לקראת סלטה ויגו בחוץ

~ בעל הבית נכון לשבת האחרונה, קוטיניו לא סופר את הקישור של ולנסיה ומראה כמה הוא בעניינים ~

עשינו עוד צעד לאליפות עם 2-1 חשוב מאין כמותו מול ולנסיה. מה עובר בראשינו?

1 – אנדרס אינייסטה. אי אפשר להימנע מהתייחסות לשאלת אינייסטה. אני מניח שאין אחד שלא היה רוצה שיעשה צ’אבי וישאר לעוד עונה, בטח אם נוכל להביא לו את מה שמגיע לו בעונה הבאה כפי שצ’אבי קיבל לאחר שהחליט להישאר. אבל יש חלומות שנשארים חלומות ואינייסטה העיד לא פעם כי הוא ישאר כל עוד הוא מרגיש מועיל ורלוונטי וביום שירגיש כי הוא גורע יותר מאשר מועיל – והוא בהחלט עדיין לא בסטטוס כזה – הוא ירצה לעזוב. זה כנראה מה שהולך לקרות, בואו נקווה שחבריו ישכנעו אותו להישאר לפחות עוד עונה, אני באמת לא יודע מה קורה בלעדיו ומי יקח אחריות. כלומר, את אותה האחריות.

2 – 39 משחקי ליגה ללא הפסד. מגיבים בעמוד הפייסבוק שלנו עוד מגזימים ושואלים על מתי אמור להגיע בעונה הבאה המחזור בו בארסה תשבור את שיא כל הזמנים (בליגות הבכירות) ששייך למילאן, אנא הירגעו וקחו דברים בפרופורציות, העונה לא נגמרה והמשחק הקרוב מאיים כל כך עד שזה גורם לסביליה להיראות כמו טיול. בינתיים, העריכו את העבודה הקשה שבארסה עשתה העונה בלהגיע להישג נדיר כזה, היא וכן מאמנה שחייבים לזכור לו את הדברים הטובים ולא רק את שבוע שעבר.

3 – מצד אחד, גודל ההישג הזה בליגה הספרדית שוב מציף טעם די מריר על ההדחה מול רומא ממנה קשה להתנתק, רק משום שהיא באמת לא הייתה מחויבת למציאות ויכלה להימנע. מצד שני, משדבר מסוים קרה ההנחה הלוגית היא שאותו דבר קרה ולא יכל לקרות אחרת כי ככה זה, אין שליטה בעניינים ולמצוא אשמים לא יעזור בדבר – עדיף יהיה להסתכל אל עבר העונה הבאה בה קוטיניו ודמבלה יהיו לנו הרבה יותר לעזר ונתחזק בעוד כמה פינות. כן, מאכזב מאוד לראות את ליאו מסי עובר את שנות השיא שלו כשמסביב אין בדיוק עבודה יסודית לבניה טובה באמת של הסגל ואנו מתעוררים מאוחר בניסיון לבנות קבוצה שתרוץ ביחד זמן רב, מאכזב גם שאין שום מבט ולו הזניח ביותר אל עבר לה מאסיה, אבל זה מה יש וזה לא ישאר לתמיד.

4 – בהמשך לנקודה הקודמת, עוסמאן עומאן עוסמאן. אנו לא יודעים מה מתרחש מאחורי הקלעים ואין טעם עבור כל אחד מאיתנו לשחק אותה המאמן ולצעוק “למה” בקולי קולות, למרות שעל מי אני עובד – עשיתי את זה בעצמי בלי סוף ואני עוד עושה. וברצינות, זה כבר לא עניין של “למה לא מול רומא” אלא למה לא כלל. למה הילד נכנס רבע שעה לסיום כשהקבוצה נראית לא כל כך טוב ולמה הפתרון של דמבלה נראה כאחרון. למה?

