שמחים ומרוצים, ועם מעט התקפי לב, בארסה עולה לשלב הבא בגביע, כשהיא שוברת את רצף התוצאות המאכזבות מהמשחקים האחרונים, רק כדי לפגוש את אחד המנחוסים הגדולים שלנו- ריאל סוסיאדד. בינתיים, מהשמחה היחסית בגביע, בארסה חוזרת לליגה, שם לא הכל ורוד מול לאס פאלמס בקאמפ נואו.

מעבר לשמחה הגדולה בחזרה לקאמפ בליגה לראשונה ב-2017, יש משמעות לאיך שברצלונה תעלה מול לאס פאלמס, הואיל וקו המחשבה של לואיס אנריקה בליגה לא ברור באופן חד ומשמעי: האם ברצלונה ממשיכה לרוץ עם שברירי תקוות כדי להצליח להדביק בדרך נס את ריאל מדריד שמסרבת להפסיד כבר 40 משחקים? או שמא הגיע הזמן להשקיע את האנרגיה בשני המפעלים האחרים שלנו ונקבל הרכבי רוטציות במשחקי הליגה?

בכל מקרה, בארסה תשמח לייצר מומנטום חיובי לקראת החצי השני של העונה, כשמהצד השני מחכה קבוצה שאיך לומר, לא בדיוק מגיעה כדי להיות תפאורה בקאמפ נואו – הקבוצה העקשנית ומלאת הפוטנציאל מהאיים הקנאריים.

צריך לשים לב שבוסקטס ומסצ’ראנו עדיין סוחבים 4 כרטיסים צהובים והם בסכנת השעיה. הסגל מגיע במצב בריא, טפו טפו טפו, ויהיה מעניין לראות איזה קישור יפתח: אחרי 3 משחקים רצופים שאינייסטה פתח, סביר שיקבל מנוחה, וכולנו חוששים מהאפשרות שגומש ימשיך לקבל קרדיט לא מוצדק בקישור.

מה שלומך לאס פאלמס?

מתוך פרויקט הפתיחה של הליגה הספרדית:

שם מלא: UD Las Palmas – אוניון דפורטיבה לאס פאלמס
תאריך ייסוד: 22 באוגוסט 1949
אצטדיון: גראן קנאריה (32,150 מקומות ישיבה)
עיר: לאס פאלמס
מחוז: האיים הקנאריים
מאמן: קיקה סטיין
הישג שיא בליגה: מקום 2 בעונת 1968/69
הישג שיא בגביע: סגנות בעונת 1977/78
עונות בליגה הראשונה: 33

מאמן: קיקה סטיין
בתור שחקן, היה שחקן לגיטימי בליגה הראשונה, כשבעיקר מוכר כסמל של ראסינג סנטאנדר, אותה גם אימן בעבר. מונה ב-2009 למאמנה של לוגו, אז קבוצה בינונית בליגה השלישית והביא אותה עד למעמד של קבוצת צמרת-אמצע בליגה השנייה. ההצלחה הגדולה הביאה אותו לליגה הראשונה בפעם הראשונה בקריירת האימון שלו. הוא החליף את פאקו הררה וישר הוביל מהפך ביכולת של הקבוצה, עד לסיום במקום ה-11.

העונה שעברה: מקום 11
העונה שעברה לא התחילה טוב עבור לאס פאלמס. היא נקלעה לתחתית ונאלצה לפטר את פאקו הררה, האיש שהוליך את הקבוצה לליגה הראשונה. מרגע הגעתו של קיקה סטיין, הדברים השתנו. הצהובים הציגו כדורגל נהדר, הותירו רושם במשחקים נגד הגדולות ולבסוף אפילו סיימו את העונה מעל ולנסיה, הרחק ממאבקי התחתית.

העברות:
השם החם הוא כמובן קווין פרינס בואטנג שמנסה את מזלו בליגה הספרדית, דווקא בקבוצה עם פחות יומרות. עוד הגיעו, מרקו ליבאייה מרובין קאזאן, הלדר לופס מפאקוש פריירה ומיצ’ל מאקדו מאלמריה. חואן קרלוס ואלרון פרש מכדורגל, מובארק ווקאסו חזר לרובין קאזאן והעזיבה הבולטת היא של וויליאן ז’וסה שנרכש ע”י ריאל סוסיאדד מקבוצתו, דפורטיבו מלדונאדו. אנחל לופס ונאוסט אלמאן סיימו חוזה לאחר שנים טובות בקבוצה.

