התיקו מול אתלטיקו מדריד היה מאכזב, אין דרך להתחמק מכך שלמרות שמדובר באתלטיקו ולמרות ששיחקנו דקות ארוכות ללא מסי ולא פחות כי אם יותר קריטי מכך, בלי בוסקטס, הרי שהשער העד כדי כך לא מחויב למציאות שספגנו והעובדה שבארסה כן שיחקה טוב בסך הכל, יצרו תחושות גדולות של תסכול עת שוב אנחנו מכבים את האור בסלון הביתי שלנו שהוא הקאמפ נואו כאשר התוצאה לא מראה ניצחון. וזה לא מעודד במיוחד אם כי זה גם לא קריטי בשלב הזה.

אבל יש לזכור כי העונה הזו לא מדברת על ניצחון או הפסד כי אם על הסתגלות או המשך הסתגלות לפחות. כאן אתם, אוהדי בארסה אמיתיים ולא טרמפיסטים, אוהדי הצלחות, יושבי ה-10 דקות בקאמפ נואו לפני שהם עוזבים (וראיתי עשרות כאלה, בחיי שלא האמנתי למראה עיניי) – נמדדים; בראיית התמונה הכוללת, מחשבה על העתיד ועל הישרדות הקבוצה הזאת לעוד שנים רבות יותר מאשר “יאללה עוד טריפלט ועל הדרך רביעייה בברנבאו, אם לא זיבי עליהם ועל מסי הגמור הזה”. יש סיבה שטובי האוהדים בפורום ומחוצה לו אומרים לכם פעם אחר פעם להוקיר, להעריך, לזכור וכ”ו, על מנת שלא ניוותר רק עם הזכרונות בראש ובפועל נשוב לימים של לחימה על מקום בליגת האלופות. קבוצות עוברות גלגולים שכאלו עם עליות וירידות מטורפות, ותנו לי שוב להבהיר: עונת 2014 שאני עצמי מכנה “השחורה” היא למען האמת מוצלחת לעומת הרבה אחרות, שכן הרבה אוהדים צעירים לא חוו עדיין עונות באמת קשות בהן בארסה באמת לא הייתה טובה כי… היא פשוט לא הייתה טובה מספיק.

אז אף דור איננו לנצח מעשית, וכאן עונות כללו נכנסות לתמונה ומשנות. ה-Transition, ההתרגלות, ההתאקלמות, עימם הניצחונות וכן ההפסדים – לשם עלינו להסתכל ולהבין, כמו למשל מה שעונת 08′ האיומה אמרה לנו בעצם על שחקנים כמו טורה, אבידל והנרי לקראת עונת הטריפלט שבאה לאחר מכן. סבל לשם ניצחון. ירידת מתח שמובילה לעליית מתח שמובילה לירידת מתח, עלייה וכן הלאה.

נחשו מה? זה לא יהפוך לקל יותר, גם לא עכשיו כשבארסה תצא לאסטוריאס להילחם בספורטינג חיחון העיקשת, תמשיך משם למשחק חוץ מול בורוסיה מנשנגלדבאך ותקנח בעוד משחק חוץ בבלאידוס, לראשונה מאז הטראומה של אשתקד. המטרה שלנו? להתבונן, לבקר, לא לשפוט ותמיד תמיד לתמוך. כי לא תמיד יהיה אנדרס, מסי, סוארס וכ”ו בשביל לשמור על הקבוצה הזו כאחת הגדולות בהיסטוריה, אבל תמיד תהיה בארסה כדי שההיסטוריה תמשיך להתקיים. בלעדיה זה לא יקרה בכדורגל.

