אין לי שום כוונה לדבר על כדורגל בסיקור הזה. יש דברים הרבה יותר חשובים וגדולים מכדורגל בימים כאלה. מה שקרה אתמול ברחבי קטלוניה הוא בושה אחת גדולה. בין אם תומכים או לא בעצמאות קטלוניה, זה מזעזע אותי עד עמקי נשמתי לשמוע על מאות פצועים ברחבי חבל הארץ הזה רק בשל כך שרצו להצביע, בדרכי שלום, על השאלה האם הם מעוניינים בעצמאות. התמונות הקשות והסרטונים הנוראיים שזרמו בכמויות מטורפות מקטלוניה העציבו והרגיזו אותי מאוד – גברים ונשים בגיל מתקדם מדממים, כדורי גומי נורים לעבר אזרחים, אישה ששברו לה את האצבעות אחת אחרי השנייה רק כי הצביעה. האלימות המשטרתית בחסות ממשלת ספרד הייתה פסולה לחלוטין. כל זה לעיני רבבות מצלמות שמתעדות כל רגע. רק דמיינו מה קרה בתקופת פרנקו, כשלא היה מי שיראה לעולם את הזוועות.
אין לי מושג איך אפשר לקיים משחק כדורגל כשרק מטרים מחוץ לאצטדיון יש עימותים חריפים בין שוטרים לאזרחים, אנשים נפגעים ונפצעים בקצב מסחרר. ההתאחדות הספרדית, מה כבר אפשר לצפות ממנה? מה כבר אפשר לצפות מהעומד בראשה, חאבייר טבאס? חוסר הנכונות שלהם לדחות את המשחק לפי בקשת המועדון זה ביזיון, אך זה ביזיון שהרחנו אותו מגיע ממרחק של קילומטרים.
העונש הצפוי על אי-קיום המשחק היה הפסד טכני ועוד הורדה של 3 נקודות. מחיר כבד מאוד בשביל הערכים שלך. ברצלונה היא “יותר ממועדון”: הקשר בין המועדון לקטלוניה הדוק עד מאוד. לאורך כל שנות קיומו עמד בחזית הפוליטיקה הקטלאנית, בחזית המאבק בין קטלוניה לקסטיליה, ספג מהלומות רבות בשל כך. אמש החליט ברתומאו שעדיף לא להסתכן במכה הספורטיבית הזו, שעדיף ללכת עם ההנחיה של ההתאחדות ולקיים את המשחק למרות הכול. המשחק התקיים – ולא כרגיל. הוא היה ללא קהל, כדי שהשקט והריקנות יעבירו מסר זועק לכל העולם: מה שקורה היום לא בסדר ברמות שקשה לתפוס.
אני לא חושב שאתם תצליחו להבין איך הרגשתי אתמול בשעות שלפני ובזמן המשחק. רענון כמעט אובססיבי של טאבים רבים של עמודי טוויטר, פייסבוק ואתרי חדשות, רק כדי להביא לכם את הידיעות הכי מהר שאפשר, תוך כדי שאני במתח ולחץ עצום, על קוצים ענקיים. שום דבר לא היה בטוח או ודאי, בטח שעם השקט המסתורי מכיוון המועדון, ולכן הצלבתי מקורות בטירוף, עשיתי וידוא כפול, משולש ואפילו מתומן, למרות כל הלחץ לפרסם את הידיעות מהר, כי הדבר האחרון שאני רוצה זה להטעות אתכם. לפרסם משהו ולשמוע אותו דקה לאחר מכן בשידור טלוויזיה כמעט העלה אצלי חיוך, אבל פשוט הייתי מותש מדי.
היום ההיסטורי תם. הקטלאנים הצביעו באחוזים גבוהים בעד העצמאות, אבל מה הם או הספרדים יעשו עכשיו זו שאלה גדולה ביותר. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדעת מה יהיה בעתיד הקרוב והרחוק: יש יותר מדי גורמים מעורבים, יותר מדי השלכות אפשריות. כל צד יכול לנקוט בפעולה שתשנה לגמרי את המשחק, תרתי משמע. בארסה, בינתיים, מתמודדת עם רעידת אדמה. אוהדים קטלאנים וחברי מועדון זועמים לגבי קיום המשחק אתמול, והתפטרו כבר 3 חברי הנהלה, כולל סגן הנשיא, בשל אי-שביעות רצון מכל ההתנהלות של המועדון אתמול. צפויים לנו עוד התרחשויות רבות בזמן הקרוב.