מסתכלים קדימה, רוצים לחגוג אליפות מספר 25 ורוצים גביע. בארסה יוצאת אל מסע של 3 משחקי חוץ כאשר הפעם הבאה שתחזור לקאמפ נואו תהיה מול ריאל מדריד בקלאסיקו. הערב, ערב יום הזיכרון, בארסה תשחק בבלאידוס של סלטה ויגו במשחק שכמובן לא ישודר. לאחר מכן תגיע אל גמר גביע המלך בוואנדה מטרופוליטאנו נגד סביליה בניסיון להשיג את התואר הראשון של העונה, גביע המלך ה-30 במספר. לאחר מכן בסוף החודש תשוב לליגה ותצא לריאזור של דפורטיבו לה קורוניה מהתחתית. ב-6 למאי כאמור, קלאסיקו בבית.

לואיס אנריקה עלה בעונה שעברה בהרכב חסר מאוד לבלאידוס בלי מסי ובוסקטס בסגל ועם שווארדה וגומש בקישור כמו גם מאת’ייה בהגנה. ההשלכות באו לידי ביטוי די מהר ב-3-0 כבר אחרי 35 דקות. בסגל שנוסע לגליסיה לא תמצאו את ראקיטיץ’, בוסקטס, פיקה או את אינייסטה אשר נשמרים לגמר הגביע. נכון, אין מאת’ייה יותר או שווארדה (לעת עתה) שזה כבר פלוס, אבל לדמיין את גומש ופאוליניו עומדים מול וואס, סיסטו ויאגו אספאס זה די מפחיד. מאוד אפילו.

מה שלומך סלטה?

~ סלטה מפרקת את סביליה המפורקת ~

סלטה ויגו של העונות האחרונות לא ידועה ממש במשחק ההגנה שלה וביציבותה. משחק ההגנה העונה השתפר והרוטציות בין סרג’י גומס, קבראל ורונקגליה בסך הכל תורמות לקבוצה (סורי פונטאס). היציבות… לא ממש. אמנם סלטה של העונות הקודמות הייתה מה שסביליה היא העונה, אבל סלטה העונה לא מחברת יותר מ-3 ניצחונות רצופים ורצף המשחקים ה”ארוך” ביותר שלה ללא הפסד היה 5 משחקים אז ניצחה ב-4 משחקים וסיימה תיקו באחד מהם, מול מדריד בבית. אלינו סלטה תגיע עם ניצחון אחד בלבד ב-5 המחזורים האחרונים בהם הובסה 3-0 אצל אתלטיקו, כשלה לנצח את מלאגה נועלת הטבלה בבית (!) עם 0-0 בלבד, סיימה רק בתיקו אצל בילבאו ובמחזור האחרון הפסידה 1-0 בבוטארקה של לגאנס.

הניצחון היחיד ברצף הזה, אמנם, הוא 4-0 נדיר בבית על סביליה. סביליה הגיעה למשחק עם מחשבות על הגומלין נגד באיירן מינכן אך מונטלה עדיין העלה הרכב חזק. זה לא הפריע לסלטה לפרק את האנדלוסים עם שער (עצמי) בסיום המחצית ושלושער של יאגו אספאס במחצית השניה. סלטה כרגע היא התשיעית בטבלה, 4 נק’ מהמקום שמוביל למוקדמות הליגה האירופית בו נמצאת כרגע סביליה. לסלטה משחקים לא פשוטים מול ולנסיה, וויאריאל וריאל מדריד כמו גם לבאנטה ולה קורוניה. היא תרצה לנצל את המשחק מחר אליו בארסה לא תגיע בכוחות מלאים.