הסגל המלא:
שוערים: ראול ליסואין, חאבי ואראס, דוד רמירס.
הגנה: דוד סימון, מאוריסיו למוס, דוד גרסיה, מיצ’ל מאקדו, ארטילס, ביגאס, הלדר לופס, דני קסטיינו.
קישור: ויסנטה גומס, מונטורו, קווין פרינס בואטנג, מומו, הרנן סנטאנה, רוקה מסה, חאבי קסטיינו, מתאו גרסיה, ג’ונתן ויירה, טאנה.
התקפה: אל זהאר, ליבאייה, סרחיו אראוחו, טירונה דל פינו.

תחזית:
אפקט העונה השנייה יהיה חיובי או שמא משבר העונה השנייה? את העונה שעברה כאמור לאס פאלמס החלה לא טוב, אבל התאקלמה בהמשך בליגה בזכות השינוי המיוחל בדמותו של קיקה סטיין. אמנם בהכנה הקבוצה לא נראתה בשיאה, אבל האופטימיים ייזכרו בעונה שעברה. לאס פאלמס סיימה את העונה בהתלהבות עם מרכז טבלה מרשים והיא תקווה לתקוע יתד בליגה גם העונה. אמנם זה לא יהיה כמו בשנות ה-70, אז היה עשור מלא בליגה, אבל הקנאריים מקווים להמשיך ביכולת של אשתקד בזכות הכדורגל החיובי.

לאס פאלמס העונה היא אחת הקבוצות הנחמדות שאפשר למצוא בליגה. היא משחקת כדורגל התקפי יחסית, שמבוסס על החזקת הכדור ומסירות קצרות. החבורה של קיקה סטיין לא פראיירים והרבה אולי יזכרו את המשחק נגד ריאל מדריד בספטמבר, אז היא הצליחה לסיים בתיקו 2-2 נאה ביותר. סטיין עצמו אמר בראיון לאחרונה שהוא לוקח הרבה אלמנטים מהמשחק של בארסה ומנסה ליישם בקבוצתו. כרגע הקבוצה ניצבת במקום התשיעי והמכובד, בחצי העליון של הטבלה, עם 24 נקודות.

בגביע המלך היא הודחה ממש עכשיו על ידי אתלטיקו מדריד. המשחק הראשון, שנערך בביתה של לאס פאלמס, הסתיים בהפסד 2 – 0. בגומלין בוויסנטה קלדרון, שתי הקבוצות שיחקו עם הרכב רוטציוני. אתלטיקו עלתה ליתרון 2 – 1, אבל בדקות הסיום, כשהמתח ירוד ומבלי שנשים לב, לאס פאלמס כבשה שני שערים מהירים ויצאה עם ניצחון 3 – 2. הניצחון לאורחים וההעפלה לרבע הגמר למארחים, ואפשר לומר ששני הצדדים מרוצים.

ההרכב שעלה בוויסנטה קלדרון:

ליסואין
מסדו (למוס), דויד גארסיה, אייתמי, הלדר לופש
מומו (ויירה), טאנה, קסטיינו, הרנאן טרוחייו (מונטורו), מתאו גארסיה
ליבאיה

תקציר המשחק:

5 המחזורים האחרונים בליגה:

מח’ 13: ניצחן 3 – 1 על בילבאו (בואטנג, מומו, ויירה)
מח’ 14: תיקו 1 – 1 אצל אלאבס (ליבאיה)
מח’ 15: תיקו 1 – 1 עם לגאנס (ליבאיה)
מח’ 16: הפסד 1 – 0 אצל אתלטיקו
מח’ 17: ניצחון 1 – 0 על חיחון (אל-זהאר)

תקציר המשחק נגד חיחון:

כמעט כל קבוצה מגיעה אלינו עם מצב רוח חיובי אחרי שהיא פוגשת את ספורטינג חיחון שמתחת לקו האדום. במחזור האחרון היא אירחה את חיחון והיא שלטה ללא עוררין במשחק. רק חוסר מזל ומשחק גדול של השוער האורח מנעו ממנה לנצח בהפרש גדול יותר. במחצית השנייה נביל אל זהאר כבש את השער היחיד במשחק והעניק את 3 הנקודות לקבוצה מהאיים הקנאריים.

