משחק מפתח. פחות משבועיים לפני הקלאסיקו, בארסה תתארח אצל ויאריאל, אגוז די קשה לפיצוח. בארסה מוכרחה לחזור למסלול הניצחונות בליגה אחרי שתי תוצאות התיקו, נגד ולנסיה במסטאייה וסלטה ויגו בקאמפ נואו.

ארנסטו ואלוורדה ייאלץ להסתדר עם לא מעט אילוצים במשחק מול “הכתם השחור” של הקריירה שלו, הקבוצה שפוטר ממנה כעבור 6 חודשים בתפקיד המאמן. בהגנה, רק שני בלמים מהסגל הבכיר כשירים: ורמאלן ופיקה. השניים גם פתחו במשחק לפרוטוקול בלבד נגד ספורטינג ליסבון באמצע השבוע, ואני מתחיל לחשוש שאנו מותחים את הכשירות של ורמאלן יותר מדי. דויד קוסטס מבארסה ב’ זומן לסגל הקבוצה כדי להוות, לכל הפחות, אופציה מהספסל.

על אף שאינייסטה התאמן עם הקבוצה אתמול ושלשום, הוא עדיין סובל מכאבים עוד מהמשחק נגד סלטה ויגו ולא נכנס לסגל. מלבדו, עדיין פצועים גם ראפיניה, דמבלה, מסצ’ראנו ואומטיטי. דאולופאו נותר בחוץ על ידי ואלוורדה אחרי שיובש גם נגד ליסבון וגם נגד סלטה ויגו. סיכוי טוב שנראה את גומש ופאוליניו מככבים במרכז הקישור של הקבוצה היום.

מה שלומך ויאריאל?

אוהדים ישראלים רבים מודעים להפסד של ויאריאל למכבי תל אביב בליגה האירופית ביום חמישי. להפסד הזה אין שום משמעות עבור המשחק שלנו. ויאריאל כבר הבטיחה את העפלתה לשלב הבא מהמקום הראשון בבית ולכן עלתה בהרכב שכלל 7 שחקני מילואים, 3 מחליפים ורק שחקן אחד שעשוי לפתוח הערב, רוברטו סוריאנו, וגם הוא הוחלף בדקה ה-62. אין מה להתחשב במשחק הזה. כל המחשבות של ויאריאל היו במשחק מולנו הערב.

נחזור קצת אחורה. אשתקד, סיימה ויאריאל במקום החמישי שמוביל לליגה האירופית, תחת הדרכתו של פראן אסקריבה. במהלך הקיץ ביצעה הקבוצה מספר שינויים, אך בעיקר שמרה על השלד של הקבוצה. עזבו שחקנים כמוסאצ’ו, סולדדו וג’ונתן דוס סנטוס, ובכיוון השני התחזקה הקבוצה בשחקנים כגון רובן סמדו הבלם, פבלו פורנלס הקשר וקרלוס באקה החלוץ. ויאריאל פתחה רע את העונה ובשל כך אסקריבה פוטר. הוא הוחלף על ידי חאבייר קאייחה, שהרים את ויאריאל מעלה וכעת היא ניצבת במקום השישי בליגה, וכאמור העפילה לשלב הבא בליגה האירופית מהמקום הראשון.

ב-5 המשחקים האחרונים:

מח’ 5 ליגה אירופית: ניצחון 3 – 2 על אסטנה (ראבה, סדריק בקמבוx2)
מח’ 13: הפסד 3 – 2 ביתי לסביליה (בקמבו, באקה)
גומלין שלב מוקדם בגביע: 3 – 0 על פונפרדינה (בקמבוx2, באקה)
מח’ 14: הפסד 3 – 1 אצל לגאנס (ראבה)
מח’ 6 ליגה אירופית: הפסד 1 – 0 למכבי תל אביב

תקציר ההפסד ללגאנס:

ההרכב שפתח נגד לגאנס:

ברבוסה
מרין, אלברו גונסאלס, בונרה, מריו גאספר
ראבה, רודרי, טריגרוס
פורנלס
באקה, בקמבו

למרות השיפור שוויאריאל הציגה בתחילת דרכו של קאייחה כמאמנה, בשני המחזורים האחרונים הצוללת הצהובה הפסידה. במחזור האחרון היא סבלה משתי השעיות בהגנה, של ויקטור רואיס וז’אומה קוסטה, וכך דניאלה בונרה קשישא פתח בהרכב. בנוסף, קרלוס באקה נפצע והוחלף תוך כחצי שעה של משחק. למרות שער היתרון של ראבה במחצית השנייה, לגאנס הפכה את התוצאה בהצלחה.

