פפ אמר שזה המשחק הכי טוב שלנו במסטאייה, אני נוטה להסכים איתו, ביחד עם המחצית השנייה המעולה שלנו מהליגה מוקדם יותר העונה. ולנסיה במסטאייה היא לא טיול בפארק והדומיננטיות שלנו במשחק הזה, עם כל הפציעות והעייפות, הייתה יוצאת מן הכלל.
דיברנו על כך שססק עדיין לא השתלב בשלישית הקישור באמצע, בטח בתפקיד של צ’אבי. ואני די בטוח שהמשחק אמש, ממשיך בקו הטירונות שפפ עושה לו כדי שישתלב בהדרגה (כמו העשרת בוסקטס בקורס בלמות אצל פויול). גם אם זה יוצר נזק בטווח הקצר, בטווח הארוך, זה ישתלם לנו. ספציפית אמש, אני חושב שהוא שיחק בסדר גמור, לא התוצר המושלם, אבל בדרך לשם.
התפקוד של רביעיית הגנה חוץ מהמעידה של פויול הייתה ללא רבב. בקישור, הייתי רוצה לראות עוד תעוזה מתיאגו, שקיבל אתמול יותר חופש לעלות למעלה ולא ניצל את זה מספיק. קוואנקה לטעמי לא היה מספיק מעורב, אבל כשהוא היה מעורב הוא יצר יופי של מצבים כמו הבישול לאלכסיס במחצית הראשונה, וההקפצה לפנדל של תיאגו במחצית השנייה. זה טבעי לחלוטין לגילו הצעיר ובהיררכיה הקבוצתית שלו.
אני לא חושב שזה היה משחק רע של מסי, הדריבלים היו שם, והחצי בישול הנדיר לאלבס גם היה שם. יכולת קבלת ההחלטות שלו ביישורת האחרונה לא הייתה מספיק טובה, לגמרי חושב שזה קשור בעייפות.
התוצאה בסדר גמור, ויתרה מכך, היכולת. אנחנו חוזרים עכשיו הביתה ואפשר לפתח משם מומנטום טוב עם צמד משחקים רצופים.
השופט היה חייב להרחיק את פינטו אין בכלל ספק. חוץ מזה, היה שיפוט טוב מאוד.
הטוב: יש גומלין.
הרע: רק שלא יתפתח כמו הגומלין האחרון.
המכוער: רמי וויץ ושידור התרדמת שלו. לפחות זה יותר טוב מהמנחוס של מאיר איינשטיין.
למי שתהה: קולראדו בגב החולצה של פינטו היה סבא שלו שנפטר השבוע.
ההרכב:
פינטו (6).
פויול (8), פיקה (8), מסצ’ראנו (8), אבידאל (8).
תיאגו (7), בוסקטס (8), ססק (7).
קוואנקה (7), מסי (7), אלכסיס (6).
חילופים: דוס סנטוס, טייו, אלבס (לא שיחקו מספיק).
49,500 צופים ב’מסטאייה’.
סטטיסטיקה:
בעיטות לשער: בארסה 15, ולנסיה 8.
למסגרת: בארסה 5, ולנסיה 2.
לעמוד: בארסה 1, ולנסיה 0.
עבירות: בארסה 12, ולנסיה 25.
החזקת כדור: בארסה 58%, ולנסיה 42%.
