תלשנו שערות מההחמצות, התרגשנו יחד עם מלקום וסיימנו עם טעם דיי חמוץ מהגול של איקרדי במשחק נגד אינטר שהיה מלא תהפוכות אמוציונאליות עבורנו, שכן יכולנו להגיד בפה מלא שלמרות ששטפנו את הדשא עם כדורגל לא רע בכלל איבדנו ריכוז מול השער. למרות זאת, העלייה לשלב שמינית הגמר בידינו, וכעת נותר לנו רק להסתכל קדימה לעבר הקבוצה המרעננת של השנה שעברה- בטיס של קיקה סטיין.
מה המצב ברצלונה: מתכוננים לשיבת המלך
לא שלא הראינו יכולת טובה בלעדיו, אבל יש הקלה עם חזרתו של מסי, וההקלה אף יותר גדולה כשאפשר לראות שיש בסיס טוב מסביבו למרות כל הנאמר על התלות העצומה בפרעוש. מה מצב הסגל?
מעבר לחזרה המדוברת של מסי והפציעה המצערת של קוטיניו, ישנה החזרה המשמחת של אומטיטי לסגל אחרי היעדרות ארוכה, וכמובן ההדחה המדוברת של דמבלה מהסגל, שרק מחזקת את הסערה של כל העיתונים המקומיים סביב הכישרון הצעיר בכל הנוגע לרצינות שלו, או כמו שוואלוורדה אמר: “כל אחד יכול לפרש את זה איך שבא לו, הוא מחוץ לסגל”. הזוכים המאושרים בהזדמנות הפז הזאת עם היעדרותם של קוטיניו ודמבלה הם כמובן מלקום, ראפיניה ודניס, בעוד גם אלנייה ממשיך לקבל קרדיט אצל וואלוורדה בעודו נשאר בתמונת הסגל. צ’ומי הצעיר מנופה עם חזרתו של אומטיטי.
אחרי לא מעט משחקים בהם ראינו את ברצלונה רבה עם בונקרים קשוחים, סוף סוף היה לנו רצף מפגשים בהם קבוצות ניסו לנצח ויזמו כדורגל התקפי (לרוב), אשמח לראות את הרצף הזה מסתיים עם הגראן פינאלה מול אחת הקבוצות היותר מרגשות ויצירתיות של העונה שעברה, בתצוגה אדירה של התקפות וכדורגל מרתק שנייה לפני שבורחים לעוד פגרת נבחרות משמימה. תתחילו לחפש תירוצים בלימודים או בעבודה, ב-17:15 זה אנחנו נגד בטיס.
שיהיה בהצלחה!
מה שלומך בטיס?
אחרי שהוורדי-בלנקוס מסביליה סחפו את כולם שנה שעברה עם כדורגל מדהים, תוצאות לא רעות, והרגשה כללית של “הנה מגיעה עוד קבוצה לדבר עליה בלה -ליגה” הקבוצה של סטיין החלה לגמגם בתחילת העונה שלה. 3 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו וארבעה הפסדים הם המאזן של בטיס מתחילת העונה עד עכשיו בליגה, כש 6 ממשחקיה בטיס לא כבשה אף לא שער אחד(!). למי שלא הכיר את סטיין לפני כהונתו בבטיס, מדובר על אנקדוטה מאוד לא שגרתית כשזה נוגע למי שכונה כ- The mavrick manager.
