מרגע סיום הפגרה מנסה בארסה לחזור לרצף ניצחונות או לכל הפחות הופעות ראויות. 4 משחקים עברו מאז ולא השתכנענו מי יודע מה. דווקא בהפסד היחידי מתוך ארבעת המשחקים האלה בארסה פתחה עם ההרכב החזק ביותר, באחרים חזרנו כהרגלנו לבקר את לואיס אנריקה על החלטותיו, להתייאש מההחמצות ומהשיפוט המזעזע. טוב, בכולם ביקרנו את השיפוט המזעזע למעשה. המעניין הוא שבעוד שלואיס אנריקה החמיא רבות על המאניטה נגד לאס פלמאס, נראה כי הקבוצה עצמה לא שיחקה רע במשחקים האחרונים והיו הרבה מאוד דקות טובות, אבל הביקורת עדיין קיימת בחירות ההרכב הבעייתיות והבעייתיות הטקטית הגדולה שפעם, היה קל יותר להתעלות מעליה בעזרת קישור פנומנלי והתקפה משובחת, היום אנו עדים יותר ויותר לכמה שמובחנות טקטית נותנת את הטון לא פחות מהכישרון המעשי שמביא לנו בדרך כלל את הנקודות. לסיכום: המאניטה מול לאס פלמאס גרפה הרבה מחמאות ובצדק. למידת לקחים משם היא חשובה, ואחד הלקחים הוא שלא באמת למדנו כלום עד שלא נצליח להתמודד עם האתגר הבא באותה הצורה. לאס פלמאס, מסתבר, לא היוותה אחד כזה. עם כל הצער.

זהו אינו חודש קל ועוד נוספו לו 2 משחקים, רבע הגמר בגביע המלך נגד היריבה הבאה, סיוט החוץ הגדול ביותר שלנו בליגה בעשר השנים האחרונות, ריאל סוסיידאד. אחריו משחק חוץ אצל אייבאר, הגומלין נגד סוסיידאד וגומרים את החודש מול ריאל בטיס. אגב, שני המשחקים ברבע הגמר ישוחקו בימי חמישי ובשתי הפעמים בארסה תשחק במחזור הליגה ביום ראשון שלאחר מכן. אם תעבור את סוסיידאד, חצאי הגמר ישוחקו כבר ב-1 לפברואר ושובע לאחר מכן. בהצלחה לנו.

טפו טפו טפו, הסגל נמצא במצב צבירה טוב כשאפילו סילסן חוזר לעניינים ועשוי לפתוח באנואטה ביום חמישי.

הבחורים נחו היום, מחר ומחרתיים יתאמנו שוב בבקרים ולאחר מכן יקבע הסגל שייצא לסאן סבסטיאן.

מה שלומך סוסיידאד?

8 משחקים עברו מאז סוסיידאד המשיכה ברצף המשחקים ללא הפסד שלה מול בארסה באנואטה. זה התחיל איום ונורא עבורה עם חמישייה איומה שהבאסקים קיבלו בראש בריאזור אצל לה קורוניה (מול שער כבוד יורי ברשיש), אני מניח לאחר האופוריה של להשאיר את בארסה שוב בלי ניצחון במבצרם הביתי, אך כבר לאחר מכן התאוששה סוסיידאד מול הקבוצה המפורקת של הליגה, ולנסיה, כשניצחה 3-2 (וויליאן ז’וזה עם צמד, חואנמי). לאחר מכן המשיכה לניצחון חוץ על גרנאדה.

בתחילת העונה הפסידה סוסיידאד לריאל מדריד בביתה 3-0, זה היה ב-21 לאוגוסט. מאז לא הפסידה סוסיידאד בביתה – לא מול אתלטיקו, לא מול בארסה וכאמור, לא מול ולנסיה. סביליה לעומת זאת חזרה כידוע לכם אחרת לחלוטין מהפגרה והיא הראיתה זאת כהוגן כשרק לפני 10 ימים הביסה באנואטה את סוסיידאד 4-0 כשכבר אחרי חצי שעה האנדלוסים עלו ליתרון 2-0 וסוסיידאד ויתרה על המשחק. יתכן והסיבה לכך היא המחסור במנוחה שהיה לסוסיידאד לאחר שביקרה בגביע המלך את ויאריאל וניצחה אותה 3-1 במה שהובילה בעצם למשחק ביום חמישי הקרוב. נותרת השאלה איפה סוסיידאד מניחה את מירב מאמציה – בקמפיין הגביע הספרדי או בהמשך המאבק בליגה למקומות באירופה עונה הבאה.