למדנו על בשרנו כבר כמה עונות עכשיו מה היתרונות והחסרונות של סלטה ואנחנו מודעים למה יש לתכולים להציע. בראש ובראשונה, יאגו אספאס. החלוץ כבר עם 20 שערים העונה, מלך שערי הקבוצה ביי פאר והרביעי בטבלת מלך השערים מאחורי מסי, סוארס ורונאלדו. מעבר לכך, יאגו בן ה-30 מסוגל ליצור לעצמו מצבים יש מאין והוא עשה זאת מולנו בעבר. שיתוף הפעולה שלו עם הכוכב השני של הקבוצה, סיסטו, יכול לפרק כל קבוצה בליגה בלי הגזמה. סיסטו הוא מלך הבישולים של הקבוצה עם 10 בישולים והוא שני בטבלת הבישולים של הליגה רק למסי כמובן. מאחוריהם דניאל וואס מסוגל לפתוח את המשחק בנגיעה אחת אבל מעבר לעונה הטובה שהוא חווה, נציין לטובה את ג’וני קסטרו שהצטרפותו להתקפה היא מהסיבות העיקריות למה קשה מאוד לעצור את המתפרצות של הסלטיקוס וגם הופעותיו בהגנה נהדרות. ג’וני הוא שני בטבלת החסימות המוצלחות העונה בליגה, סיבה טובה דיה לשים אותו על ג’ורדי אלבה ולמנוע את מערכת יחסיו עם מסי. לבסוף, נגיד מילה טובה על לובוטקה, הקשר האחורי הסלובקי של סלטה שמעורב העונה בכל מהלך של הקבוצה ותורם הרבה מאוד למשחק המעבר של הגליסיאנים.

למשחק הערב תחסר סלטה שני שחקנים משמעותיים: פבלו הרננדס הקשר (שכבש מול בארסה אשתקד) ואת הוגו מאיו המגן שלו יש כבר 7 בישולים העונה. השניים קיבלו צהוב חמישי מול לגאנס וייעדרו. מלבד שני אלו, סלטה של אונסואה תגיע בסגל די מלא.

לסיכום: מדובר במוקש של ממש. בלי בוסקטס ובלי ראקיטיץ’, לא ברור מה הולך לקרות במרכז המגרש. ציוות של פאוליניו את גומש לבדם זו התאבדות פוטנציאלית פלוס שגם צירופו של קוטיניו אליהם לא בהכרח תסייע מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לזרוק משהו יחדיו ולצפות שזה יעבוד, בין אם זה גריזמאן, קוטיניו אמבפה, וויליאן ומסי ביחד או סתם קבוצה של גומשים ותוראנים. כמו כן, בלי פיקה ההתמודדות של אומטיטי שלא נמצא בתקופה טובה יחד עם ורמאלן שמצ’-אפ בינו לבין אספאס נשמע רע מאוד, זה לא הכי מעודד. הטקטיקה? להילחם באש עם אש – סלטה קבוצה לוחצת ומאוד התקפית, אבל אם תילחץ היא תחטוף כמו שהוכחנו העונה. על וואלוורדה להציב את קוטיניו בקישור ביחד עם פאוליניו ואולי סרג’י רוברטו, לתת לדמבלה לשחק ואולי הבחורים ייצאו מתחושת האכזבה שעדיין אופפת אותם (חרף הכותרות אודות “בארסה חוזרת לעמה”) והתואר יהיה שלנו בקרוב.

היסטוריית המפגשים

~ מה נעשה בלעדיו?! ‘מרלבורו’ מאת’ייה האגדי, האחרון שהעניק לבארסה ניצחון בבלאידוס, אפריל 2015 ~

ואז בהמשך הוא *קצת* גרע יותר מאשר הוסיף. אבל שיהיה. לסלטה ויגו 2 ניצחונות בלבד בקאמפ נואו בהיסטורייה המשתרכת לאורך כמעט 80 שנים, כאשר היא ניצחה בתחילת שנות ה-40 ואז שוב כזכור לפני 4 שנים בלבד. בבלאידוס, לעומת זאת, למרות שהמאזן עדיין נוטה לטובתנו הרי שמעולם לא הצלחנו להיות דומיננטיים מדי במגרשם של הגליסיאנים הללו. סלטה ירדה פעמים רבות ליגה ויש חורים בהיסטוריה איתה, אך איכשהו בכל זאת ידענו שנים רבות ורצופות של אי ניצחונות שם ותבוסות, אוי התבוסות, שכמובן שלא צריך ללכת רחוק בכדי למצוא אותן: 2 רביעיות איומות בשני משחקי החוץ האחרונים. למצוא קבוצה כיום שיכולה להעיד כי בשני משחקי ליגה ביתיים רצופים מולנו כבשה 8 שערים זה דבר די הזוי, אך האחרונה כנראה שעשתה דבר כזה (from the top of my head) הייתה אתלטיקו מדריד שניצחה 4-2 בעונת 07-08 ו-4-3 בעונת הטריפלט לאחר מכן, גם אז היה זה נדיר.

