הסיקור: סוסיאדד 0 – 1 בארסה

5 במאי 2007. עברו כמעט 10 שנים מאז הפעם הקודמת בה בארסה חזרה עם ניצחון מהאצטדיון המקולל של ריאל סוסיאדד. אינייסטה ואטו הבקיעו במשחק הזה לרשת של קלאודיו בראבו. צ’אבי פרייטו הבלתי נגמר פתח גם אז וגם היום, כמו גם מסי, שהיה בימים ההם עדיין בן נוער. זה נכון שריאל סוסיאדד בילתה כמה שנים בליגה השנייה ולכן לא פגשנו אותה, אבל רקורד כזה עלוב מאז 2011 ועד היום אף אחד לא היה יכול לדמיין, רקורד שכולל הפסדים מביכים, בעיטות בדלי וסתם יכולת גרועה שלה קבוצה. אמש בארסה שמה סוף לקללה הזו עם ניצחון קטן גדול שנותן לה מקדמה משמעותית לקראת הגומלין בקאמפ נואו עוד שבוע.

המבצר של סאן סבסטיאן היה קפוא הלילה, באמת קפוא עם טמפרטורה מתחת לאפס מעלות צלזיוס. זה בבירור השפיע על הדינמיקה של החבורה של לואיס אנריקה, שהחליט לעלות עם הרכב חזק מאוד, כשהרוטציה היחידה היא לוקה דין במקומו של ג’ורדי אלבה. לא ראינו תצוגה גדולה מהשחקנים שלנו, שהתמודדו עם לחץ כבד מצד הקבוצה של אוסביו. די דומה למה שראינו במשחק הליגה, אך הפעם נראה שהשחקנים שלנו מקריבים יותר ומשקיעים יותר מאמץ, ובמקביל גם לוקחים פחות סיכונים בהנעת הכדור. סילסן חיפש פחות את המסירה הקצרה והאינטואטיבית אלא שלח כדורים ארוכים לעבר ההתקפה, שהיו להם יותר שטחים בזכות הלחץ של הבאסקים. ניימאר היה משמעותי מאוד בהיבט הזה והוא היה היעד להרבה מהכדורים הארוכים. הרבה מהלכים החלו ממנו וחלק מהם גם הסתיימו אצלו, כמו מה שהיה בדקה ה-20, פנדל שהוא סחט וגם כבש, מתנה שקיבל מהדיקטטור האיום מסי.

בארסה החזיקה בכדור יותר מריאל סוסיאדד, אך רק במעט. הנתונים במספר אתרים מדברים על 50 וקצת אחוזי החזקת כדור לטובת בארסה. במשחק הליגה זו הייתה סוסיאדד שהחזיקה יותר בכדור, וזה הבדל די משמעותי בין המשחקים. כי כשהכדור לא אצלם, יש להם פחות הזדמנויות לאיים על השער שלנו. וגם כשהכדור היה אצלם, הם מיעטו להגיע להזדמנויות טובות. למעשה, לא הייתה לסוסיאדד אף בעיטה למסגרת כל המשחק! הציון לשבח פה מגיע לצמד הבלמים פיקה ואומטיטי ששיחקו נהדר. לדעתי, אומטיטי היה צריך לפתוח במדריגל ומסצ’ראנו נגד לאס פאלמס, ולא להיפך. אני מקווה שרצף המשחקים מתחילת השנה יבהיר את ההיררכיה בעמדת הבלם שלנו – פיקה ואומטיטי הם הצמד המוביל שלנו ומסצ’ראנו הוא הבלם השלישי.

הפציעה של אינייסטה אילצה חילוף במחצית, וגומש עלה במקומו. מאוחר יותר גם דניס סוארס החליף את ראקיטיץ’. ללא ספק, החילופים האלה החלישו את השליטה של בארסה במשחק, שגם ככה הייתה בסימן שאלה במחצית הראשונה. אך כאמור, זה לא הפריע לקבוצה להמשיך להוביל והיריבה לא הצליחה לסכן ברצינות את השער של סילסן. בעוד ניימאר לקח על עצמו לא מעט מהאחריות ההתקפית וכמעט גם סחט פנדל שני, מסי נתן תצוגה חלשה יחסית והוא מיעט לתרום להתקפה. הוא אף כמעט קיבל צהוב שני מהשופט חוסה לואיס גונסאלס גונסאלס הארור, שכצפוי שפט לא טוב. איירמנדי היה צריך לקבל 4-5 צהובים על חיבוקים, משיכות וכניסות חזקות, אבל השופט הסתפק רק בצהוב אחד בדקה ה-90 לשחקן הבאסקי, שעוד בשיא חוצפתו מתלונן על שיפוט לרעת קבוצתו. מעבר לזה שני הצהובים היחידים שהוצאו היו למסי, על ויכוח ובזבוז זמן, ולניימאר על ה”צלילה” ברחבה. העובדה שבמשך 90 דקות לא ראה לנכון להרגיע עבירות חזקות עם צהוב בהחלט השפיעה על שני הצדדים. בארסה ספגה אגרסיביות לא קטנה, אך ידעה להחזיק עם משחק קשוח יותר מהרגיל.

מעבר לכך שבארסה השיגה תוצאה נהדרת לקראת גומלין רבע גמר הגביע שייערך בקאמפ נואו בעוד שבוע, הקבוצה הצליחה לגבור על אתגר שהטריד אותה במשך כמה שנים טובות. 8 ביקורים באנואטה הסתיימו ללא ניצחון. 5 מתוכם הסתיימו בהפסד כואב. הקללה נשברה הודות לשער הבודד של ניימאר. לא בזכות משחק ענק שלנו, אבל זה לא משנה, העיקר שהמטרה הושגה באצטדיון הנוראי הזה. כעת היעד הבא של הקבוצה הוא עוד ביקור בחבל הבאסקים, הפעם אצל אייבאר הקטנטנה ביום ראשון.

 

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023