ההרכב שפתח במשחק:

חאבי ואראס
סימון, למוס, ביגאס, קסטייאנו
אל זהאר, גומס, מסה, ויירה, מתאו גארסיה
בואטנג

השם הגדול והמפורסם ביותר בקבוצה הוא קווין פרינס בואטנג, שלרוב משחק בצד שמאל של הקישור או ההתקפה ובמשחק נגד חיחון שיחק במרכז ההתקפה באופן חריג. נכון להיום הוא מוביל את הקבוצה בהבקעת שערים, אך הוא ממש לא השחקן הכי משמעותי בקבוצה. ג’ונתן ויירה הקשר הנפלא הבקיע 4 שערים ובישל שלושה נוספים, והוא המנוע היצירתי בקישור ההתקפי שלהם. הבלם פדרו ביגאס הוביל את הגנת הקבוצה, אך הוא נפצע בברכו והוא יוחלף על ידי מאוריסיו למוס הצעיר. דני קסטייאנו המגן השמאלי תורם המון בהתקפה, עם יכולת כדרור נהדרת בעיקר, והוא בספק קל למשחק. אם ייעדר, הוא יוחלף על ידי הלדר.

מלבד השמות האלה, ניתן לציין את המגן הימני הברזילאי מסדו שבישל ארבעה שערים כבר. החלוץ הקרואטי מארקו ליבאיה הבקיע 4 פעמים ובישל עוד 3 פעמים, רוב הסיכויים שנראה אותו במרכז ההתקפה ולא את סרחיו אראוחו שחלקנו זוכרים מבארסה ב’. ויסנטה גומס הוא השותף העיקרי של ויירה במרכז הקישור והוא עוזר מאוד בהנעת הכדור של הקבוצה.

במפגשי העבר

~ לוצ’ו מול לאס פלמאס, 2002 ~

זה תמיד כיף לראות קבוצה חדשה \ מתקמבקת לליגה הראשונה בספרד במובני ההיסטוריה. במקרה של לאס פלמאס, זה כמובן המקרה האחרון. זוהי העונה ה-33 של לאס פלמאס בליגה, המפגש ה-33 בקאמפ נואו מול בארסה וה-65 בסך הכול. אלו היו 14 עונות שלאס פלמאס הסתובבה בין הליגה השניה לשלישית מבלי הצלחה לעלות בחזרה, אחרי שירדה ליגה אי שם בעונת 2001-02. הקבוצה התאומה לוויאריאל חוותה את עונתה הראשונה ב-1950 וההפסקה שראתה עד העונה מהליגה ראשונה היא הארוכה ביותר בהיסטוריה שלה, כאמור 14 עונות. עם זאת, לפני אותה ירידה למחתרת, שיחקה רק ב-2000 ו-2001 כשלפני כן לא שיחקה גם במשך 12 עונות בליגה הראשונה. למעשה, בין 65′ ל-83′ היה הזמן הרב ביותר בו שהו הצהובים מהאיים הקנאריים בליגה הראשונה (19 עונות רצופות).

כעת משזה נאמר, עוד נגיע בבוא השעה לרקורד החוץ של בארסה אצלם אבל בכל הנוגע לקאמפ נואו, בארסה מחזיקה ברקורד מוחץ לחלוטין המורכב משלישיות, רביעיות, חמישיות, שישיות, שביעיות ואפילו שמינייה אחת שמיד נגיע אליה. אזי אם נתחיל מהסוף מה שנקרא, נגיד לכם כבר עכשיו שבארסה מחזיקה רקורד שערים פשוט משוגע של 101-19.

– המפגש הראשון של השתיים בקאמפ נואו נערך באפריל 1952 וללאס פלמאס המסכנה לא היה כל סיכוי מול הקבוצה של קובאלה וסזאר, שכבשו ביחד במשחק הזה 5 שערים (קובאלה עם צמד, סזאר עם 3ער). סולר ומולינה הוסיפו עוד שני שערים וזה 7-0 במשחק הראשון של לאס פלמאס בקאמפ נואו אי פעם.

~ לאס פלמאס בעונתה הראשונה בליגה ~

– לאחר המשחק הראשון ב-52′, תנצח בארסה עוד 10 פעמים רצוף וכך תשלים רצף של 11 ניצחונות רצופים בבית. אחד הניצחונות המאוחרים באותו רצף הגיע בפברואר של 1960 והוא הניצחון הביתי הגדול ביותר על לאס פלמאס עד כה, 8-0 מחמישייה (!) של יולוחיו מרטינז, כוכב אותן השנים שמככב הרבה בפינה הזו, מאסה, סוקו ופראן אוליבייה.