היום יתקיים משחק מספר 52 בבלאידוס של סלטה (52 עונות שלה בליגה הבכירה) ו-104 בסך הכל בליגה.

~ סלטה ויגו של ראשית שנות ה-40, טריה בליגה הבכירה ~

– סלטה ויגו חוותה מעט סיבוכים מהרגע שהוקמה, בעיקר בשל רצון האוהדים (הלא רבים) וההנהלה להתרחב ולהתחרות במסגרות גבוהות יותר, בעוד שאחרים העדיפו לשמור על טהרת מחוז גליסיה. היא כן התחרתה במהלך שנות ה-30 לרוב בסגונדה ורק בעונת 39-40 הגיעה לראשונה אל הליגה הבכירה. את בארסה אירחה לראשונה בליגה בדצמבר 1939 במחזור השני של העונה למה שאז היה למעשה קרב תחתית. בארסה ניצחה 2-1 משערים של חיימה סוספדרה ושל מנואל פוונטס קמפסינו. בארסה סיימה מקום אחד מעל הקו האדום וסלטה שהייתה בפלייאוף הירידה ניצלה.

– בעונה לאחר מכן ניצחה שוב 4-1 בפעם השניה שלה בויגו, אבל בעונת 41-42 הגיע ניצחונה הראשון בהיסטוריה של סלטה עלינו בביתה, בשנים בהן לאט לאט הגליסיאנים פיתחו מומנטום כאחת הקבוצות הקשות במדינה. בארסה הפסידה 1-0 במחזור ה-16 וסיימה את העונה שוב בתחתית, שוב ניצלת מירידה.

~ בארסה של עונת 45-46, האלופה המכהנת. מזהים את ססאר רודריגס? ~

– לבארסה מספיק ניצחונות בבלאידוס לאורך השנים, אך בעונת 45-46 הגיע הניצחון הגבוה ביותר בבלאידוס עד היום. סלטה ויגו ירדה לראשונה ליגה בעונת 43-44 ואת עונת 44-45 בה בארסה לקחה את האליפות השניה בהיסטוריה שלה, סלטה בילתה בסגונדה. היא חזרה מהר לליגה הבכירה ובהחלט התבססה בשנים הבאות, אבל מול בארסה האורחת של ססאר זה לא הלך כאשר 20 דקות לקח למריאנו מרטין להעלות את בארסה ליתרון וססאר רודריגס עצמו, כוכב האליפות החולפת, הוסיף שלושער. 5-1 בסיום, תוצאה שלא שחזרנו בבלאידוס עד היום.