קצת על ההיסטוריה של המאמן:
במעבר זריז חזרה להווה של סטיין והבטיקוס, נותר לשאול איך לעזאזל הם הגיעו למקום ה-14 עם 8 שערי זכות בלבד – המאזן השני הגרוע בליגה אחרי ולנסיה שמצויה בבוצרת שערים קשה (7 שערי זכות בלבד)? כמה הסברים:
ראשית, בהתחשב בעובדה שבטיס כן מגיעה ליחס מצבים דומה לזה של שנה שעברה (לפי מדד ה-XG שווי המצבים שלהם בליגה עומד על 13.6 לאחר 11 מחזורים), ניתן לראות שהבעיה היא בעיקר בריכוז מול השער. בטיס של השנה שעברה לא בהכרח נהנתה מחלוץ רחבה דומיננטי, או שחקן ספציפי ש”סחב אותה” בכל הנוגע לגולים, אלא היא נהנתה מעבודה משותפת של כמה משחקניה בדרך ל-60 שערי זכות אשתקד. עד כה, מעט מידי שחקנים מצאו את הרשת אצל הבטיקוס כשמי שניצב כמלך שערי הקבוצה הוא לורן מורון הצעיר עם שלושה שערים בלבד, קנאלס עם 2 וכל יתר הכובשים (רובם שחקני הגנה) עם שער אחד בלבד. סנאבריה, טאקאשי אינוי, סרחיו לאון, כריסטיאן טייו, לו צ’לסו ועוד, עדיין לא מצאו את הרשת. אלו ללא ספק מספרים בעייתיים מבחינת פרויקט שאפתני כמו זה של בטיס.
שנית, באופן עקבי קיימות בעיות אצל קבוצות שמשתתפות במספר מפעלים. אומנם סטיין מבעוד מועד ניסה לייצר עומק בסגל המוכשר שלו עם רכישות מעניינות כמו אלו של קנאלס, לו צ’לסו, קרבאליו וטאקאשי אינוי, אבל מעבר לאספקט של עומק בקבוצה, קיים אספקט של ריכוז, תעדוף וסרגל מאמצים בהסתכלות על קבוצה שמתנהלת במספר מפעלים (במקרה של בטיס מדובר על שלושה: ליגה, גביע וליגה אירופית). המצב של יורו בטיס לא רע בכלל. עם מאזן של שתי תוצאות תיקו ושני ניצחונות (אחד מהם יוקרתי מאוד על מילאן), שמציב אותה בראש GROUP F בליגה האירופאית בבית לא פשוט עם קבוצות כמו מילאן ואולימפיאקוס. חשוב לציין שבטיס עם 6 שערי זכות בשלב הבתים, כלומר יש לה 6 שערי זכות לאחר 4 משחקים בלבד, לעומת 8 שערים בליגה לאחר 11 מחזורים (!). שלא תטעו, התופעה הזו של חוסר קשב למספר מפעלים היא כאמור מאוד נפוצה וראינו את זה אצל לא מעט קבוצות ספרדיות, כמו בטיס 2005/6 בעידן דה לופרה שכמעט ירדה ליגה ובמקביל הייתה בשלב הבתים בצ’מפיונס (ניצחה את צ’לסי של מוריניו באצטדיונה הביתי), ויאריאל בעונת 2005/6 עם פלגריני שצנחה משמעותית בליגה, אך הגיעה לחצי גמר נגד ארסנל באלופות, גם לוולנסיה זה קרה בכמה עונות וכ’ו. סטיין צריך למצוא דרך בה הוא מצליח לפצל את הקשב לכלל המשחקים בעונה הזאת תוך שימוש בסגל העמוק שלו. במידה ויצליח, כנראה שנראה אותו מתקדם לקבוצות בסדר גודל רציני יותר מבטיס.
בטיס עדיין יריבה מאתגרת, והיא יריבה שאוהבת להתעלות על עצמה במשחקים ספציפיים (ניצחה את סביליה, ג’ירונה ומילאן העונה), ועל כן אני מתקשה להוריד מערכה של הקבוצה מאנדלוסיה, למרות מצבה בטבלה. מקווה שמעל הכל נהנה ממשחק פתוח וכדורגל התקפי. עם מערך צפוי של 3-5-2, זהו מצב הסגל של בטיס עם חידוש אחד: בודבוז חוזר לסגל.
היסטוריה
~ תודה לתומר שכתב את החלק לפני שנתיים, נערך והורחב על ידי סאני.
