בצהריים שלמחרת, אני עדיין לא מסתובב עם שק אפר על הראש.ההדחה הזאת הייתה נראית ממרחקים עם המצב הנוכחי. העפלה לחציהגמר הייתה פורמת לחלוטין את השמיכה הקצרה שיש לנו, ומקצרתלנו את החיים בליגה. היה מאמר מעולה אמש ב״לה וונגרדיה״ על חוסרהיכולת להלחם בשלושה חזיתות, ואני מסכים בפה מלא.
זה מה שרשמתי בשאריות של המשחק הראשון:
“הדיבורים על בונקר של אתלטיקו נכונים וכו׳, אבל אני באמת חושב שהם הקבוצה הכי טובה באירופה ללא כדור. אין בהגנה הזאת מישהו שיהיה אצלכם ב-11 הכי טובים בעולם, אבל הם מפצים על זה בעבודה מתואמת להפליא. זה משהו אחר מלשים אוטובוס ברחבה בצורה פרמיטיבית”.
אני עדיין חושב שלא מעניקים להם מספיק קרדיט. אתמול אנחנו נראנו כמו כוכבים ללא קבוצה, והם נראוכמו קבוצה ללא כוכבים. נחשו מה עדיף. מעבר ליכולת ההגנתית והכיסוי המרשים מאחורה, אפשר היהלראות בבירור את הבדלי הרעב. אני חושב שהענקנו להם פייט טוב באינטנסיביות במשחק הראשון, אבלאתמול זה לא היה כוחות במדד הרצון.
אני לא מאשים את טאטה באיך שההגנה שלנו נראית (אין מצב בפוליטיקה הברסאית שהוא ירגיש אתעצמו כאוטוריטה 3 שבועות לפני פתיחת העונה בהתעקשות על בלם). אין ניסים משמיים וברטרה אתמסצ׳ראנו לא יכולים להיות מתואמים כאילו הם משחקים שנתיים ביחד. פינטו זה פינטו, ולדעתי משחקהגובה שלו עוד יותר נורא ממשחק הרגל שלו. זה היה מביך בפתיחה לראות איך מסצ׳ראנו וברטרהמתרוצצים כמו תרנגולות חסרות ראש ורק אלבה רץ ורץ ומנסה לסתום את החור בסכר עם האצבע.ואתלטיקו עוד בלי קוסטה וטוראן.
טאטה לא חף מפשע בכמה סעיפים בהסתכלות ספציפית למשחק הזה (נשמור את השאר לסוף העונה).
הטחינה הבלתי נתפסת של צ׳אבי – מטפס כבר ל 3,000 דקות העונה, והגם ככה ירידה שיש לו, מתורגמתלנפילה תהומית במשחק אינטנסיבי כמו אתמול.
ההתעקשות על ססק כפאלסו, והתקיעה של מסי ביחד איתו ולא בצד. הקלנו על אתלטיקו את העבודהשבעתיים בפקק ההיסטרי הזה ליד הרחבה. ההרכב הזה נוראי מול פיגור והחילוף של אלכסיס היה צריךלהתבצע הרבה לפני.
מעבר לכך, שוב קיבלנו כמה שחקנים שלא הופיעו למשחק (אינייסטה, מסי, enough said) וכמה מחרבימשחק (בעצם רק אחד). זה נתון מדהים שמסי ואינייסטה החליפו ביניהם רק 4 מסירות. מדהים.
לא יוצא בנטיות אובדניות מההתמודדות הזאת. מצדיע לשחקנים שממשיכים לעבוד גם בתנאי עבודה בלתיאפשריים. עוד לא נכתב הפרק האחרון שלנו העונה.
הטוב: פחות התמודדות אחת.
הרע: פחות התמודדות אחת.
המכוער: עוד מופע אימים של בוני, שקיא וארבל הסנילי.