גם לקראת המשחק מולנו לוויאריאל יש כמה צרות ובעיות. קרלוס באקה לא החלים מפציעתו ולא נכלל בסגל שיפגוש אותנו. גם החלוץ הצרפתי ניקולא סנסונה פצוע, וכך סדריק בקמבו הנפלא נשאר החלוץ הכשיר היחיד בסגל. דניס צ’רישב, הקיצוני שגדל בריאל מדריד, פצוע גם הוא. פבלו פורנאלס, המנוע של הקבוצה בקישור ההתקפי, התעלף אמש באימון וכמובן לא ייקח חלק במשחק. ברונו סוריאנו פצוע כבר תקופה ארוכה, כמו גם אנדרס פרננדס השוער המחליף.

אף על פי כן, הסגל מתחדש בכמה שמות חשובים מאוד. סרחיו אסנחו, השוער המוכשר, עשוי לערוך את ההופעה הראשונה שלו מאז שהחלים מקרע נוסף ברצועה הצולבת בברך. הבלם רובן סמדו ושחקן האגף סמו קסטייחו נכללו בסגל לאחר שהחלימו מפציעותיהם. לא בטוח שיפתחו במשחק, אך הם כשירים לשחק. כאמור לפני כן, רואיס וקוסטה ריצו את עונש השעייתם וישובו מיד להרכב, שככל הנראה יכלול שחקנים כגון מריו המגן הימני הפנטסטי ורודרי הקשר האחורי הקשוח, וכמובן, בקמבו הלוהט בהתקפה.

היסטוריה

תודה לתומר על כתיבת החלק הזה, אני הרחבתי וערכתי.

כולכם זוכרים את התמונה הזו, שרוצים להאמין שהחגיגה בה הייתה מכוונת למספר 22 אריק אבידל, ממש לא זמן רב אחרי שנודע לנו שרוב הסיכויים הם שהוא גמר את העונה ואת הקריירה. נותרנו נפעמים מאיך שזה נגמר, לפחות בעונה הזאת. אבל האמת היא שהחגיגה הזו כנראה כוונה למישהי אחרת… נחזור עוד למשחק הזה.

מאזננו הכללי בביתה של ויאריאל במשחקי הליגה הוא חיובי מינימלי: ב-17 משחקים ראינו 4 תוצאות תיקו, 5 הפסדים ו-8 ניצחונות של בארסה.

– נא להעביר ל-17:08 בכדי לצפות בשערים הראשונים בהחלט של בארסה באצטדיונים הביתי של הצוללנים. היה זה בעונת 98-99 המדהימה של ריבאלדו, לוצ’ו, יודאס ועוד מלא הולנדים חוגגים סביב… לאחר שויאריאל, בעונתה הראשונה בליגה, דווקא אז מנצחת בסיבוב הראשון 3-1 (!!!) את בארסה בקאמפ נואו למראה המטפחות הלבנות… אגב, העבירה המטונפת הזו של סרג’י בסרטון? צהוב בלבד. בארסה כבר מיד למדה עם מי יש לה עסק. או שלא. זה כבר מאי ובארסה מחפשת לסגור את סיפור האליפות, הרחק מריאל מדריד החמישית אך לא ממיורקה ו-ולנסיה הנלחמות על פת לחם. דווקא מנולו אלפרו, שמעלה חששות בנוכחותו בעוד שהחלוץ הרומני גאורגה קראיובן, שכבש צמד בקאמפ נואו, לא עולה לשחק בבית מול בארסה – אותו אלפרו היה זה שהעלה ליתרון את ויאריאל. אך לא כל יום פורים… על סף סיום המחצית, קלייברט כובש אחרי כדור נדיר שריבאלדו מוסר, ומשווה. פיליפ קוקו הופך את התוצאה במחצית השניה, ויאריאל משווה 17 דקות לסיום, אלא שחמש דקות אחר כך, גולאסו אדיר של הגדול מכולם מבעיטה חופשית פנטסטית. 3-2 וסיום העונה זכור לכולכם.