התבוסה של סוסיידאד מול סביליה היה מחמיר את מצבה בליגה אילולא 2 תוצאות התיקו הרצופות של יריבתה למאבק, ויאריאל, מול בארסה וביום ראשון האחרון גם מול לה קורוניה בחוץ. למזלה, סוסיידאד שוב הצליחה להתאושש די מהר:

עוד ניצחון חוץ חשוב מאוד ברוסאלדה הסופר קשה של מלאגה ממש מאמש, אולי בזכות העובדה שהוא הגיע משערים לא ממש מחויבים למציאות.

ההרכב שפתח מול מלאגה:

רולי.
אודריוסולה (הקטור), אלוסטונדו (נבאס), איניגו מרטינס (כבש), יורי.
צ’אבי פרייטו, גראנרו, סורוטוסה (יראמנדי).
חואנמי (כבש), ז’וזה, אוירסבאל.

לסוסיידאד יש יום מנוחה אחד פחות מאיתנו ובנוסף, בעוד שלוצ’ו עלה למשחק מול לאס פלמאס עם 5 חילופים (מסצ’ראנו, גומש, ארדה, ראפיניה ו-וידאל), אוסביו פתח ברוסאלדה עם הרכב מאוד חזק כשעל הספסל יכולתם למצוא רק את יראמנדי וקנאלס. כן, מדובר באנואטה, אבל במומנטום הנוכחי אסור לבארסה לפשל דווקא בסאן סבסטיאן.

במפגשי העבר

היסטוריית הגביע כידוע לא מאפשרת לנו מעקב מפורט דיו אחר מפגשים בגביע המלך. על כן, הבה נסתכל על 5 המפגשים האחרונים של בארסה מול ריאל סוסיידאד במפעל הזה, היסטוריית מפגשים המשתרעת כצפוי על פני עשרות שנים:

עונת הגביע של 1977-78 הייתה די מיוחדת מאחר וזו הייתה עונתו האחרונה של יוהאן קרויף במדי בארסה כשחקן, והתואר הזה היה התואר האחרון בו זכה עם בארסה. קרויף היה שם ושיחק עם בארסה גם בחצי הגמר שם פגשה את ריאל סוסיידאד למותחן נהדר בו בארסה סיימה ב-0-0 באנואטה אך בעזרת שערים של רשאק ומיגלי בקאמפ נואו, צלחה את חצי הגמר הגביע ובגמר חיכתה לה לאס פלמאס. קרויף פתח גם בגמר הגביע ובישל את אחד השערים עת בארסה הביסה את הצהובים 3-1 (רשאק עם צמד, אסנסי) כשכל 4 שערי המשחק מובקעים במחצית הראשונה.

מאגדה אחת לאחרת! בעונת 82-83, שוב חיכתה סוסיידאד לבארסה בשלב חצי גמר הגביע עם דייגו מראדונה שמככב וכובש בצמד המשחקים. המשחק הראשון בקאמפ נואו נגמר ב-2-0 קליל מול סוסיידאד שהייתה קבוצה מאוד קשה אז (ויקטור, מראדונה), הגומלין באטוצ’ה – אז מגרשם הביתי של סוסיידאד, נגמר ב-2-1 לאחר שסוסיידאד הובילה (מרקוס, מראדונה בשער ניצחון). הגמר הגדול היה בין בארסה למדריד ובו בארסה ניצחה משערים של ויקטור ומרקוס (שכבש בתוספת הזמן!).

