הסיקור: בארסה 3 – 1 אולימפיאקוס

בארסה עשתה אמש צעד משמעותי לעבר שמינית גמר ליגת האלופות עם ניצחון 3 – 1 קליל ופשוט על אולימפיאקוס. משחק שלא ניקח ממנו הרבה. נזכור את הגעתו של מסי ל-100 שערים באירופה ואת האדום השטותי של פיקה, שמסמל בצורה נפלאה תקופה פחות טובה שלו.

אתחיל מזה שאומר שמזה זמן רב לא ראיתי יריבה כה נחותה בקאמפ נואו. האלופה היוונית הציגה משחק רע, רע מאוד. האורחת באה בכושר ובמצב רוח ירודים וזה ניכר עליהם מאוד. לא ניסו שום יוזמה, ובהגנה ניסו לצופף, אך ברשלנות ברורה לעין. בארסה, אפילו לא בהילוך שני, לא התקשתה בשום שלב של המשחק, גם כאשר הייתה ב-10 שחקנים. אולימפיאקוס היו כה רעים, שרק היה צריך להעיף מספיק כדורים לרחבה, ושער עצמי כבר יעשה את העבודה.

האדום של פיקה גרם לנו לחשוב לרגע שהמשחק עלול להסתבך, אבל לא נראה כמעט הבדל במשחק הגם שבארסה הייתה עם שחקן פחות. היא המשיכה לשלוט ולהגיע למצבים טובים. כפי שאמרתי בהתחלה, האדום הזה מסמל את התקופה האחרונה של פיקה. הוא נמצא בירידה חדה העונה וזה מדאיג מאוד, כי אנחנו זקוקים לו ביכולת הטובה שלו, לה התרגלנו בשנתיים האחרונות. אני סומך עליו שיחזור לעצמו. בלעדיו יהיה לנו קשה מאוד, שכן אני הרבה פחות בוטח במסצ’ראנו, עם כל אהבתי אליו, ובוורמאלן שיחליפו אותו כהלכה. בניגוד מוחלט לפיקה ניצב אומטיטי, שפעם נוספת היה כחומת בטון בהגנה. ממשיך בעלייה המטאורית שלו העונה. אחרי מסי, המצטיינים העונה הם אומטיטי, בוסקטס וטר שטגן, בלי צל של ספק לטעמי.

האדום היה מצער בייחוד עבור דאולופאו, שפתח בהרכב לראשונה מזה חודש. כולנו יודעים שקבלת ההחלטות שלו לוקה בחסר, והיא בחיים לא תשתפר אם לא יקבל הזדמנויות – אז עד שהוא מקבל אחת, היא נקטעת בשלב מאוד מוקדם, ועוד אחרי שהיה האחראי לפריצת הסכר. ללא דמבלה, הוא הקיצוני הטבעי היחיד בסגל שלנו. ברור לי שנראה ממנו עוד הרבה מהלכים לא טובים וטעויות, אך זהו שכר הלימוד שחייבים לשלם אם רוצים לקרב אותו לפוטנציאל הגבוה מאוד שגלום בו.

פאוליניו הציג משחק די טוב, כמעט הבקיע פעם נוספת והיה מעורב מאוד. אולם, צריך לזכור מול איזו מין קבוצה הוא התמודד. לא כזו שגרמה לו להילחם ולהתאמץ, ומה שראינו ממנו רוב הזמן זה מסירות קצרות ופשוטות. יצירתיות וברק ככל הנראה לא נקבל ממנו, מה שכן מדובר בשינוי אופי רציני ביחס לקשרים שהתרגלנו להם. היתרון אצלו הוא שהוא תמיד מחפש את השער ויוצר אי-סדר ברחבת היריבה, מהווה יעד טוב למסירות של מסי ובאופן כללי מתחבר איתו לא רע. בסוף המשחק הקישור הורכב מראקיטיץ’, גומש ופאוליניו, ואני מקווה שאני לא היחיד שהרגיש אגרוף לבטן בשלב הזה. אפילו פפ, אי שם בבריטניה הרחוקה, ככל הנראה מצקצק בלשונו ואולי גם מזיל דמעה.

לואיס סוארס הציג משחק מזעזע, אולי הכי פחות טוב שלו העונה. לראותו אותו מבזבז את כדור העומק שמסי נתן לו ברחבה, ובאופן כללי הולך לאיבוד רחוק מהרחבה, יוצר תחושת תסכול גדולה. ואלוורדה מוכרח לפתור את בעיית הכושר של סוארס, כי לאחר עזיבתו של ניימאר, בלתי אפשרי להניח את כל נטל הבקעת השערים על כתפיהם של לאו מסי ושער עצמי. סוארס קריטי לקבוצה ברמה שלא ניתן לתאר. אני מקווה שטיפול בציסטה בברכו ישפר את מצבו – שינוח שבועיים ויחזור אלינו ב-100% כוח.

אז, עם 9 נקודות מ-9 אפשריות בליגת האלופות, בארסה מתקדמת בנוחיות לעבר שמינית גמר ליגת האלופות. מחרתיים כבר פוגשים את מאלגה, נועלת הטבלה, בקאמפ נואו.

ההרכב:

טר שטגן

רוברטו, פיקה, אומטיטי, דין

פאוליניו, בוסקטס (גומש), אינייסטה (ראקיטיץ’)

דאולופאו (מסצ’ראנו), מסי, סוארס

 

 

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023