– אז זה היה המשחק הראשון של בארסה באצטדיון המדריגל. את אותה עונה ויאריאל סיימה בירידה לסגונדה שם בילתה עונה אחת בלבד. לאחר מכן ויאריאל שבה לעונת 00-01 והפעם הייתה מרשימה הרבה יותר עדיין עם קראיובן, ארובארנה, גיז’רמו אמור שלנו בשנות הקריירה האחרונות שלו, קיקה אלברז, אז בלם ולימים מאמן ה-Juvenil A בבארסה. כמו כן אפילו מרטין פאלרמו היה חלק מאותה ויאריאל בשנותיו הבודדות בספרד (תראו את הדבר המוזר הזה שיוצא לו במקום לכבוש, בשער השני). המשחק הזה מופיע כאן משום שהוא המשחק של בארסה במדריגל בו נכבשו הכי הרבה שערים. היה זה באפריל של 2001, לא הרבה תקווה לעונה שאתם זוכרים כיצד נגמרה. אבל הכדורגל היה, ריבאלדו היה. בארסה נקלעה כאן לפיגור 3-0 בתוך 20 דקות, זה היה לא יאומן, באמת דבר קשה לצפייה. קלייברט הספיק לצמק 5 דקות לסיום המחצית (השער משום מה לא בתקציר), שוב קלייברט ואז גם ריבאלדו, משווים בתוך רבע שעה מפתיחת המחצית השניה, אבל הו האופי… 5 דקות לאחר מכן ויאריאל שוב עולה ליתרון בדקה ה-65, ולבסוף קלייברט משלים שלושער בדקה ה-92, בישול מדהים של… פפ גווארדיולה, באחד ממשחקיו האחרונים במועדון. 4-4 מטורף בסיום. אגב, פפה ריינה עמד בשער. אגב #2, השופט? איטוראלדה FN גונסאלס…

– הסרטון הראשון הוא שער הניצחון של קלייברט (שימו לב כבר כמה הבחור הזה כבש באצטדיון שלהם עד כה) במדריגל בעונת 01-02, לא ניצחון שעזר לעונה הזאת להפוך אותנו מאושרים יותר אבל ניחא. לאחר הניצחון הזה, כאמור, 3 הפסדים רצופים ב-3 עונות רצופות אצל ויאריאל, דבר שאני לא זוכר מתי קרה בפעם האחרונה לפני כן. הפסד 2-0 ב-03′, 2-1 ב-04′ והאחרון שבהם, דווקא בעונת האליפות הנהדרת של 04-05, תבוסה דווקא באמצע העונה. וזה לא הכל: בסרטון השני הנ”ל יש להעביר ל-02:00 בכדי לראות את השער השני (אחרי שער ראשון עצמי של פניה) של דקו שהעניק ניצחון ראשון במדריגל אחרי תקופה עגומה של כ-3 עונות באצטדיון הזה, ניצחון 2-0 מעונת 05-06. אך למה זה לא הכל? כי התקופה העגומה המשיכה לאחר מכן עם עוד שני הפסדים רצופים במדריגל ב-07′ ו-08′ השחורות גם הן. כך בעשור הקודם, המאזן מול ויאריאל בחוץ הוא ללא ספק מהעגומים ביותר שיש, עם 5 הפסדי חוץ ב-6 עונות. לא נורמלי. אגב, גם במאזן הבית נגד ויאריאל תוכלו למצוא סדקים לא מעטים – ויאריאל היא עדיין הקבוצה האחרונה, להוציא את ריאל מדריד, שניצחה את בארסה בשני מפגשי ליגה בעונה אחת (2008, שם גם מדריד עשתה זאת כך שאין אחת אחרונה יחידה בעצם שעשתה זאת).

– ה-3-1 המכאיב בעונתו האחרונה של רייקארד ב-07-08 היה לניצחון האחרון של ויאריאל בביתה על בארסה עד כה. מאז, בארסה לחלוטין מאזנת את מאזן המשחקים השלילי עד לא מזמן אצל הצוללת.

– כך זה היה בעונת הטריפלט: קאני הפנטסטי כובש, קייטה (שכבש בשני המשחקים נגד ויאריאל באותה עונה) משווה בנגיחה והנרי בשער גדול משלו. גם המדריגל לא עמד בדרכה של בארסה הגדולה בכל הזמנים.

– ניצחון 4-1 בעונת 2009/2010. לא רק שהיה זה הניצחון הגבוה ביותר אצל ויאריאל To date, זה היה באמת ניצחון קריטי מאוד לאליפות הנהדרת של אותה העונה, קצת לפני ה-3-2 המלחיץ בטירוף על סביליה, וכמובן ניצחון האליפות על ויאדוליד במחזור האחרון.

