מתוך ראיון של הגרמני ל׳אל פאיס׳.
באיזה אופן הפכת לספרדי יותר?
מיומי הראשון ניסיתי להשתלב בתרבות הספרדית והקטלאנית בפרט. שליטה בשפה נותנת יכולת לחלוק ולהבין טוב יותר את הסביבה. תמיד עזרו לי להרגיש טוב פה, לי ולמשפחתי. ישנם דברים שאני מאוד אוהב פה כמו האוכל, מזג האוויר והים, אבל גם הצד הגרמני בי קיים.
מה למשל?
דייקנות. אני תמיד מקדים להגיע לאן שאני צריך, ובאופן כללי אני מוצא את עצמי ממתין פעמים רבות.
איך אתה מסתדר עם הבידוד?
אפשר להסתכל על זה מנקודת מבט שלילית, כי אי אפשר לצאת מהבית, אבל אני בוחר לא להסתכל על זה ככה. הנסיבות הללו יכולות להביא אותנו לתובנות מסוימות כלפי הדברים בהם אנו מאמינים, ולגלות מחדש את הערך הגדול בדברים בסיסיים בחיינו, שבסוף הם גם החשובים ביותר. מבחינת עבודה, אנחנו בקשר יומיומי רציף עם מאמני הכושר שלנו, חשוב להישאר בפורמה, למרות שעדיין לא ידוע מתי חוזרים למסגרת התחרותית.
אתה לחוץ בנוגע לחזרה למגרשים?
כרגע אני עדיין רגוע. כמובן שהייתי שמח לחזור למגרש ולהילחם על תארים. אנחנו בסטרץ’ האחרון של העונה וחבל מאוד שנעצרנו, אבל נכון לעכשיו כדורגל הוא לא בראש סדר העדיפויות. חייבים להישאר בבית ואנחנו לא יוצאים מן הכלל.
המצב הנוכחי הפך את הכדורגלנים לאנשים “נורמלים” יותר?
מה זה נורמלי? זה מושג מאוד יחסי. אני אוהב ללכת לעשות קניות בסופרמרקט, אוהב לצאת להליכות. אני משתדל להתנהג בטבעיות, לעשות דברים שגורמים לי להרגיש טוב ולהיות בסביבת האנשים שמכירים אותי ויודעים להגיד לי מתי אני בסדר ומתי פחות. החברים שלי, הם כאלו שליוו אותי מרבית חיי. אני מאמין במעט חברים, אבל חברים אמיתיים.
האם לספורטאים ישנה אחריות גדולה יותר כעת?
יש לנו מיליוני עוקבים ברשתות חברתיות, ועם המסרים הנכונים אנחנו בהחלט יכולים לעזור. לפני כמה ימים שוחחתי עם אליסון והוא נתן לי עצות שימושיות באשר לניקוי יסודי של הידיים. זה לא משהו שחשבתי עליו בעבר, אבל שיתפתי את המידע ברשתות, ואולי זה יוכל להשפיע לטובה.
מהי התפיסה שלך לגבי מנהיגות?
תעדוף טובת הכלל. אני מאוד אוהב לראות שכולם שמחים. כשאנחנו נהנים, אנחנו משחקים טוב יותר. אני אוהב את האינטראקציה אבל בסוף כולנו פה כדי להצליח. לכל אחד יש את התפקיד שלו, אבל כל אחד הוא למען הקבוצה. התעדוף הזה וחשיבה חיובית הם המפתחות.
מאיפה העוצמה המנטלית?
לא יודע. אולי זה בגלל שחונכתי ככה. אני חושב שהאבולוציה האישית היא חשובה. בסוף אתה צריך לשאול את עצמך: איזה בן אדם אני רוצה להיות? לי מאוד חשוב להיות ברור והחלטי כל הזמן. לאחר מכן צריך לראות אם אני מצליח בזה. לפעמים אני לא מצליח למצוא דרך, ועליי למצוא פתרון אחר, אבל אני מנסה לנתח את זה ממקום אובייקטיבי ככל הניתן. לפעמים אנחנו נסחפים עם הרגשות, ולפעמים יש מקום להחלטות שהן יותר עם השכל. צריך למצוא את האיזון העדין שבין היגיון לרגש.