“!Volveré”
אמממ… “I’ll be back” דהיינו?… שוורצנגר ביקר את הקבוצה כראוי לבייביפייס שמבקר בייביפייסים (הבן אדם שמיעט כל כך לשחק תפקידי רעים בקריירה שלו יילך לבקר את השטן הלבן?! ), אבל זה לא ממש סייע לעובדה שלחיחון יצאנו ללא מסי או אומטיטי אבל כן עם סרג’י בוסקטס שלא בטוח מה מצבו לקראת מחר. את מסי נראה רק בעוד מספר שבועות מה שקרה גם שנה שעברה. אז זה עלה לנו בהפסד או שניים ותצוגות נפל לא אחת, אבל בעיקר בזכות בחור בשם ניימאר התעשתנו וגם רביעייה בברנבאו כבשנו בלי קשר כמעט בכלל לדיוס. נקווה שגם הפעם נצליח לעמוד בלחץ.

~ על שאר הסיקור, להוציא את החלק הרלוונטי לפרויקט פתיחת העונה של הפורום הספרדי, אחראי סאני המלך. תודה רבה bro ~

מה שלומך חיחון?

~ תודה לאור על הסיקור הנפלא בפרויקט הפתיחה של הליגה הספרדית ~

שם מלא: Real Sporting de Gijon – ספורטינג חיחון
תאריך ייסוד: 1 ביוני 1905
אצטדיון: אל מולינון (30,000 מקומות ישיבה)
עיר: חיחון
מחוז: אסטוריאס
מאמן: אבלרדו פרננדס
הישג שיא בליגה: מקום 2 בעונת 1978/79
הישג שיא בגביע: סגנות בעונות 1980/81 ו-1981/82
עונות בליגה הראשונה: 42
מאמן: אבלרדו פרננדס
יליד העיר, גדל בקבוצה ושיחק בה 5 שנים לפני מעבר לברצלונה, בה שיחק 8 שנים ולבסוף פרש באלאבס. החל את קריירת האימון שלו ב-2008 עם מילואי ספורטינג ובהמשך אימן למשך עונה שתי קבוצות כ”א, קנדאס וטווייה. לאחר הירידה של ספורטינג ב-2012, מונה לעוזר המאמן למשך תקופה קצרה, עד שחזר לקווים של קבוצת המילואים למשך שנתיים מוצלחות. ב-2014 הגיע לספורטינג, תחתיו הציגה הקבוצה את מספר ההפסדים הנמוך ביותר בעונה בסגונדה עם עלייה דרמטית במחזור האחרון.
העונה שעברה: מקום 17
עם תקציב בעייתי ופייבוריטית לירידה, מצאה עצמה ספורטינג חיחון נאבקת בתחתית וכנגד כל הסיכויים, הציגה פה ושם משחקים פשוט נהדרים, בין היתר חמישייה מרשימה על ריאל סוסיאדד. לבסוף, רק במחזור האחרון הצליחה לנצח את ויאריאל החזקה ולהישאר בליגה בצדק. כעת האתגר קשה יותר – לשחזר את ההישג ואף לשדרג אותו עם אמצעים סבירים.
העברות:
ספורטינג איבדה את אלן חלילוביץ’ שהיה מושאל מברצלונה ואת טוני סנאבריה שחזר לרומא. בינתיים שניהם כבר מצאו קבוצות חדשות, כמו גם שחקני מפתח שהיו שייכים לקבוצה, כמו ג’וני שעבר למלאגה, לואיס הרננדס שעבר ללסטר ואלה רק הבולטים מהם. מהצד שני, האדומים ביצעו החתמות קטנות, כגון השאלתו של דוייה צ’ופ ממלאגה, רכישות של פרננדו אמורביאטה מפולהאם ודייגו מריניו מלבאנטה.
הסגל המלא:
שוערים: איבן קוייאר, דייגו מריניו, אוסקר וואליי.
הגנה: באבין, חורחה מרה, אמורביאטה, אלברטו לורה, רוברטו קאנייה, לייו, איסמה לופס.
קישור: סרחיו אלברס, ויקטור רודריגס, ראשיד אייט-עטמן, נאצ’ו קאסס, בורגי, קרמונה, דני נ’די, פבלו פרס, מוי גומס, צ’אבי טורס.
התקפה: קרלוס קסטרו, עכרם עפיף, דוייה צ’ופ.
תחזית:
מלבד לגאנס חסרת הניסיון, ספורטינג חיחון אולי המועמדת המובהקת ביותר לירידה בטוחה. אבלרדו נאלץ להתמודד עם תקציב דל ביותר ובעיות כלכליות שרודפות את ספורטינג חיחון תקופה ארוכה. הקבוצה שחיה על רכש של השאלות, תצטרך זמן להתאקלם, זמן שלא קיים אצל קבוצות כדוגמת הקבוצה מחיחון. יהיה קשה לראות את העונה שעברה חוזרת על עצמה ואבלרדו יקווה לטוב למרות התחזיות הפסימיות.

