בשן ובעין. בארסה צלחה שנה שנייה ברציפות את אנואטה המקולל, למרות משחק מזעזע בכל גזרה. סוארס ודמבלה הפכו פיגור והעניקו 3 נקודות, שבהתחשב בנסיבות, הן הדבר היחיד שחשוב במשחק שכזה, משחק אותו בארסה רגילה להפסיד בתקופות אחרות.
כשחוזרים מפגרת נבחרות אנו רגילים לראות את בארסה משחקת כמה רמות מתחת לרמה הרגילה שלה. שחקנים חוזרים מאוחר מפגרת הנבחרות, מגיעים עייפים להרכב או נשארים על הספסל או מחוץ לסגל – וכך יצא לוואלוורדה הרכב רוטציוני מאוד, שאני באמת לא יודע להסביר. סרג’י רוברטו, ראקיטיץ’ וראפיניה בקישור. ראפיניה, שהיה עם רגל וחצי מחוץ למועדון והובהר לו שמנסים למכור אותו, פתאום פותח באחד המגרשים הקשים בספרד. סרג’י רוברטו, שחקן שאני אוהב מאוד, מראה בהזדמנות נוספת שקשה לו לספק את היצירתיות הנדרשת מקשר בברצלונה. החיסרון של בוסקטס מורגש בענק, הן הגנתית והן התקפית. הוא מניע כדור ביעילות ובזריזות רבה יותר מכמעט כל הקשרים בעולם והוא יודע לבלום מתפרצות בחוכמה רבה. מכל זה נולד משחק רע מאוד של ברצלונה, משחק קשה מאוד לצפייה.
במחצית השנייה ואלוורדה תיקן את הליקויים בצורה די צפויה עם הכנסתם של קוטיניו ושל בוסקטס. ועדיין, גם אחרי החילופים בארסה שיחקה לא טוב והייתה עלולה למצוא את עצמה בפיגור 3 – 0 בקלילות, אילולא טר שטגן, שפעם נוספת מונע מבארסה מבוכה גדולה. הוא ללא ספק איש המשחק. השערים של בארסה הובקעו במקריות גדולה, משתי קרנות ומטעויות של הגנת סוסיאדד שבאו פשוט משום מקום. במשחק שוטף בארסה כמעט ולא מצאה את הנוסחה להגיע לשער של היריבה, ובמקביל כל איבוד כדור הפך להזדמנות פז, שלמזלנו הרב טר שטגן עצר.
ואלוורדה המשיך עם הנוסחה הקבועה לשמירה על היתרון, הכנסת וידאל במקום דמבלה, שממשיך להיות שחקן מכריע עם תרומה ישירה לניצחון – נוצרת תחושה שזו הולכת להיות העונה שלו. החילוף הזה גורם לי לתהות, איזו תרומה וידאל העניק לבארסה בדקות האלה? בארסה אכן הצליחה לשמור על היתרון, אך האם זה בזכות כניסתו? קשה לומר זאת. במסיבת העיתונאים בסוף המשחק ואלוורדה אמר שהוא לא קורא ביקורות – באופן כללי זה לא משהו חדש שאנו שומעים שמאמנים ושחקנים מתעלמים ממה שקורה בתקשורת. יש לכך יתרונות ויש לכך חסרונות. הפחד הוא שבלי תהליך היזון בריא ושלם לא יהיה שיפור מספק לאורך העונה – ובמצב כזה, כדאי להנמיך את הציפיות לזכייה בליגת האלופות. בכל אופן, העונה הזו ארוכה ואף פעם אסור להכריע גורלות בספטמבר.
אם מסתכלים ימינה ושמאלה, או יותר נכון למטה, רואים שבארסה היא הקבוצה היחידה בליגה הספרדית שעדיין יש לה מאזן מושלם. ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד סיימו בתיקו את משחקיהן. ניצחון באנואטה הוא הישג באמת נדיר, גם עם הרכב חזק וגם בתקופות טובות יותר. לכן, רצוי להעריך קצת יותר את הניצחון. על אף הבעיות הרבות במשחק, הניצחון הזה הוא צעד ראשון וקריטי במרתון משחקים שמצפה לקבוצה בשבועות הקרובים. כבר בערב יום כיפור, בארסה תארח את איינדהובן בליגת האלופות.
ההרכב:
טר שטגן
אלבה, אומטיטי, פיקה, סמדו (קוטיניו)
ראפיניה (בוסקטס), ראקיטיץ’, רוברטו
דמבלה (וידאל), סוארס, מסי