גם במגרש?
בטח. למשל יש את הדוגמא השכיחה הזו שנכשלת במשהו מסוים ואתה מייד רוצה לתקן. אתה רוצה להפגין כלפי עצמך שיש לך את היכולת לתקן ובכך יש מרכיב רגשי, לעתים זה יכול להסב נזק. ברגעים כאלו חשוב לטפל ברגשות שלך ולתת גם לראש לעבוד. לא תמיד זה קל לעשות את זה.
יש לך הרבה זמן לחשוב כשאתה בשער?
לא כל כך. זה לא שמשעמם. אנשים חושבים שיש ריחוק מסוים בין השוער לשחקני השדה, אבל זה לא באמת ככה. אבל מה שקורה במגרש זה דבר אחד, ובחיים זה דבר אחר. אני תמיד משתדל לחשוב בחיים, ואני מאמין במעורבות של השוער עם יתר הקבוצה, ובמעורבות שלנו ככדורגלנים ובני אדם בכלל. אישתי ארכיטקטית, ואנחנו מדברים לא מעט על העבודה שלה. זה לא דברים ששומעים עליהם אבל זה חלק מהשגרה שלי.
אתם מדברים יותר על כדורגל או ארכטיקטורה?
ארכיטקטורה
(:
(הערת מערכת: קולס יודעים שיש דמיון רב בין השניים)
אתה אוהב לדבר על כדורגל?
אנשים צוחקים כשאני מספר להם שאין לי מושג בכדורגל. האמת היא שאני לא צופה הרבה בכדורגל, אלא אם יש משחק ממש טוב או כזה שיש לי בו עניין רב בגלל קשרים וחברים למקצוע. לפעמים שואלים אותי שמות של שחקנים ואני לא יודע לענות.
אתה מכיר אותם טוב יותר בזכות הפלייסטיישן?
העניין הזה עם השמות קורה לי בלה ליגה, אני לא זוכר את שמות השחקנים, אבל אחרי זה כשמראים לי בוידאו, אני יודע בדיוק במי מדובר. אני זוכר את התפקוד שלהם טוב משאני זוכר את השמות שלהם. זה מוזר. זה קורה לי כשאנחנו עושים ניתוחים ומתכוננים.
אתה אוהב את האצטדיונים?
לדעתי זה עניין תרבותי. הקאמפ נואו הוא מיוחד. הלך הרוח והאווירה שונים לחלוטין מגרמניה. שם העידוד מכוון לקבוצה, בברצלונה יש פוקוס על האינדיבידואלים. אני אוהב את זה למשל כשדה יונג עושה פעולה חשובה, אז הקהל מריע לו. זה שונה ומעניין. הקהל מתמסר יותר לתחושות שלו. הם פחות מגיעים עם אג’נדה לעודד באופן קבוע, אלא יותר חיים את הרגע במשחק, ותומכים יותר מתי שהקבוצה צריכה.
איזה אצטדיונים זכורים לך יותר?
אצטדיון סאן פאולו (נאפולי) לא מודרני כל כך אבל יש בו אווירה מיוחדת. זה עניין של העדפות אישיות, אני למשל אוהב את האצטדיונים בהם הקהל חם יותר, כמו במשחקים נגד אתלטיק, כי הקהל חם שם ופותח חזית מול היריבים ואני נהנה מהאתגר הזה.
בהנחה ואתה לא מכיר את חדר ההלבשה, תדע לזהות לפי הדינמיקה מי הם החלוצים, מי הקשרים, מי שחקני ההגנה ומי השוערים?
זה יהיה קשה. שוערים הם מעט שונים, זה נכון. החלוצים אוהבים לדבר על השערים והפעולות שלהם. אנחנו מדברים על סגנון המשחק, וכיצד אנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני.
כיצד הפגרה הזו תפסה את ברצלונה?
אנחנו מובילי הטבלה, וזה מה שחשוב. בליגת האלופות אנחנו במצב טוב. אנחנו מקווים לשוב לשחק, שזה הדבר האהוב עלינו.
