:
הנתון שמאפיין הכי הרבה את הסגנון הקרויפיסטי של בארסה הגיע לשיאו אצל פפ גווארדיולה ורייקארד, והחל לצלול עם טאטה. לואיס אנריקה הנהיג את בארסה עם הכי מעט החזקת כדור מאז רייקארד ב 2003.
בצד שמאל: כמה מסירות התנהלו בחלק המגרש של היריב (כתום) וכמה פעמים הקבוצה “שינתה כיוון” בהתקפה שלה.
בצד ימין: כמה פעמים הקבוצה הפכה כיוון ביחס לכמות המסירות שלה בכל המשחק. בארסה של לואיס אנריקה הייתה די חד מימדית.
יציאה נקייה קדימה
הגרף מתאר את אחוז איבוד הכדור במרכז המגרש כשהקבוצה יוצאת קדימה, שימו לב לבלגאן של טאטה ולוצ’ו.
חטיפות כדור:
אחד מהסממנים המוכרים ביותר של קרויף היה משחק הלחץ וחטיפות הכדור. בכתום, חטיפות כדור במרכז המגרש. בכחול, חטיפות בחצי של היריב. הקבוצה של גווארדיולה גם חטפה הכי הרבה במאזן הכללי, וגם חטפה הכי הרבה אצל היריב. הנתונים של לואיס אנריקה מעוררי רחמים.
הזמן שלוקח לחטיפות כדור:
זוכרים את חוק 6 השניות של גווארדיולה? המאמן האגדי הורה לשחקנים שלו להחזיר את הכדור תוך 6 שניות מהרגע שאיבדו אותו, והסטטיסטיקה מגבה אותו. 6.69 שניות בין איבוד כדור של בארסה, עד שהיא מחזירה אותו אליה. אצל טאטה ולואיס אנריקה אנחנו מגיעים לפי 2 מהזמן שלקח לגווארדיולה. וזה לא רק עניין של רצון, זה עניין של מיקום נכון של השחקנים. נאחל שארנסטו ואלוורדה יתקן את זה.
ההגנה:
בכתום כמות הקרנות שבארסה איפשרה ליריבה שלה, בכחול כמות הבעיטות. שוב הקבוצה של גווארדיולה איפשרה ליריבה שלה הכי מעט.
בגרף כמות הבעיטות או קרנות שהגיעו כתוצאה מהתקפה מתפרצת. פועל יצא של משחק לחץ טוב ומשחק הגנתי טוב גם כאשר מאבדים כדור.
