לקראת סביליה בבית!

לא מארק, אנחנו אלה שכרענו ברך עד כה והתחננו שפגרת הנבחרות המתישה והמיותרת הנוכחית תיגמר כבר ונחזור למה שכעת חשוב באמת. אחרי שבועיים של “רוגע” בו כנראה שברנו את הקירות מרוב שעמום וגעגועים, הבה נחזור לקרקע עליה אנו ניצבים, המציאות הברסאית הנוכחית:

– 2 ניצחונות בליגת האלופות אמנם כשהשני אצל טוטנהאם הוא היקר ביותר. מצד שני, נכון לעכשיו המקום הראשון בליגה אבד לאחר 3 משחקים ללא ניצחון. איבודי נקודות מול ג’ירונה ולגאנס הבעירו כבר את האש, התיקו מול ולנסיה שהוא כן מקובל לכל הדעות, הוסיף רק עוד שמן, אמנם הוא לא מקור המדורה אלא יותר התוצאה הסבירה בזמן הלא נכון.

– צי הבלמים כמעט ולא קיים. פעם הוא היה נתון לדיון נרחב, אך כעת זה לא אפשרי כאשר מצבו של סמואל אומטיטי מסתבך ולא ידוע מתי ישוב, תומאס ורמאלן פצוע בפעם ה-11 בקריירה הברסאית שלו וגם אצלו לא ברור מתי יחזור, גם לא כזה משנה כבר בשלב הזה. כעת אנו נתונים לחסדיהם של הצמד פיקה את לאנגלה, פיקה שעל כושרו העונה נאמר כבר הכל ולאנגלה שעדיין לא ברורה מידת יציבותו ורמתו לאורך זמן. מה שבטוח, זה הצמד שיפתח בעוד 8 ימים בקלאסיקו. ואלוורדה יכול לדבר על אלטרנטיבות שונות לעמדות הבלם, אבל בעיני אף אחד זה לא קביל וטוב מספיק. איך יוצאים מזה? לה מאסיה היא תקוותנו האחרונה.

– הדיבורים על רכש קיימים אך ספק אם הם רבע רלוונטיים לחורף הקרוב. מי שחולם חלומות ורודים על מרכז הגנה משודרג בעוד חודשים מעכשיו, סיכוי די גדול שתצפו לאכזבה. הלוואי ונתבדה כי המצב בגזרה הזו הוא די מצב חירום.

– הסכסוך על אש קטנה (שהתקשורת מבעירה) בין ואלוורדה לארתורו וידאל לא מוסיפה למורל. הצ’יליאני ציפה לשחק יותר ולא מגיב היטב לחלוקת הדקות הנוכחית, כזו שהרבה מהאוהדים גם כן מרגישים שאינה הוגנת (אם כי ישנו ויכוח גם על גישתו של וידאל בכל העניין). תוסיפו לזה אישיוז לא ברורים עם מלקום, דניס, אולי גם דמבלה, ותקבלו תמונת מצב שעל המגרש ומחוצה לו, לא נראית בשיא יציבותה עבור המיסטר. נקודת האור הגדולה היא השימוש המתמשך בארתור המרשים, כיוון אופטימי לדרך של הקבוצה לכל הדעות.

– 8 ימים לקלאסיקו. רצף המשחקים הקשה והארוך מאוד הנוכחי עדיין רחוק מלהיגמר – בוומבלי ובמסטאייה כבר ביקרנו, כעת עושים סיבוב הופעות ביתי מול סביליה הערב, אינטר באמצע השבוע ואז הקלאסיקו. אחרי “מנוחות קלות” אצל קולטורל בגביע ואצל ראיו בליגה, נצא אל משחק סופר קשה בסאן סירו ב-6 לנובמבר. נ.ב – פחות מ-20 ימים לאחר מכן, ה-24 לנובמבר, עוד משחק עונה מול אתלטיקו בחוץ.

מה שהיה, תשכח מזה…

משחק עונה אמיתי מול סביליה בליגה לא היה לנו אולי מאז 2007, אבל Sure Enough חברים, זה מה שנקבל הערב. סביליה היא הראשונה בטבלה בתום 8 מחזורים בעזרת ניצחון אחד יותר מבארסה עד כה, נקודה אחת יותר והפרש שערים צמוד מאוד (ספגה אחד פחות, כבשה אחד פחות). תהיו עוד בטוחים שהערב זו לא סביליה של גמר הגביע האחרון אלא סביליה שהביסה לפני רגע 3-0 את ריאל מדריד ושתסתכל לבארסה בעיניים. בהצלחה לנו.

