כרגע מלוצ׳ו לא תבוא הישועה. ואני תוהה, מתי יגיע המאמן שיזנח קצת את האהבה העצמית שלנו ל ״מנצחים ומפסידים באותה דרך״, במיוחד בבירה הספרדית. הרי פפ גווארדיולה, הגורו הגדול שתבע את המונח הזה, לא התבייש לבוא פעמיים לברנבאו, לעבות את הקישור ולשחק כדורגל ציני, לאפשר למדריד ליזום בעצמה ולראות שהרבה יותר קשה לה במשחק מסודר מאשר בהתקפות מעבר. הוא גם ניצח, מיותר לציין.
כפי שרשמתי בתחילת השבוע – הפציעה של בייל עשתה למדריד רק טוב. הוסיפה לה עוד מנהל משחק כמו איסקו באמצע, שגם לוחץ (בייל לא עושה את זה), וגם מציק. הלחץ של איסקו על כדור יחסית אבוד, סגר את המשחק. בוסקטס, בעונה לא טובה (חלק בגלל יכולת אישית, חלק בגלל הריווח של 2 הקשרים סביבו שמחפים על המגנים ומשאירים אותו לבד) נשלח להרכב אחרי שבועיים בחוץ והיה לא מספיק טוב. צ׳אבי איבד כדורים למכביר ואינייסטה נעלם אחרי פתיחת משחק טובה. הקישור של בארסה, פעם אימת כל קישור נגדי בעולם, איבד את המשחק למדריד באמצע. אני עדיין תומך בדיעה שמסצ׳ראנו לצד בוסקטס כסותם חורים היה מועיל הרבה יותר, במיוחד מול רביעיית קשרים.
ולא שלא ידענו שיש לנו הגנה בינונית שמסתתרת מאחורי מספרים מרשימים. לא משנה איזו סדרת חינוך לוצ׳ו העביר לפיקה, הראש שלו עדיין לא במקום (אם כי הציל בסוף כמה מצבים מבהילים). רשמתי אחרי המשחק נגד ראיו שהתיפקוד של מאתייה כמגן שמאלי הוא הכנה ברורה לקלאסיקו, ולא טעיתי. אבל מה שהספיק יחסית מול החניכים של פאקו חמס, לא מספיק מול הקצב מצד לצד בקלאסיקו, מול המתפרצות הסילוניות. אחרי 50 דקות מאתייה (האם עישן פאקט לפני?) נראה גמור. איפה אלבה? גם אני שואל.
אלה שציפו מניסים ונפלאות מלואיס סווארס במשחק הרשמי הראשון שלו באמת – בוקר טוב. זה לא שהוא שיחק ממש רע (בישול ועוד חצי בישול להחמצה של מסי), זה פשוט עניין מובהק של תיאום בינו ובין מסי וניימאר (וגם שאר הקבוצה). סווארס אינו יכול להיות שולייה כמו פדרו וטייו. הוא נשק שובר שיויון שלוצ׳ו יצרך להתאים את הקבוצה גם אליו. אנחנו עוד נהנה ממנו, בזה אני בטוח.
ניימאר דעך אחרי פתיחה מצוינת (וכמה פיצוצים מקרבחאל ללא צהוב), ומסי שוב לא הגיע לקלאסיקו שני ברציפות מאז גמר הגביע – משהו שלא קורה הרבה. תולדה של יכולת אישית לא טובה (לא נכנס למשחק בכלל) וחוסר התיאום עם סווארס וניימאר. אחרי שסווארס יצא, מול מדריד מתגוננת ביתרון, הרבה יותר קשה להמציא משהו מכלום.
לגבי החילופים: תעודת עניות לבארסה (זובי) שה PLAN B שלה זה פדרו ואחר כך סרג׳י רוברטו. סנדרו נשאר בברצלונה ואדאמה ימשיך לשרוף את המגנים שמתמודדים מול בארסה ב׳, בלי לקבל קריאה לקבוצה הראשונה.
יתרה מכך, זה היה מחזה לא נעים (אפילו מרתיח) לראות שוב את הקבוצה בורחת למלכודת הדבש של אלבס וראקיטיץ׳ בצד ימין. פה דרושה עבודה יסודית של מאמן, לא משהו שממשיכים לעשות כאילו אנחנו 6 שנים אחורה.
יכול (מאוד) להיות שהיינו מדברים אחרת עם יתרון 0-2 עם אותה החמצה של מסי / הצלה אדירה של קסיאס, אבל אלה מחשבות ששוות כקליפת השום כרגע. צריך להרים את הראש, להציץ בטבלה ולקוות שלגומלין בקאמפ נואו במרץ נגיע בצורה יותר מחוברת. זה לא יהיה פשוט.
הטוב: עדיין מקום ראשון. בקושי.
הרע: כל השאר.
המכוער: החברים המנדרילים שלכם שיחכו לכם מחר.
ההרכב:
בראבו (5).
אלבס (5), פיקה (4), מסצ׳ראנו (7), מאתייה (4).
צ׳אבי (5), בוסקטס (5), אינייסטה (5).
מסי (5), סווארס (5), ניימאר (5).
