אני לא יודע איך נשרוד את השבוע הזה. פרפרים, פרפרים. תנינים, תנינים.
התחלנו את המשחק טוב יחסית, ואז הגיע הפנדל הזה. כדור ירוי או לא, הידיים של בוסקטס עשו את העבודה קלה יותר לטשיירה. בוסקטס היה צריך ללמוד מפפה ולהתגלגל על הדשא ואז היינו יוצאים בלי כלום. או שלא.
משהשיגה את היתרון, לא הותרנו ללבאנטה שום ברירה אחרת חוץ ממגה בונקר. וזה היה חתיכת מגה בונקר עצבני, כפי שהם הבטיחו לפני המשחק. 8 שחקנים על יד הרחבה ועוד זוג מקדימה. שדה תפוח אדמה בצורה של דשא משחק וזה עוד אחד מאותם משחקים שבהם אנחנו נלחמים בקווי מז’ינו וביצורים עד האמרה “בארסה לא יכולה לפרוץ בונקר”, ו”הכנה טקטית מצוינת של לבאנטה” וכל שאר הקישקושים האלה.
פפ עשה בשכל עם קוואנקה ומסי, עם משחק גרוע במיוחד עד לדאבל פס עם אלכסיס, עשה גול מכלום והרגיע את מפלס הלחץ שרק איים לעלות עוד יותר.
אני כן חושב שהיה מקום לפנדל על קוואנקה, דחיפה בלי קשר לכדור וזה מספיק לפנדל. בדיוק כמו הפנדל שקיבלנו נגדנו מגרנאדה ובדיוק כמו עוד מאות פנדלים שראיתי בחיי. הביצוע של מסי היה מושלם.
אלה מהניצחונות האלה שאף אחד לא יזכור מה באמת היה במשחק, ומשהו שהיה חסר לנו בפאנצ’רים שלנו במשחקי החוץ (זה ושופט נורמלי). 3 נקודות יקרות מפז, יאללה לצ’לסי.
הגיע הזמן שמשיח בן סיליה, על כל 63 השערים שלו (!!!) לא ישכח את ה 1 מ 42 שיש לו מבעיטות חופשיות העונה ויתן לצ’אבי או ססק. אבל העיקר שדני לא בועט, חחח.
הטוב: עברנו את זה.
הרע: יש עוד שבוע של עוד מזה.
המכוער: החברים המנדרילים העלובים שלך שבוכים לך על טובות שיפוט בלי לזכור את 484394 טובות השיפוט שהם קיבלו העונה.
ההרכב:
ואלדס (5).
פויול (8), מסצ’ראנו (8), אדריאנו (7).
צ’אבי (5), תיאגו (7), בוסקטס (8), ססק (6).
פדרו (4), מסי (7), אלכסיס (6).
חילופים: קוואנקה (7), אינייסטה (7), דני אלבס (לא שיחק מספיק).
סטטיסטיקה:
בעיטות לשער: ברצלונה 16, לבאנטה 5.
למסגרת: ברצלונה 8, לבאנטה 2.
עבירות: ברצלונה 6, לבאנטה 15.
החזקת כדור: ברצלונה 70%, לבאנטה 30%.