בארסה וסוסיידאד נפגשו בגמרים של הגביע 4 פעמים בהיסטוריה: במרץ של 1913 שוחקו שלושה משחקים של גמר הגביע היות והשניים הראשונים נגמרו שניהם בתיקו (2-2, 0-0) אך השלישי והמכריע נגמר ב-2-1 לטובת בארסה (ברדי, אפולינריו רודריגז); ב-1928 חזר לו אותו הסיפור, שני משחקים שנגמרים שניהם בתוצאות תיקו (1-1, 1-1) ומשחק שלישי שנגמר ב-3-1 גדול לבארסה (סאמיטייר, ארוצ’ה, סאסטרה). אז אגב היה זה תואר הגביע השמיני של בארסה; ב-1951 גביע החנרליסימו לקח לו משחק אחד בלבד בשביל שוב להכתיר את בארסה כמחזיקת הגביע על פני סוסיידאד, בעזרת 3-0 מובהק (סזאר עם צמד, מריאנו גונסלבו מוסיף). גם קובאלה פתח באותו משחק; התקציר למעלה הוא של גמר הגביע הרביעי והאחרון עד היום בין השתיים מעונת 87-88. סוסיידאד של סוף שנות ה-70 ושנות ה-80 היא קבוצה קשוחה וקשה להביס ובנוסף – היא מגיעה כמחזיקת הגביע המכהנת אחרי ששנה קודם הביסה בגמר את אתלטיקו מדריד. עם זאת, כבר הבנתם מה הלך הרוח בגמרים בין שתי אלו… רק שער אחד הובקע במשחק הזה, אך דווקא מתוך סוללת השחקנים שכללה את ליניקר, ויקטור ושוסטר, היה זה הקפטן אלשנקו שכבש את שער הניצחון לאחר שעה של משחק וקנה את עולמו. תואר נוסף לארון.

ברבע גמר הגביע של 89-90 פגשה בארסה שוב בסוסיידאד. המשחק הראשון נגמר ב-1-0 חשוב מאוד לבארסה באצ’וטה של סוסיידאד, אבל הגומלין המשוגע מעליכם היה קשה יותר. באקרו כבר העלה את בארסה ליתרון אחרי 3 דקות אך סוסיידאד מיד השוויתה מפנדל של אלדרידג’ ועלתה ליתרון משער של מנצ’אקה. לאודרופ, מבשל השער הראשון, השווה עבור בארסה במחצית השניה אבל שוב אלדרידג’ החזיר את הבאסקים ליתרון שהיה מדיח את בארסה מהמפעל בשל שערי חוץ… בארסה לא ויתרה ולאודרופ האדיר המשיך בהצגה שלו עם גולאסו לשערה של סוסיידאד שהדיח את הבאסקים. בארסה המשיכה לזכות בגביע מול ריאל מדריד בגמר (2-0) וזהו תוארו הראשון של יוהאן קרויף כמאמנה של בארסה. אל מסלול הזכיות בליגה בארסה תחזור מהשיממון גם כן, כבר בעונה הבאה (ובשלוש שאחריה).

את סוסיידאד לא פגשנו במפעל הזה מאז, 24 שנים. בעונת 2013-14 פגשנו את סוסיידאד בחצי גמר הגביע (כרגיל) רגע לפני שהכל הלך לעזאזל. וזה לא כולל את ההפסד המביך באנואטה בליגה. המשחק הראשון היה די מוזר אך נגמר בתוצאת 2-0 לטובת בארסה משערים של בוסקטס ועוד עצמי של זוביקראי. הגומלין באנואטה נגמר ב-1-1 קטן גדול ענק: גדול, כי הוא העלה את בארסה לגמר הגביע. קטן, כי סוסיידאד המשיכה את הרצף הבלתי נתפס שלה ללא הפסדים באנואטה מול בארסה. ענק, רק תראו את השער המדהים של מסי בתקציר למעלה שלמעשה סגר את הסיפור עבור הבאסקים ותבינו למה מדברים במונחי ענק. בארסה המשיכה לגמר גביע מאכזב בו בייל בסללום נאה ביותר מול בארטרה אחד שבקושי עומד על הרגליים (אחרי שגם כבש), לוקח מאיתנו עוד תואר מהעונה הקשה ההיא.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.