אל הסגל חוזר סרג’י רוברטו הכשיר וכחיזוק לעמדת הבלם המחליף נכנס חואן ‘צ’ומי’ ברנדריס הצעיר. דניס, סאמפר, קרלס אלניה ושוב מלקום… נשארים בחוץ. נשמרים לגביע כמובן…

מה שלומך סביליה?

הנה מה שכתבתי מוקדם יותר על סביליה לקראת הסופרקופה – עם עריכה קלה בעיקר מאז פתיחת העונה:

את סביליה של העונה שעברה אפשר לתאר רק בצמד מילים: לא צפויה. בעליל. מצד אחד זו קבוצה שחטפה לא פחות מ-6 מאניטות בעונה שעברה, האחרונה שבהן כמובן בגמר גביע המלך מולנו, מצד שני הדיחה את מנצ’סטר יונייטד החלשה של מוריניו ודווקא מולה נראיתה כקבוצה גדולה. גם מול באיירן מינכן נתנה הופעה מכובדת מאוד והפסידה 2-1 ~בלבד~ בסיכום שני המשחקים. זו קבוצה שמאזן הספיגות שלה בקושי עדיף על קבוצות התחתית שחלקן גם ירד לבסוף ליגה, אבל באותו זמן קבוצה מסוכנת שיכולה להתחרות כמעט מול כל קישור שתשימו מולה בהצלחה כשמה שרק מנע ממנה לכבוש יותר זהו אי הסדר שנוצר בחוד בין וויסאם בן יידר ולואיס מוריאל, בין השאר.

השינויים שסביליה ביצעו הינם רבים ומשמעותיים, בראשם, סיום תפקידו של וינצ’נזו מונטלה שחרף המאבק המכובד בליגת האלופות לא הצליח לשנות את הקבוצה והובילה רק אל שלב המוקדמות של הליגה האירופית. במקומו הגיע פבלו מאצ’ין הנהדר שעשה עבודה נפלאה עם ג’ירונה, קירב אותה אפילו אל המקומות שמובילים לאירופה אך סיים לבסוף במקום העשירי וכעת מתקדם הלאה.

ברשימת העזיבות המשמעותיות הקיץ תוכלו למצוא ראשית כל את עזיבתו של סטיבן נ’זונזי המוכשר לרומא, אבידה ענקית לקישור האחורי של הקבוצה. כמו כן גם תמצאו את העזיבות של גווידו פיסארו (טיגרס), חואקין קוראה (לאציו), לאנגלה (בארסה) וסיום השאלותיהם של מיגל לאיון, יוהאנס גייס וסנדרו. עוד עזיבות כוללות כמובן את השאלתו המפתיעה של סרחיו ריקו לפולהאם ועזיבתו לחטאפה של דוד סוריה, כמו גם השאלתו של סבסטיאן קורצ’יה לבנפיקה.

ההגעות: סוגיית השוערים היא די מפתיעה ומסקרנת. דוד סוריה כזכור החליף את סרחיו ריקו שירד לספסל בעונה שעברה בשיא המאני טיים ובצעד לא מוסבר על ידי מונטלה. נראה עכשיו שהיה זה זמני. כתשובה לעזיבת שניהם, סביליה רכשה את תומאש ואצליק, שוערה המוכשר של פ.צ. באזל ב-4 העונות האחרונות ושוערה הראשון של נבחרת צ’כיה. כתשובה לעזיבתם של נ’זונזי ופיסארו, סביליה שאלה את מקסים גונאלון הצרפתי של רומא, את הקשר האחורי איברהים אמאדו מליל ואת רוקה מסה עליו סביליה מימשה את אופציית רכישתו לאחר שהושאל בעונה שעברה. כתשובה לעזיבתו של לאנגלה, רכשה את הבלמים יוריס נאניון של סטאד רן ואת סרג’י גומס של סלטה. כמו כן, סביליה השיבה אליה את אלייש וידאל תמורת 9 מיליון יורו (לא שהוא מאיים על פבלו סראביה). עוד רכישה מרתקת היא של קווינסי פרומס, הקיצוני ההולנדי בן ה-26 שהגיע מספרטאק מוסקבה שם לקח אליפות, היה למלך השערים ושחקן השנה ברוסיה. ועדיין, ההגעה הכי מעניינת לסביליה היא של אנדרה סילבה המוכשר בן ה-22 שנחשב לשחקן עתיד עבור פורטוגל והקיץ נכלל בסגל נבחרתו לראשונה במונדיאל. הבחור מגיע בהשאלה עם אופציית רכישה בעבור 35 מיליון יורו ועד כה משדרג את החלק ההתקפי של סביליה כהוגן.

