פיקה (המצוין) אמר אמש בכנות ויהיה קשה למצוא אוהד שלא יסכים איתו: “אם אנחנו לא מניעים את הכדור מספיק מהר, אנחנו נחלשים משמעותית. אנחנו יודעים את זה, והקבוצה היריבה יודעת את זה. לא שיחקנו היטב וזה לא היה משחק טוב, רחוק מזה. התחושות אינן טובות. 3 הנקודות הן הדבר הכי טוב שיצא מהמשחק הזה. אם לא נשתפר בשלישי, זה יגמר רע מאוד”.
הלוואי, הלוואי, הלוואי שבארסה איכשהו מרדימה אותנו לקראת הילוך חמישי במסע שמחכה לה בפירנאים, אחרת זה באמת יגמר רע מאוד. בכדורגל קשה מאוד לעשות הוקוס פוקוס, ואני בספק אם החייזרים מספייס ג’אם שגנבו ללואיס סווארס את הכוחות שלו כחלוץ, יספיקו להחזיר אותם עד יום שלישי בליון.
אפשר לבוא בטענות לואלוורדה (ויש כאלה בהמשך), אבל אי אפשר לבוא אליו בטענות על הרמה האינדבדואלית של השחקנים אתמול: החמצות מזעזעות ויום בו שום דבר לא הלך. ואלוורדה לא אחראי לכך שהיו לא פחות מ-110 מסירות לא מדויקות ובטח לא אחראי לפנדלים של מסי. זה משחק שהיה יכול להסתיים ברביעיה או בחמישיה – לא בגלל יכולת על של בארסה, אלא בגלל הנאיביות של ויאודוליד ביציאה שלה קדימה במחצית השנייה, ובארסה סירבה להעניש.
ואלוורדה והצוות שלו כן אחראים להרכב, לניהול הסגל והכושר הכללי של השחקנים. לא ברור איך אנחנו מגיעים ליישורת הכי חשובה (בינתיים) בעונה, ונראים כאילו אנחנו בדרך לחוף סירונית בנתניה אחרי תום העונה. בעצם, כן ברור. ודיברנו על זה מספיק.
אם דיברנו על גניבת הכוחות של סווארס על ידי החייזרים מספייס ג’אם, מישהו יודע לאן נעלמו הכוחות של סרג’י רוברטו של לואיס אנריקה שלא פחד לחתוך לצד שמאל ולדהור קדימה? מדוע 95 אחוז מהמסירות שלו הן תמיד אחורה? בלי הנעת הכדור וחכמת המשחק אין לו שום יתרון על סמדו.
ארתורו וידאל פייטר, מתקל בחסד וכל זה, אבל הוא לא מניע כדור. זה בסדר, זה לא משהו שלומדים תוך כמה חודשים בברצלונה, וזה לא משהו שמפתחים תחת ההדרכה של ואלוורדה. כשהוא מוסר כל הזמן אחורה, הקישור שלנו הופך לצפוי מאוד וקל יותר לסגירה.
הצלע השלישית בקישור, קרלס אלניה, נע בין גרוע לטוב, וזה טבעי משחקן צעיר כמוהו. הוא היה טוב יותר משמעותית במחצית השנייה כשהוא זז להיות הקשר 50-50 בצד ימין. עדיין, העובדה ש-99 אחוז מהנגיעות שלו הן ברגל שמאל, מקלות על היריבות ללחוץ אותו, הוא חייב להשתפר בזה.
דמבלה הסיר חלודה ונראה סביר פלוס. ברור לכולם שהוא טוב יותר בימין מאשר שמאל.
בואטנג? מעדיף שבעתיים את מאלקום עליו. מעדיף שבעתיים שני שחקני כנף שפותחים את הגנת היריבה ויודעים לחתוך פנימה. אבל ואלוורדה שמרן מדי, אז הוא הלך על הפתרון הקל, ואיתו נראנו רע. לא רק בגלל היכולת ההתקפית של בואטנג, אלא גם בגלל שהוא לא לוחץ. וכשמסי גם לא לוחץ, משחק הלחץ שלנו מעורר רחמים ותלוי בקריאת המשחק המצוינת של בוסקטס ופיקה.
אני לא יודע לאכול את מסי של אתמול. הוא היה גרוע מאוד, וגם לא רע (8 מסירות מפתח, נתונים שאף שחקן התקפה לא הגיע אליהם השנה בליגה חוץ ממנו). ועדיין נראה כאילו שום דבר לא הלך לו. רק 3 דריבלים מוצלחים (מתוך 9 ניסיונות), 12 בעיטות לשער, פנדל מוחמץ ובעיקר התחושה שאף אחד לא יודע מה הכשירות שלו באמת. היו לו ספרינטים שגורמים לו להראות בסדר גמור, והיו רגעים שרואים שהוא נמנע מלהשקיע את האקסטרה – וזאת בעיה לבארסה כשמסי לא לוחץ בכלל. כלומר, הוא אף פעם לא היה מסצ’ראנו או משהו בסגנון, אבל היא צריכה שהוא יבצע לחץ מינמלי.
ללא הכוחות שנגנבו על ידי המונסטארז, לואיס סווארס נראה כמו הגרסה הגרועה ביותר שראינו ממנו במדי בארסה. והבעיה הכי גדולה? זה עכשיו בראש שלו. היו לסווארס כבר תקופות כאלה בבארסה, וכשדברים לא הולכים לו הוא עושה הרבה הרבה יותר נזק מתועלת, וזה מגיע בטיימינג הכי לא נכון העונה.
ועכשיו למסע בפירנאים: ליון, סביליה, פעמיים ברנבאו. הייתי שמח לספר לכם שאני אופטימי. אני לא. המשחק בשלישי יכול להתחיל מפולת שלג, וגם יכול להזריק אנרגיה חדשה, הלוואי וזאת תהיה האופציה השנייה.