– באותן שנים היו מספר משחקים בלתי נשכחים בין בארסה וסלטה, הן בלס קורטס ובבלאידוס, בעיקר כאשר סלטה התקרבה אל הצמרת. דוגמה אחת הגיעה בעונה בה בארסה לקחה את האליפות השלישית שלה בהיסטוריה, עונת 47-48, אבל בעוד שהביסה את כל הליגה, מול סלטה היא נתקעה. 1-1 בקאמפ נואו ובחוץ, 3-2 נפלא של סלטה בניגוד לכל הציפיות. סלטה גם סיימה את העונה ההיא הכי גבוה אי פעם – מקום 4 בליגה ואף הגיעה אל גמר גביע המלך לראשונה בתולדותיה (והפסידה לסביליה). עם זאת, ה-משחק הגדול של אותן השנים הגיע בעונת 49-50, גם הפעם בארסה היא האלופה המכהנת לאחר 2 אליפויות רצופות אבל בבלאידוס קיבלו על הראש במשחק חולני.  זה התחיל בשערים של קנאל וחוסה סגר ו-2-0 לבארסה, המשיך ברמונטדה ל-3-2 של סלטה, שוויון של אלפונסו נבארו וכשהתוצאה היא כבר 3-3 רבע שעה לסיום, סלטה מבקיע עוד 3 שערים ב-5 דקות. המשחק כבר גמור, נבארו של בארסה מצליח לצמק ל-6-4 וזו תוצאת הסיום. טכנית לא הניצחון הגדול בהיסטוריה של סלטה עלינו, אבל זהו בהחלט מספר השערים הגבוה ביותר שהגליסיאנים כבשו מולנו מאז ומעולם, לפחות בליגה.

– עוד שיא של הבלאידוס מול בארסה נחתם באותן שנים, שיא משחקים ללא הפסד מולנו שהתחיל מה-5-1 שלנו שתואר למעלה מדצמבר 45′ והמשיך עד מרץ 52′, עונת האליפות החמישית של בארסה. 5 עונות ללא ניצחון אצל סלטה בסך הכל. מצד שני, ללא הפסד מצידנו ברצף הזה ועם 2 ניצחונות לפניו ואחריו, זהו גם רצף המשחקים הארוך ביותר שלנו אצל סלטה ללא הפסד עד כה.

– הגענו לשנות ה-50, בארסה של קובאלה ושל חמשת הגביעים. בבלאידוס, לעומת זאת, בארסה ממעטת לנצח עם ניצחון אחד ב-6 עונות (5 תוצאות תיקו) בעוד שסלטה משיגה את הניצחון הגדול ביותר עלינו בביתה, ניצחון שהגיע בעונת 57-58 במחזור ה-11 והתברר להיות אחד המשחקים שהפרידו את בארסה מאליפות שביעית (אחרי שלקחה כבר 2 בתחילת העשור). סלטה אירחה את בארסה הגדולה עם סוארס, קובאלה, באסורה ואבריסטו והביסה אותה 4-0 מוחץ. כעת, רביעיות קיבלנו בהיסטוריה מסלטה אבל לא ללא מענה. בעונה הבאה בארסה נוקמת עם ניצחון 1-0 דרמטי א-לה מאת’ייה. מחזורים ספורים לסיום ובארסה מתקשה בבלאידוס כאשר אם לא תנצח תאבד את המקום הראשון למדריד. אז הדקה ה-85 מגיעה עת ז’ואן סגארה כובש את השער היחיד במשחק ומעניק נקודות של אליפות שאכן נלקחה בסוף. סלטה ירדה ליגה.

– את שנות ה-60 סלטה בילתה כולן (!) בסגונדה ולא שבה לליגה עד עונת 69-70. ב-3 העונות הראשונות שלה מאז שבה ופתחה את שנות ה-70 בליגה הבכירה היא לא יכלה מול בארסה והפסידה פעמיים עם תיקו אחד דחוק, אך לא לקח יותר מדי זמן עבורה בשביל להמשיך להקשות עלינו. בארסה לא ניצחה בבלאידוס מנובמבר 72′ ועד מרץ 83′ אך זאת בעיקר בגלל תקופה ארוכה בה, בשל בעיות כלכליות ומקצועיות, סלטה שיחקה ים-יבשה בין הסגונדה לליגה הבכירה. כשכן הייתה בליגה הבכירה אמנם, גם בארסה של קרויף (אך בלעדיו בהרכב בתחילת העונה) הפסידה במגרש הקשה של התכולים.

