בפודקאסט סוף הקיץ אצל בכל יום נתון אמרתי שעם האקלים הנוכחי בברצלונה, קשה עד בלתי אפשרי להצליח. אתה יכול גם לנצח גם 5 משחקים ברצף, אבל בנפילה הבאה אוטומטית כולם יקראו למאמן להתפטר. אחרי ההפסד בגרנאדה, 99% מאוהדי ברצלונה רוצים שואלוורדה ילך הביתה. לא רק בגלל ההפסד, אלא בעיקר בגלל הכדורגל. את תקופת החסד הוא מיצה מזמן, ובאקלים כזה אי אפשר לנהל קבוצת כדורגל.
אבל נכון לראשון בצהריים, ההפסד המביך לעולה החדשה רק גורם לתנודות קלות בכסא של המאמן, התקשורת עדיין לצידו, השחקנים מאשימים את עצמם ויש לו (עדיין) את הגיבוי של ברתומאו, עם כמה שחלק מחברי ההנהלה עדיין חושבים שהוא היה צריך להיות מפוטר אחרי גמר הגביע.
המזל הגדול של ואלוורדה הוא המשחק בשלישי נגד ויאריאל, הזדמנות מהירה להחליף דף ולגרום לאקטואליה הברצלונאית להתמקד ב׳איך חוזרים למסלול׳ ופחות בחשבון נפש. רק פאנצ׳ר נוסף נגד הצוללת הצהובה יתחיל להזיז דברים.
יש כל כך הרבה פאקים בניהול המשחק של החציל אמש, שזה מדהים.
- רוטציות בספטמבר. לקח את חוסר הרוטציות בחלק הראשון של הקדנציה שלו ועשה 180 מעלות. לרעה כמובן. איך לעזאזל אפשר לבנות מומנטום והכרה בין השחקנים אם אתה משנה הרכב בצורה כל כך דרסטית ממשחק למשחק.
- ההחלטה לעלות שוב עם גריזמן בצד שמאל. 16 נגיעות בכדור, רק אחת מהן התקפית, 99% משיכה עם רגל שמאל אחורה או מקסימום לאמצע. מה עוד צריך החציל להבין שזאת עמדה שמסרסת את השחקן?
- ראקיטיץ׳ בצד שמאל הלך לאיבוד בין גריזמן לג׳וניור, שום תנועה, שום חפיפה.
- שוב פעם סרג׳י רוברטו וסמדו בצד ימין, הבן אדם לא לומד.
- ג׳וניור פישל בגדול בשער הראשון והטעות שעשה בוודאי הסתובבה לו בראש בדקות שחלפו. ואלוורדה ריסק לו את הביטחון שנשאר שוב עם סמדו בצד שמאל במחצית.
- בפיגור, מכניס את וידאל לקישור ששיווע לארתור.
- באופן כללי התחושה הייתה שואלוורדה איבד שליטה, איבד את היכולת להחדיר מוטיבציה בשחקנים (זה כבר קרה באנפילד) ופשוט זורק דברים למגרש ומתפלל שהם יעבדו.
כרגע אני רואה 2 תסריטים. או שחדר ההלבשה אוסף את עצמו וממדר את ואלוורדה, או שהם הולכים לעשות סבוטאז׳ במטרה שהוא יפוטר, וזה משהו שלא היה בברצלונה מאז עונת 07/08.