פתיחת העונה

~ סביליה מבטיחה הרבה עם בליץ מרשים מול אלופת אירופה ~

מטרתה העיקרית של סביליה בתחילת העונה הייתה העפלה אל שלב הבתים של הליגה האירופית. האנדלוסים כבר הספיקו לפגוש בסוף יולי את אויפשט ההונגרית לשלב המוקדמות השני ולהביס אותה 7-1 בסיכום שני המשחקים. בשלב המוקדמות השלישי סביליה פגשה את ז’לגיריס וילנה הליטאית ובמשחק הראשון שנערך ברמון סאנצ’ס פיחואן ניצחה 1-0 משער של אבר באנגה בדקה ה-35. בגומלין ניצחה 3-0 (גונאלון, עצמי, בן יידר) והעפילה למפעל האהוב עליה רשמית. נחזור אליו תיכף.

את הליגה סביליה פתחה בצורה מגומגמת. מאצ’ין פתח במערך 3-4-3 מסוים שפשוט לא עבד. אם בעונה שעברה הקישור היה החלק החזק של סביליה עם באנגה, סראביה ונ’זונזי שבמהלך אחד יכלו לשבור כל קישור מולם, הרי שבפתיחה הזו משחק האגפים של נאבאס ו-וידאל \ אראנה השאיר את הקישור פרוץ ועם 3 בלמים מאחור, אתה בבעיה רצינית, גם אם נאבאס מצטרף כמגן ימני (ומגן הוא לא). הרוטציות של מאצ’ין גם לא היו ברורות אפילו אם הכיוון עצמו כן, ועד עכשיו לא הרבה מהשמות המשמעותיים שהגיעו באמת הופיעו מספיק, רק הסתמכות עיקרית על שם אחד. נגיע אליו. בכל מקרה, אחרי ניצחון במחזור הראשון על ראיו בחוץ הגיע תיקו ביתי מאופס ומאכזב מול ויאריאל, הפסד חוץ בדרבי נגד בטיס והפסד 2-0 ביתי מחפיר מול חטאפה, 3 משחקים בהם סביליה אפילו לא כבשה שער אחד.

ההתאוששות הגיעה במחזור לאחר מכן. סביליה יצאה לסיוטאט דה ולנסיה ועם הצגה מדהימה אצל לבאנטה ניצחה 6-2, התוצאה הקדושה. מאצ’ין ביצע שינויים נקודתיים ביותר והעיקרי בהם הוא ההחלטה לעבות יותר את הקישור. 3-5-2 שהופך ל-4-4-2 עם ההצטרפות להגנה של חסוס נאבאס, אבל ההצטרפות של פרנקו ואסקס לאבר באנגה והתנועה של סראביה, מלך השערים בעונה שעברה, לקישור ההתקפי מהאגף, יצרה הגנה שכולה התקפה. במשחק הזה וויסאם בן יידר, החלוץ שנראה היה גמור אצל מונטלה, כבש שלושער וחזר לפורמה הטובה אליה הוא מסוגל.

ואז זה הגיע, בליץ אדיר על ריאל מדריד בפיחואן. מדריד בפורמה רעה מאוד אך בהרכב מלא ומול סביליה האנרגטית שבאה באטרף אין לה תשובות. 20 דקות לקח לסביליה לעלות ליתרון 2-0 ו-40 בשביל לקבוע את תוצאת המשחק, 3-0. סביליה יכלה לסיים את המשחק הזה עם כמות כפולה של שערים אפילו. מאז ניצחה פעמיים נוספות: 3-1 באיפורואה של אייבאר -2-1 על סלטה בבית במחזור האחרון לפני שיצאנו לפגרה.

שלב הבתים של הליגה האירופית החל בקול תרועה עם מאניטה ביתית על סטנדרד ליאז’ (באנגה עם צמד, בן יידר עם צמד, ואסקס) והמשיך עם הפסד צורב של שאננות לקרסונדאר הרוסית לאחר שער יתרון של נוליטו ומהפך ב-10 הדקות האחרונות. ניכר כי פבלו מאצ’ין מראה פייבוריטיזם קל לליגה מאשר לליגה האירופית, אם מסתכלים על ההרכבים בשני המשחקים הנ”ל. בהרכב מול קרסונדאר, למשל, בוצעו 5 שינויים קריטיים כאשר לא בן יידר, לא סילבה, לא ואסקס, לא סראבייה ולא קאריסו פותחים.