~ דרים טים נגד מחוררת ויגו, אפריל 1994 ~

– סלטה שבה לעצמה בעונת 87-88, השאירה מאחוריה את הקשיים לפחות לזמן מה וסיימה את העונה הזו שביעית. גם את בארסה היא ניצחה 3-1 בבלאידוס, לראשונה מאז שנת 1979. בשנות ה-90 הדרים טים חגגו על סלטה כמעט בכל עונה וגם בבלאידוס, 4 ניצחונות ב-5 עונות. כבר במשחקו הראשון בהחלט של קרויף כמאמן בויגו ניצחה בארסה 3-0 קליל (צמד של סלינאס, אחד של אוסביו), לאחר מכן 2-1 (באקרו, צ’יקי), ה-4-0 שהנכם רואים למעלה מעונת 93-94 מול אין הגנה של סלטה ועוד ניצחון 4-2 אדיר בעונה הפחות טובה הבאה (סטויצ’קוב, רומאריו, קומאן, חאג’י).

– לעומת זאת, בין הניצחונות הללו עומד דווקא הפסד אחד זכור מאוד בעונת 92-93 לסלטה ויגו של אורזאיז, אוטרו, ויסנטה, רטקוביץ’ וסנטיאגו קניסארס האגדי בשער. במחזור ה-35 נפגשו סלטה ובארסה כשריאל מדריד מוליכה בשוויון נקודות. בארסה מצאה עצמה בפיגור בויגו תוך 10 דקות (ויסנטה, עצמי של פרר). לאודרופ הצליח לצמק אך סאלבה החזיר את היתרון לגליסיאנים שחרף עוד שער מצמק של צ’יקי בגיריסטיין ניצחה 3-2 וסיכנה את מאבק האליפות. למזלנו, איכשהו ריאל מדריד ששיחקה אחרינו הוציאה רק תיקו אצל אוססונה אבל נשארה עם נקודה יותר. השתיים המשיכו לנצח עד המחזור האחרון שם בארסה, בעזרת שער מוקדם של חריסטו סטויצ’קוב ובעזרת ניצחון 2-0 של טנריפה על ריאל מדריד, לקחה באופן דרמטי אליפות מספר 13.

– סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הקודם הייתה תקופה די שחורה עבורנו בבלאידוס ולא בפעם הראשונה בהיסטוריה. בעונת 97-98 הייתה זו סלטה של חיים רביבו (שגם כבש מולנו) שניצחה את בארסה 3-1 אם כי קצת בגארבג’ טיים. מאותו הפסד במרץ 1998 ועד מאי 2006, בארסה מנצחת פעם אחת בלבד אצל הסלטיקוס. מעבר לכך, בעונות השחורות האחרונות שלפני רייקארד, סלטה מנצחת 3 פעמים רצוף מה שלא קרה לפני כן מעולם – 2-1 בעונת 01-02, 2-0 בעונת 02-03 (כשסילביניו הוא אחד הכובשים) ובמאי של עונת 03-04 ניצחון 1-0, בעונה זו גם ירדה שוב ליגה. לשם השוואה, בארסה מעולם לא ניצחה יותר משני משחקי ליגה ברצף אצל סלטה ויגו. אז למה המשחק הנ”ל בכלל ועוד כשהוא מעונה לא קשורה? קודם כל כי זה אחלה משחק ובא לי; שנית כל כי עונת 00-01 הייתה גם היחידה בה בארסה וסלטה נפגשו במסגרת אירופית כלשהי, במקרה הזה רבע גמר גביע וופ”א, פעם אחת לפני אחרונה בה בארסה לוקחת חלק בטורניר השני בחשיבותו. בצמד מפגשים נהדר בארסה ניצחה 2-1 והפסידה 3-2 אך העפילה לחצי הגמר שם הפסידה לליברפול.

– בעונת 05-06, בארסה מנצחת 1-0 בבלאידוס בגארבג’ טיים של המחזור ה-36 כשבארסה היא כבר אלופה. אטו כובש את השער היחיד.