אז הנה הסטטוס של ברסה נגד בטיס: הקבוצה הזאת לא הפסיקה לעצבן את הצורה פעם אחר פעם אחר פעם כמעט בכל עונה בעשור הקודם, עד שהתסכול היה לא יאומן. גם המאניטה בגביע לפני כמה עונות, לא הסירה את התסכול. אך עברו מים…
ובמספרים: אחרי שירדה לליגה השניה ושבה אלינו, 53 עונות ריאל בטיס עוברת חולפת בליגה הראשונה, ואחרי 104 משחקי ליגה בין בארסה ובטיס, המאזן נוטה לטובתנו עם 63 נצחונות, 20 הפסדים ו-21 תוצאות תיקו. בקאמפ נואו ברסה ניצחה 41 פעמים מתוך 52 מפגשים, 4 פעמים הסתיימו בניצחון לבטיס וכל השאר בתיקו. היום כאמור יהיה המשחק ה-105 מולם בליגה וה-53 בבית.
ההפסד האחרון לבטיס בקאמפ נואו בכל המסגרות היה בסופרקופה של 2005 – אחרי ניצחון 3 – 0 בחוץ, הפסד 2 – 1 היה מספיק כדי לזכות בתואר. הפעם האחרונה בה בטיס לא הפסידה בקאמפ נואו הייתה בעונת 2006/07. רונאלדיניו הבקיע בפנדל, אך רפאל סוביס הארור השווה לקראת סיום המשחק, וכך בארסה איבדה את המקום הראשון לריאל מדריד. הפעם האחרונה בה בארסה הפסידה לבטיס במסגרת הליגה היה בעונת 1997/98. בוחארדה ההולנדי היה הכובש היחיד לברסה במשחק הזה שבו בטיס ניצחה 3-1. עם זאת, זה היה כבר במאי, כשבארסה חגגה אליפות.
נתקדם לעשור האחרון:
https://www.youtube.com/watch?v=TKcOxyX6XfU
ב-24 בספטמבר 2008, מחזור 5 בעונת הטריפלטה האגדית, צמד של אטו (השער הראשון היה שער ענק פשוט) ושער הנצחון של לא אחר מאשר איידור ‘גודי’ גודיונסן, במשחק שמה שנזכור ממנו לא פחות זה מה שקורה ב-1:25 בסרטון למעלה.
בעונת 2011/12 בארסה אירחה את בטיס בקאמפ נואו למשחק שנגמר בתוצאה 4-2. ההבדל אז? בארסה כובשת 2-0, בטיס משווה ל-2-2 אך בארסה מנצחת עם הרבה אופי.
עונה לאחר מכן, עונת הטיטו, שוב 4-2 נהדר משערים של אלקסיס, וייה וצמד של מסי (גולאסו אחד בחופשית).
בעונת הטאטה, בתחילת אפריל, בארסה ניצחה 3 – 1 מצמד של מסי ועוד שער עצמי של בטיס.
בטיס ירדה ליגה, אך נעדרה מהליגה הראשונה למשך עונה בודדת. לאחר ששבה, לא היה משהו חדש במיוחד במפגש שנערך לאחר פגרת חג המולד: בארסה ניצחה בחצי-שינה 4 – 0 עם צמד של לואיס סוארס, אחד נוסף של מסי ושוב שער עצמי של בטיס.
בעונת 2016/17 המפגש בין בארסה לבטיס בקאמפ נואו הסתיים בתוצאה הקדושה, במה שהיה משחק הפרידה מקלאודיו בראבו. סוארס תפר שלושער, מסי הבלונדיני הוסיף צמד של בעיטות מטווח רחוק, וגם ארדה טוראן התכבד בשער משלו.
עונת 2017/18 נפתחה באירוח של בטיס בקאמפ נואו. סרג’י רוברטו בשער נדיר ומסי הביאו את הניצחון לבארסה.
