בוקר טוב,
ג’ורדי ראורה הבטיח לפני המשחק שהשחקנים יעלו בטירוף למשחק כאילו זה היה גמר, אבל זה לא נראה ככה בפועל. מעבר לחיסרון של מסי שארחיב עליו תכף, היה לנו בור עצום באמצע. זה נבע מהעובדה שבוסקטס היה ממוקם יותר אחורה כסוג של סוויפר בעזרה לאדריאנו, מה שגרם לפירוק של המשולש הקסום צ’אבי-בוסקטס-אינייסטה, שלח את צ’אבי להתמודד עם מרחבים גדולים יותר והשאיר שדות שלמים פתוחים באמצע, שלמזלנו הצרפתים לא ניצלו יותר. בוסקטס אינו יכול לכסות יותר מדי שטחים והוא נפל בין הכיסאות במשחק שלו.
לזכות הצרפתים, ההצבה של וארטי במקום סבא בקהאם עזרה להם מאוד בניצול חלקי של הבור באמצע. הם קבוצה טובה, מאוד כישרונית, אבל חסרת ניסיון, לא הפח שניסו לעשות מהם טרם ההתמודדות.
לגבי מסי, וזה מתבטא שבעתיים בתגובות של השחקנים וראורה לאחר המשחק: יש מסידפנדנסיה. הם אפילו אומרים את המילה עצמה. כששחקנים אומרים “מסי הושיע אותנו, גם שהוא פצוע, צריך להודות לו”, זה מתקבל על הדעת, גם קצת מפריע, וגם מפגין באופן מושלם את התלות שלנו בו.
חוץ ממסי, ויקטור עם הצלות נפלאות במחצית הראשונה שמר אותנו במשחק, ואינייסטה היחיד שניסה לעשות משהו בלתי צפוי מול האפאטיות המוחלטת של וייה ופדרו.
קשה להגיד שעם הבור ההגנתי, הצהובים והפציעות שאנחנו פייבוריטים בחצי הגמר מול כל קבוצה. כמו תמיד, הכל יקבע על ידי אלוהי הכדורגל.
הטוב: בחצי הגמר.
הרע: עם 2 בעיטות למסגרת.
המכוער: הפנינים של ארבל, תפרוש כבר!