המצב העונה:

עצרו הכול, עצרו הכול! דוגלאס נפצע. רק קינג דוגלאס מסוגל להיפצע בצורה ביזארית שכזו, באוטובוס של הקבוצה. יש דיווחים סותרים לגבי האם מעד בירידה מהאוטובוס או האם ישן בתנוחה לא טובה, אבל זה לא משנה. זאת עדיין ידיעה הזויה לחלוטין, שממשיכה להגדיל את האגדה שנקראת “הקריירה של דוגלאס פריירה”. לפעמים, אגב, אני כבר לא צוחק כשאני חושב על דוגלאס אלא מתחיל להתייפח וקצת לבכות מבפנים, מתוך רחמים.

נשים את דוגלאס בצד ונדבר על החבורה של אבלרדו האח. הקבוצה הזו ניצלה בקושי רב מירידה בעונה הקודמת, התקציב והאמצעים שלה דלים ולכן היא גם מועמדת די ברורה לרדת ליגה גם העונה. חלילוביץ’ וסנאבריה, ששיחקו לא רע בכלל במדי הקבוצה בעונה הקודמת, סיימו את השאלתם, וכמוהם גם עזבו עוד שחקנים טובים. מנגד, הקבוצה השקיעה מעט מאוד כסף בהבאת שחקנים חדשים ורובם הגיעו בהעברה חופשית. החלוץ דוייה צ’ופ הוא ההעברה היקרה ביותר של חיחון בחלון ההעברות הזה: היא שילמה חצי מיליון אירו לקליארי על השאלתו, והוא כבר החל לפרוע שטרות עם 3 שערים עד כה. וכן, חצי מיליון אירו זה המקסימום שהקבוצה שילמה על שחקן כלשהו בקיץ הזה.

באבין ואמורבייטה הגיעו כדי לחזק את מרכז ההגנה. אומרבייטה בינתיים פתח בכל המשחקים, כשבאבין עושה רוטציה עם מרה. הצטרפו בהעברה חופשית גם לייו המגן הימני וויקטור רודריגס הקשר ההתקפי. מוי גומס, שעזב את ויאריאל בקיץ, סובל מפציעה קלה בשריר הירך והוא בספק למשחק, כנראה יפתח על הספסל. הקיצוני בורגי מושאל מריאל מדריד והוא הצטיין במחזור הפתיחה נגד בילבאו עם בישול חשוב. אחד מעמודי התווך של הקבוצה בשנים האחרונות הוא סרחיו אלבארס, קשר האמצע שגדל בנוער של המועדון ולא הולך לשום מקום.

ספורטינג חיחון ניצבת כעת במקום ה-8 עם 7 נקודות לרשותה. היא פתחה לא רע את העונה, עם ניצחונות על בילבאו ולגאנס ותיקו עם אלאבס, אך היא הובסה על ידי אתלטיקו מדריד ובמחזור האחרון הפסידה אצל סלטה ויגו. סלטה ויגו השיגה ניצחון ראשון העונה על חשבונה של חיחון ובזכות כך היא עלתה מעל הקו האדום. זה היה משחק מאוד חלש של ספורטינג חיחון, שבקושי הגיעה למצבים. לעומתה, סלטה ויגו שלטה במשחק ואיימה על השער פעמים רבות. אחרי מחצית ראשונה מאופסת, סלטה עלתה ליתרון למרות הצפיפות ברחבה של חיחון. חיחון השוויתה מפנדל של צ’ופ בדקה ה-80, אך השוויון לא החזיק מעמד זמן רב. אמורבייטה עם תיקול רשלני ברחבה, וסלטה ויגו ניצחה בזכות הפנדל של יאגו אספס.

