אמש ניצחה בארסה את מאלגה, האחרונה בטבלה, 2 – 0, ומה אני יכול לומר? לא כך ציפיתי לראות מפגש קצוות בליגה הספרדית. לא כך אני רוצה לראות את בארסה משחקת מול הקבוצה הכי גרועה בליגה העונה.
בארסה הציגה משחק משעמם, שבלוני וצפוי מאוד מול קבוצה עם כלים מוגבלים מאוד, וגם שער לא חוקי ומביש לא תרם לקבוצה. בדרך כלל, בארסה משחקת משוחרר ורגוע יותר אחרי יתרון, אחרי שהסכר נפרץ, אך הפעם זה לא היה המקרה. ניתן לתת הסברים בלתי-תלויים רבים ליכולת הבינונית והסבירה של הקבוצה – פציעה של דמבלה, לו”ז צפוף ועייפות וכן הלאה – ניתן גם בהחלט להסתפק ב-3 הנקודות וללכת הביתה. לעניות דעתי, הסגל הזה מסוגל לתת הרבה יותר. אפשר להוציא הרבה יותר ממה שיש. הקבוצה באופן עקבי משחקת רע במחצית הראשונה ומשתפרת קמעה בשנייה. בעיית הקישור שזעקה לשמיים בתקופת לואיס אנריקה עדיין לא נפתרה, ההיפך. ראקיטיץ’ מקבל קרדיט בלתי נגמר למרות היחלשות ככל שהזמן עובר. לרוב משחקים ללא קיצוניים, לפעמים עם קיצוני אחד, ולמשחק חסר ריווח וגיוון דרך האגפים. בארסה אמנם מובילה את הטבלה, אך יכולת כזו בוודאות לא תספיק לזכייה בתארים, ויש לתקן את הליקויים או להתפלל לנסים כדי לסיים את העונה עם הצלחות.
מיעוט הדקות של סמדו ודניס סוארס מריח משיקולים לא מקצועיים. ידוע לנו שבעסקות ההעברה שלהם מקבוצותיהם הקודמות, בנפיקה ומנצ’סטר סיטי בהתאמה, קיימים סעיפי בונוס על כמות הופעות. במקרה של דניס זה פחות בולט, שכן יש מספר רב של קשרים בסגל וכולם ראויים להזדמנויות – ובהחלט הייתי רוצה לראות את ראקיטיץ’ מוחלף על ידי אחד מבין רוברטו, דניס או פאוליניו. אולם במקרה של סמדו, די תמוה לראות את רוברטו (הנשמה!) מוצב כמגן ימני פעם אחר פעם, חרף ההבטחה שישחק יותר בקישור בעונה הזו.
הנקודה הבולטת והמדאיגה ביותר בקבוצה, שטרם נגעתי בה בסיקור זה, היא של לואיס סוארס. כבר כתבתי עליו בעבר ואשתדל לא לחזור על עצמי. לואיס סוארס משחק לא טוב העונה. בהתחלה דיברנו על חזרה מוקדמת מהפציעה, עכשיו על ציסטה: זה פחות משנה, אנחנו זקוקים לו ביכולת טובה, זקוקים נואשות לשערים שלו. ההחטאה שלו במחצית השנייה הייתה נוראית והסבלנות כלפיו אוזלת. במשחקים האחרונים סוארס מזיק לקבוצה. לעניות דעתי, במצב הנוכחי בו סוארס נראה כך ואם מסי ממשיך לשחק במרכז, עדיף בהרבה לשחק באגף שמאל עם שחקן שיודע ומתאים לשחק שם. כמובן, לא נשכחת האופציה הפשוטה לחזור למערך 4-3-3 עם סוארס במרכז ומסי בימין.
אני מקווה מאוד שמה שאנו רואים זו לא בועה של תוצאות חיוביות שתתפוצץ לנו בפנים בהמשך. אני מקווה מאוד שמדובר רק בבעיות של דרך חדשה עם מאמן חדש, ובהמשך ואלוורדה יידע לטפל בבעיות כמו שצריך. זה חשוב מאוד שאנו מובילים את הטבלה למרות הכול; בהרבה סיטואציות קודמות, הקבוצה הייתה שומטת נקודות בתצוגות חלשות כאלה, מועדת נגד קבוצות נחותות בלי שום הצדקה. רק נותר לקוות שהקבוצה תכניס הילוך כשהאתגר האמיתי יגיע. באמצע השבוע המחליפים ישחקו במורסיה, ובשבת הבאה, יוצאים לסן ממס של בילבאו.
ההרכב:
טר שטגן
רוברטו, מסצ’ראנו, אומטיטי, דין
דאולופאו (סמדו), ראקיטיץ’, בוסקטס (פאוליניו), אינייסטה
מסי, סוארס (אלקאסר)