– אז את שני המשחקים הגדולים למעלה אי אפשר למצוא ויזואלית, לא בוידאו ולא בתמונות (אלא אם כן תפתיעו אותי), אבל פרופסור יוטיוב בהחלט סייע לי למצוא את המשחק הראשון בקאמפ נואו בו האורחים הצנועים ניצחו. היה זה בינואר 69′ ולמעשה היה הראשון מבין ארבע העונות ה”מוצלחות” ביותר של הקבוצה מול בארסה כשניצחה פעמיים בקאמפ נואו (הפעם הבאה היא ב-71′), הוציא תיקו והפסידה פעם אחת בלבד. To Date, אלה היו הפעמיים הבודדות בהן לאס פלמאס הגיעה לקאמפ נואו ולקחו את כל 3 הנק’. פעמיים בלבד לאחר מכן הצליחה בכלל לצאת מהמקדש בלי להפסיד.

~ קרויף מול לאס פלמאס, ינואר 74′ ~

– כן, גם קרויף פגש בלאס פלמאס בינואר 74′ וכבש צמד נהדר, אבל זה היה המשחק הראשון מולם לאחר ניצחון 3-1 בשנת 1972, אשר החל ברצף ניצחונות נוסף והארוך ביותר עד כה – 14 ניצחונות רצופים שלרוב היו תבוסות. בין התוצאות תמצאו את השביעייה השניה מולם באפריל 83′. אמנם זו לא הייתה התוצאה הגבוהה מולם כאמור אבל כן המשחק בו הובקעו הכי הרבה שערים – 7-2. דייגו מראדונה שיחק באותו משחק, כבש שלושער (ברנד שוסטר אחד, גם קראסקו, אלונסו וחוליו אלברטו הוסיפו) ואפילו עשה את זה:

– רצף הניצחונות הזה נגמר בינואר 88′ עם תוצאת תיקו 1-1. את לאס פלמאס לא פגשנו שוב בליגה עד אפריל 2001.

– עוד פיקנטריה קטנה ובלתי נמנעת לפני שנגיע לכדי סיום: גמר גביע המלך מול לאס פלמאס ב-1978 בברנבאו. עדיין עם יוהאן קרויף הקפטן, בארסה מנצחת את הצהובים 3-1 מצמד של רשאק ואחד של אסנסי (לאס פלמאס צימקה זמנית). כל 4 השערים במשחק מובקעים בתוך חצי שעה.

– ובכן, המשחק הנהדר הנ”ל הוא לא האחרון מול לאס פלמאס, אבל הוא לפני האחרון ו… הוא למעשה מהתקופה האחרונה של הלוס אמארייוס בליגה הראשונה. גוואיירה, כוכב הקבוצה דאז (ששיחק לדעתי גם בויאריאל!), כבש את הראשון באמנות כבר אחרי 8 דקות וזה התחיל ממש רע. גאברי, מכולם, השווה את התוצאה; לוצ’ו בישל לאוברמארס את היתרון; גווארדיולה עלה כמחליף באותו המשחק ובישל בצורה מדהימה לריבאלדו את השלישי ואת המסמר האחרון נעץ דני גארסיה.

– לפני שלאס פאלמס צללה בפעם האחרונה לליגה השנייה, המשחק האחרון בקאמפ נואו נערך בחודש מרץ של 2002. חלפו להן 20 דקות בלבד ולואיס אנריקה כובש את השער היחיד של בארסה במשחק ולמעשה את השער האחרון של בארסה מול לאס פלמאס עד היום. מי ימשיכו מחר אם בכלל? את השער של לוצ’ו אפשר לראות כאן ו, אה כן, המשחק הזה נגמר בתיקו 1-1 אחרי שוויון של הצהובים במחצית השניה ו-1-11 בסיום.

– בעונה הקודמת, אני זוכר בבירור את הפציעה של מסי במשחק הזה. איך כניסה קטנה אך אכזרית ישר לברך פגעה לו באחת מהרצועות. הקבוצה הייתה בהלם ובקושי תפקדה בהעדרו, אבל ניצחה בכל זאת 2 – 1 הודות לצמד של לואיס סוארס.

בסך הכול, ב-32 משחקים:

101 שערים כבשנו, 19 בלבד נספגו.
7 שלישיות, 7 רביעיות, 2 חמישיות, 2 שישיות, 2 שביעיות, שמינייה אחת. מצטער, זו אינה שמחה לאיד, פשוט לספר את סיפור הדומיננטיות המטורפת בהיסטוריית המפגשים הללו.
27 ניצחונות, 2 הפסדים ו-3 תוצאות תיקו.

פיקנטריה אחרונה… עמוד היוטיוב של בארסה מביאים לנו את המפגש הזה מעונת הגביע הנהדרת של 1997, אז פגשה בארסה את הצהובים בחצי הגמר. הנה הגומלין לפרוטוקול בקאמפ נואו אחרי 4-0 בגראן קנאריה, 3-0 שנפתח עם לוצ’ו:

מערכת בארסה מאניה