1. כן, אני יודע שזאת הייתה טוטנהאם בהרכב חסר.
2. הסיבה שהרב המוחלט של אוהדי בארסה יצאו עם תחושה חמימה בלב מהמשחק הזה נובעת מכך ששיחקנו כדורגל. אין לי שום בעיה שבארסה תשחק את הכדורגל הזה וגם תפסיד, כי זאת הדרך הקלאסית והנאיבית בה היא שיחקה לפני שידענו לתרגם כדורגל טוב לתארים.
3. זאת תחושה אקסטרה חמימה כי היא מגיעה עם חתיכת קונטרסט מתקופה לא קצרה של כדורגל זוועתי מלווה בכמה רגעים של ברק.
4. אני לא חושב שיש מספיק אוהדים שהפנימו כמה אימפקט היה לאנדרס אינייסטה על הכדורגל של בארסה, וכמה חוסר האיזון שיש לבארסה העונה נובע מהעובדה שהוא יצא לפנסיה ביפן.
5. הכדורגל הטוב של בארסה בוומבלי מגיע קודם כל מרצון עצום של השחקנים להוכיח, בהובלה של הקפטן הקטן שסחף אחריו את כולם.
6. ואל המוטיבציה הזאת מתווסף הבלאנס בהרכב שהעלה ואלוורדה. קוטיניו תפקד לכאורה כקיצוני שמאלי על הנייר אבל בפועל הוא היה ׳פאלסו אקסטרמו׳ – קיצוני מזויף. מה שהותיר לג׳ורדי אלבה הרבה יותר חללים ממה שהוא היה רגיל אליהם ב 3-3-4 הקודם של ואלוורדה. צד שמאל שמורכב מדבלה, קוטיניו ואלבה אולי נראה חלום רטוב של אוהדי פיפ״א, אבל הוא יותר מדי צפוף, במיוחד מול קבוצות מתגוננות.
7. ארתור היה פשוט נפלא, והתקשורת בברצלונה מתמוגגת. זה לא בגלל שזאת הייתה ההופעה הגדולה ביותר של קשר ברצלונאי אי פעם, ממש לא. זה בגלל ש-3 שנים אוהדי בארסה מחכים למשהו שיכנס לחלל העצום של צ׳אבי, והעיניים שלהם אוטומטית נדלקות כשיש מישהו שמנווט, שסופג לחץ בקלות ולא מאבד כדור, שעוצר קצת את הזמן כדי לאפשר לשחקנים להגיע לעמדות טובות יותר, ושמוסר קדימה בין שטחים במקום כל הזמן בטוח ואחורה.
8. וכל זה מגיע בהופעה שלישית בלבד בהרכב לילד בן 22 שלפני 4 חודשים שיחק כדורגל אחר לגמרי בצד השני של העולם. זה מרשים.
9. ארנסטו ואלוורדה הוא לא גווארדיולה, לא קלופ ולא סארי. כשבארסה תצטרך ללכת על בטוח, אני חושב שהוא יחזור להרכב הזה יותר מפעם אחת. ההרכב הזה לא מושלם, הוא סובל מצד ימין לא מתפקד בעליל, אבל אפשר להתחיל ממנו, ובעת הצורך להזריק אליו את דמבלה לצד ימין.
