בטיס באה לשחק היום כדורגל והיא עשתה זאת מצוין. היא הראתה ניצוצות של האופי האנדלוסי שלה גם במאניטה שהיא קיבלה אשתקד בגביע, וגם כמובן בניצחון בגומלין. יש לה שחקנים טובים מדי בשביל המיקום שלה, ושיטת משחק טובה שמנצלת את היכולות שלהם. אני מאוד מפרגן להם היום.
משחק הלחץ היום היה בינוני ומטה ובטיס חתכה אותנו בלי בעיה באמצע, חלק לא מבוטל מזה נובע מחוסר ההצטרפות של שחקנים אחרים ללחץ. מעבר לכך, שוב הפסקנו לשחק כדורגל אחרי ה 0-2, והקולות שבטיס עשתה על קאמבק היו מאוד מציאותיים.
שיחקנו מחצית ראשונה עם 10 שחקנים. קוואנקה בתפקיד הנעדר. אלכסיס עשה דברים נהדרים בצד שלו, והילד רק החזיר כדורים אחורה. טבעי לנערים בגילו (התנודות ביכולת), אבל אולי זה יחזיר לפרופורציות ילדים שקיבעו את המקום שלו בהרכב. החילוף של דני במחצית היה מאוד מתבקש וטוב שבוצע.
פויול-מסצ’ראנו-אבידאל פשוט לא עבד במשחק לא טוב של הארגנטינאי, גם אבידאל לא חף מפשע ושניהם אילצו את הקפיטא’ להתאבד על כל כדור בהיסטריה. לא נעים.
חוץ מזה, טוב לראות שלמרות הדכדוך הטבעי לאחר השיויון, הגבנו מצוין. זה תסריט שלא קורה יותר מדי, וזה מחשל. אחושיליג מחשל. אולי אפילו יותר מגוליאדת שקר כזאת או אחרת.
הטוב: אופי, יכולת לפרקים. ואלדס היום.
הרע: יכולת גרועה לפרקים, פינטו ביום רביעי.
המכוער: כמה אנחנו צריכים לעבוד כדי לקבל פנדל מחורבן בליגה הזאת!?
ההרכב:
ואלדס (8).
פויול (8), מסצ’ראנו (5), אבידאל (6).
צ’אבי (7), בוסקטס (6), אינייסטה (8), ססק (7).
קוואנקה (3), מסי (7), אלכסיס (8).
חילופים: דני אלבס (7), תיאגו, אדריאנו.
68,851 צופים בקאמפ נואו.