סביליה של העונה היא קבוצה מסוכנת מאוד בשל מספר סיבות. פבלו סראביה ממשיך את אותו הכושר הנפלא מהעונה שעברה ויחד עם וויסאם בן יידר, הוא מלך השערים העונה עם 9 כיבושים וכן מלך הבישולים עם 6. בן יידר פשוט נראה כשחקן אחר עם 9 שערים העונה ובכושר חד. מעל לכולם, האקס פקטור איף יו וויל הוא אנדרה סילבה. הפורטוגזי הצעיר והסופר מוכשר הזה נשמר אך ורק לליגה על ידי מאצ’ין עד כה וכבר כבש 7 שערים ב-8 מחזורים, 1 יותר ממסי בליגה ושני רק לסטואני של ג’ירונה. שלושער מול ראיו, צמד מול מדריד והרגל עוד נטויה, אין ספק שמוכרחים להיזהר מהבחור הזה הערב. כמובן שיש לתת גם לפבלו מאצ’ין קרדיט ענק על שלקח את סביליה והכניס בה רוח חיים חדשה שנראה שלא תתפשר רק על מחמאות, לפחות לא בכזו קלות כמו אשתקד. לא בטוח אם המערך של מאצ’ין ישרוד לאורך זמן, יהיו ערבים בהם צריך להסתפק במעט יותר, אבל לכו תדעו.

ההרכב שבו סביליה עולה מאז אותו 6-2 אצל לבאנטה הוא זהה: ואצליק; קייאר, קאריסו, גומס; נאבאס, ואסקס, באנגה, אראנה \ וידאל, סראביה; בן יידר, סילבה.

הפלא ופלא, איבן מרקאדו הבלם חזר מפציעה ונכנס לסגל לקראת הערב, אם כי לא נראה שיפתח במקום קייאר, קאריסו או סרג’י גומס שמשחקים יחד כבר כמה משחקים ונראים לא רע. הפצועים היחידים בסגל שלא נכללו הם סרחיו אסקודרו הבלם והרכש החדש, איברהים אמאדו. מלבד שני אלו, סגל מלא.

אם כן, פעם שניה ברציפות שבארסה שבה היישר מפגרת נבחרות אל משחק מול סביליה וגם הפעם הלחץ הוא על גבנו. ברור שחרף 4 ניצחונותיה הרצופים סביליה עד כה לא באמת נבחנה כקבוצת חוץ אך קאמפ נואו או לא, היא תבוא לנצל את הפגיעות שקיימת בהגנה הברסאית כרגע, תבוא לנצל את כל הדיבורים מאחורי הקלעים והחששות ובעיקר את העובדה שבארסה של אחרי פגרות היא לא תוצר רצוי בד”כ. הפעם האחרונה שבארסה הפסידה לסביליה בבית היה ב-2003, יותר מ-15 שנה עברו מאז אבל סביליה מרגישה שזה אפשרי.

מפגשי העבר

כמובן שזו בושה וחרפה שהסרטון הנ”ל לא מעודכן, שכן לאחר גמר הגביע האחרון המאזן כבר עומד על 31 שערים! 12 שנים, הרבה מאוד משחקים וסך של 31 פאקינג שערים, הקבוצה מולה הבקיע דיוס יותר מכולן וטפו טפו, שזה יהיה רחוק מלהיגמר.

את הסיקור המלא להיסטוריה מול סביליה בקאמפ נואו נשמור לפעם הבאה, בינתיים נספר לכם על 148 משחקי ליגה בין השתיים מאז הצטרפו הנרביוננסס לליגה בשנות ה-30. בתום 74 משחקי ליגה בבית לבארסה יש 57 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-6 הפסדים. מאזן השערים הוא מהפסיכיים שנראו עם 205 שערים בבית לעומת 67 בלבד של סביליה. הערב יתקיים משחק מספר 75 בביתנו.

https://www.youtube.com/watch?v=Pbjzz-b7BQ0

כמה שהתקציר הנ”ל יצבוט לכם במיוחד עכשיו. בארסה אירחה את סביליה בליגה במחזור 11 של העונה שעברה, בארסה בפתיחת עונה חלומית פוגשת בסביליה מאוד עקשנית ומנצחת בעזרת צמד שערים של… פאקו אלקאסר, כעת מפציץ בדורטמונד. דווקא משחק שבו בארסה איננה כל כך במיטבה, אך פאקיטו היה שם בדיוק כשהיינו זקוקים לו בכדי להביא את הניצחון היקר.

הפעם האחרונה שבארסה לא ניצחה את סביליה בקאמפ נואו היה בעונת 11-12, הפנדל הדרמטי שמסי החמיץ בדקה ה-90 מול חאבי ואראס העקשן. הפעם האחרונה שבארסה הפסידה בקאמפ נואו לסביליה הייתה ב-15 לדצמבר 2002, עונת 02-03. חאבייר קאסקרו שזכור לנו יותר מימיו המאוחרים בחטאפה כבש את הראשון, מריאנו המחליף כבש צמד מאוחר וסביליה ניצחה 3-0 מול בארסה כישלונית, גם עם ה”עילוי” פיליפ קריסטנבאל בהרכבה.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.