ההרכב שפתח:

קואייר
לורה, באבין, אמורבייטה, לייו (קסטרו)
רודריגס, טורס, אלבארס, אפיף (איסמה לופס)
ויגרה (בורגי), צ’ופ

שינויים אפשריים לקראת המשחק מולנו: בורגי במקומו של אפיף באגף, קאסס במקומו של טורס במרכז הקישור, איסמה לופס כמגן שמאלי ולייו יחזור לעמדת המגן הימני במקומו של לורה.

תקציר:

מפגשי העבר:

לואיס אנריקה ואבלרדו, אי שם באמצע שנות ה-90

ספורטינג חיחון שהתה 10 עונות תמימות בליגה השנייה לפני שחזרה לליגה הבכירה בעונת 2008/2009. מאז, התקיימו בין בארסה לחיחון 10 מפגשים: 9 ניצחונות לבארסה ותיקו אחד. באופן כללי, 42 משחקי ליגה אצל חיחון ו-84 משחקי ליגה בסך הכול.

– תחילת הפפ-טים, בארסה מגיעה לאל מולינון ובמשחק מרהיב מביסה את ספורטינג 6-1, מסי עם צמד, צ’אבי, שער עצמי, אטו ואינייסטה הוסיפו. זה היה ניצחון הליגה הראשון של פפ.

– עונת לאחר מכן, ינואר 2010, פדרו כובש לאחר חצי שעה ומנצח משחק לא פשוט במולינון.

– עונת 2010/11, בארסה מתארחת בסיבוב השני בפברואר 2011 ומסיימת בתיקו 1-1 אחרי שוויון של דוד וייה 10 דקות לסיום. אותה חיחון תמשיך לעשות לנו טובה עצומה ולנצח את ריאל מדריד בברנבאו במה שיהיה ההפסד הביתי הראשון של מוריניו מזה שנים.

– זהו המפגש האחרון של ספורטינג חיחון במולינון לפני שירדה לליגה השנייה לכמה שנים, בעונת 2011/12. בעיטה אדירה של צ’אבי הולכת לקורה ומגיעה לרגליו של אדריאנו, אז דווקא עוד ביכולת טובה שהגיעה לשיאה בעונת האליפות של 2013. אדריאנו כובש שער מוקדם שהיינו כה צריכים במגרש הזה וכך זה נגמר.

– חיחון חזרה לליגה הראשונה אחרי העדרות של 3 שנים, ועם אבלרדו האח ועם חלילוביץ’ המושאל לא עשו לנו חיים קלים. מסי פתח עם בעיטה מרחוק, קרלוס קסטרו השווה במתפרצת תוך זמן קצר, אך מסי שוב ובומבה של סוארס הבטיחו את הניצחון.

– אם בכל זאת תחפשו את נצחונה האחרון של ספורטינג, וודאי תיווכחו לגלות שהיה זה אי שם בעונת 1995 – 1994, חיחון מפתיעה את בארסה באל מולינון ומנצחת אותה 2-1. אגב, סתם כדי שלא תחשבו שההיסטוריה הברסאית מול חיחון בשני העשורים האחרונים מעידה על דומיננטיות מסוימת, מאמצע שנות ה-70 ועד לעונת 1989, בארסה לא ניצחה ולו משחק אחד במגרש של האסטוריאנים ואף הפסידה 4 עונות ברציפות בתוצאות של 3-1 וגם 4-1. זה בכדי להוות אינדיקציה מאוד ברורה לכך שמעולם – מעולם לא היה קל מול הקבוצה הקשוחה הזאת והשישייה מעונת הטריפלט מול ספורטינג “גיחוכון” של שקיא הטיפש, היה ניצחון שעד היום אסור לקחת כמובן מאליו.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.