– הנה עוד ניצחון גדול של בארסה במדריגל, עונת הדאבל של 2010-11 ואחת הגדולות בהיסטוריה. המשחק הזה, בו פתחנו ללא לאו מסי שנכנס רק מאוחר יותר, היה באמת מוקש מטורף בתחילת אפריל לקראת הפסטיקלאסיקו שעמד להגיע – אבל אנו זוכרים אותו כמשחק בסה”כ השני לאחר ההודעה על מצבו של אריק אבידל, שמנע ממנו לשחק קודם לכן נגד חטאפה ואז גם בויאריאל. ג’רי פיקה כבש באותו המשחק וחגג כשסימל את הספרה 2 בכל יד… לו זה אמר משהו אחד, לנו זה סימל משהו אחר לגמרי… 1-0 קטן ענק בסיום.

– על החמצות משלמים! זו הייתה הכותרת בתום ה-0-0 הזה של עונת 2012, איבוד הנקודות יקר שיחד עם תיקו בלבד בדרבי ועוד כמה תוצאות מאכזבות, היה לאחד המסמרים היותר בולטים בארון האליפות בעונה זו, שהלכה אל מדריד.

המשחק של בארסה במדריגל מעונת 2013-2014, ממש לאחר מותו של טיטו וילאנובה. כמה תחושות, רגשות ומעמסות אפשר להתחיל לשפוך על המשחק הזה? אולי זה כי נראה שהוא פשוט היה לפני רגע ועוד לא עיכלנו את מה שארע בסביבתו. כל הכאב שהרגשנו מהעונה ההיא, והיה הרבה ממנו, החוויר באופן אבסולוטי אל מול המוות הטרגי הזה. כמובן שגם לאף אחד באמת לא היה אכפת ממשחק במדריגל ואף אחד לא רצה לראות משחק במדריגל בשעה ששחקנים בקושי מצליחים לחשוב על כדורגל וסרג’י בוסקטס מזיל דמעות בדקת הדומיה שלפני שריקת הפתיחה. האם ההתאחדות המושחתת החליטה לא לדחות את המשחק או שמא הייתה זו בארסה שאכן החליטה לקיימו על כל פנים? לי אישית הסיפור עדיין איננו ברור, אבל מה שראינו במשחק הזה היה לא מחויב למציאות באף צורה… בארסה שוב נקלעה לפיגור כפול ונראיתה איום ונורא כמו בכל משחק כמעט בסיום העונה הזו, אבל חזרה למשחק דרך שני טיטו עצמאיים ועוד טיטו אחד שהעניק 3-2 ביזארי לחלוטין, אולי תחת השגחה עליונה של טיטו באמת… אז היה זה עוד ערב בו גזר הדין של העונה נדחה בעוד זמן קצר, אבל לפחות בערב ההוא – בארסה הגיעה למדריגל וניצחה. למען טיטו וילאנובה ז”ל.

תחילת עונת הטריפלט של 2015, מחזור שני, עדיין לא הכנסנו הילוך. משחק קשה ומותח מאוד שהוכרע רק בדקות הסיום הודות לדחיקה של סנדרו, אחרי שמסי בעט-מסר בין רגליו של אסנחו. ניצחון קטן גדול על הקבוצה הקשוחה של ויאריאל.

המפגש בעונת 2015/16 במדריגל. בארסה נראיתה מצוין בחצי הראשון של העונה חרף פתיחה חלשה, אך חזרה להופעות בינוניות ובעיטות איומות בדלי והמשחק אצל ויאריאל הוא דוגמה לכך. ראקיטיץ’ וניימאר (פנדל) כבר העלו את בארסה ליתרון 2-0 מבטיח באחד המגרשים הקשים בספרד, אבל ויאריאל חזרה במחצית השניה לאחר שער פשוט לא מחויב למציאות שהגיע בטיילת מחרידה ליד הרחבה, הדיפה גרועה של בראבו ושער מצמק של בקאמבו. וכידוע, פאשלה גוררת פאשלה ולא אמורים לאפשר כאלו במגרשה של הצוללת הצהובה, 6 דקות עברו וז’רמי מאת’ייה כובש שער עצמי אומלל מקרן. 2-2 מאכזב בסיום ופעם שניה שזה קורה לנו בעונה שעברה לאחר תיקו ביתי מול לה קורוניה.

מרגיז להיזכר במפגש האחרון באצטדיון “לה סרמיקה” (זמן קצר לפני המשחק, הוחלף שם האצטדיון). זה היה משחק כדוריד. השופט לא ראה שתי נגיעות יד ברורות של שחקני ויאריאל ברחבתם, וגם ויתר למסצ’ראנו על עבירה משלו. הקבוצות נפרדו בתיקו שמסי חילץ בבעיטה חופשית ממש לפני תוספת הזמן.

מערכת בארסה מאניה