חזרה גנרלית. עם הראש כבר בסטמפורד ברידג’, הקבוצה חזרה מהאיפורואה הקשה של אייבר עם כל 3 הנקודות, וכך חזרה למסלול הניצחונות בליגה אחרי שתי תוצאות תיקו.
ואלוורדה בחר לעלות עם הרכב חזק מאוד, כנראה במחשבה שהדרך האידאלית להכין את השחקנים למשחק נגד צ’לסי זה לתרגל אותם במשחק האחרון. הטענה היחידה שאני יכול לחשוב עליה לגבי ההרכב זה אינייסטה, כשקוטיניו היה יכול לעלות במקומו כי הוא בלאו הכי לא משחק בליגת האלופות. כך או כך, ההרכב החזק של בארסה לא מנע ממנה להציג משחק די חלש. הלחץ של אייבר היה מוצלח לאורך כמעט כל שלבי המשחק, גם כשהיו בעשרה שחקנים. בארסה התקשתה לחבר מסירות טובות ונאלצה להסתמך על הברקות כדי ליצור מצבים. ראוי לציין שלמרות המשחק הטוב של אייבר, למרות הטעויות ששחקני ההגנה שלנו עשו מדי פעם – כולל אומטיטי הנהדר – אייבר לא גרמה לטר שטגן להתמתח, וההזדמנויות שלהם היו די פושרות. ואלוורדה הביא לכך שהקבוצה ספגה בהצלחה את הלחץ ואת הנסיגה אחורה.
כל החלק היצירתי של בארסה לא תפקד היטב. ראקיטיץ’, אינייסטה ומסי לא חפים מאשמה. אך מי שבלט מעל (או שמא אומר, מתחת) לכולם ביכולת שלו היה פאוליניו. הוא נראה זמן רב אבוד, חסר מושג וכיוון. מול קבוצות שלוחצות אותנו כך, כשהוא לא מצליח להסתנן בין השורות ולדחוק שערים, התרומה שלו לקבוצה צונחת פלאים. העליתי את זה מספר פעמים לפני כן, והרבה אוהדים ביקרו אותי על כך שאני לא מעריך אותו מספיק. לא חושב שהיינו צריכים לאכול שום כובע כאשר כבש שערים. התפקיד של הקשר בבארסה הוא הרבה מעבר כיבוש שערים – הוא שליטה במשחק, הוא בהנעת הכדור, הוא בחיבור עם שחקני ההתקפה. פאוליניו לוקה בכך בחסר ואתמול זה היה ניכר מאוד.
מסי, גם במשחק בו נראה עייף וכבד מהרגיל, בישל בגאונות לסוארס את שער היתרון והיה אחראי לעוד כמה הזדמנויות טובות. נדיר לראות את מסי משחק בכבדות, ונותר לקוות שמדובר בשימור אנרגיה לקראת צ’לסי. בכלל, מתפתחת התחושה שלא רק מסי השתדל לשמור על כוחותיו, אלא כל הקבוצה שיחקה במחשבה על המשחק הקשה בעוד 3 ימים. להתאבד על המגרש היום עלול לעלות בתוצאה במשחק בלונדון, כך שיש היגיון לכך שישחקו רפוי יחסית מול אייבר – ומה שיפה בקבוצה של ואלוורדה, שלמרות היכולת הרפויה, הקבוצה ניצחה וגם הייתה תחושת רוגע וביטחון לאורך רוב המשחק.
טוב מאוד שהקבוצה חזרה עם כל 3 הנקודות בסיום משחק קשה וקשוח מול יריבה שנמצאת בכושר טוב. משחק שמחזיר את בארסה לעניינים באמצע חודש פברואר, שהוא באופן עקבי החודש הכי מסוכן לקבוצה. משחק אחרון לפני שליגת האלופות חוזרת אלינו, ובגדול. אני סומך על השחקנים ועל המאמן שיעלו הילוך כמו שצריך ביום שלישי.
ההרכב:
טר שטגן
אלבה, אומטיטי, פיקה, רוברטו (סמדו)
אינייסטה (קוטיניו), בוסקטס, פאוליניו (אלייש), ראקיטיץ’
סוארס, מסי