– בעונת 06-07, מותחן בבלאידוס במחזור הראשון של העונה. סלטה של חוסה מנואל פינטו שממש בעונה קודמת זכה בזאמורה, מארחת את בארסה ועולה ליתרון משער של פרננדו בייאנו. אטו משווה ומסי, בפאקינג שער 12 בסך הכל בקריירה, הופך את התוצאה. גוסטבו לופס מצליח להשוות אבל להצלה מגיע איידור גודיונסן שבגולאסו נהדר מנצח את המשחק, 3-2 בסיום. בסיום העונה הזו סלטה ויגו יורדת ליגה שוב, הפעם היא תעביר 5 עונות בסגונדה עד שתשוב.

– בעונת 12-13, בארסה עומדת לפגוש את פ.ס.ז’ ברבע גמר ליגת האלופות ומספר ימים לפני כן כאשר אנו מתארחים אצל הסלטיקוס לראשונה מזה 6 שנים, בארסה עולה בהרכב בינוני עם מונטויה, בארטרה, סונג וטייו. בארסה יורדת לפיגור בדקה ה-40, הופכת אותו כבר עם שערים של טייו ומסי, אבל המילה האחרונה שייכת לבורחה אובינה שכובש בדקה ה-89 וכך בארסה בועטת בדלי. 2-2 בסיום.

– בעונת 13-14, הרבה אכזבות והפסדים חווינו בעונה הזו אך דווקא כשבארסה התארחה אצל הגליסיאנים בתחילת העונה (מח’ 11) היא ניצחה 3-0 (אלקסיס, עצמי, פברגאס) בקלילות.

– בעונת 14-15, עונת הטריפלט, אחרי הפסד ביתי מביך לסלטה שלא ניצחה בקאמפ נואו יותר מ-40 שנה, אחד מההפסדים שזעזעו כזכור את המערכת, בארסה מתארחת בויגו במחזור ה-29 ומנצחת עם שער של ז’רמי מאת’ייה Of all people רבע שעה לסיום. זוהי הפעם האחרונה שבארסה ניצחה בבלאידוס.

– בעונת 15-16, תבוסה איומה אצל סלטה. בארסה אלופת אירופה פתחה את העונה עם תבוסה לא פחות איומה אצל בילבאו בסופרקופה, אבל בליגה הפתיחה הייתה טובה עם 4 ניצחונות כולל ניצחון אצל אתלטיקו מדריד. עם זאת, משהו לא היה כשורה והמשחקים לא נראו טוב. המכה הראשונה לעונה הזו הגיעה וחזק מאוד דווקא אצל סלטה במחזור ה-5. זה התחיל בגולאסו של נוליטו, המשיך בצמד מטורף של יאגו אספאס כאשר בעיקר בשער הראשון פשוט עשה מג’רי פיקה, לא נעים להגיד, קונוס. ניימאר צימק ל-3-1 אבל ג’ון גידטי גומר את המשחק עם 4-1 משפיל.

https://www.youtube.com/watch?v=o8EVGzmK3Fk

– בעונה שעברה, שוב מגיעים לבלאידוס בפתיחת העונה והפעם במחזור ה-7. כל אוהד ואוהד ראה את התבוסה מהעונה הקודמת והתפלל שלואיס אנריקה יפתח בהרכב נורמלי (כשבעונה הקודמת היה בסך הכל הרכב נורמלי, רק שהוא הכיל את ז’רמי מאת’ייה משום מה). מה קיבלנו במקום? הרכב עם תוראן, גומש, ראפיניה ומאת’ייה. בוסקטס ומסי אפילו לא בסגל. אין נסים ונפלאות במקרים כאלה ולקח לסלטה 35 דקות להיות כבר ביתרון 3-0 (סיסטו, אספאס, עצמי של מיסייה מאת’ייה). בשונה מהעונה הקודמת, בארסה לא ויתרה כל כך מהר בטח מול סלטה שאיננה בשום מצב קבוצה הגנתית מרשימה. שער של פיקה ופנדל של ניימאר מחזירים אותנו למשחק, אבל טעות איומה ונוראה של טר שטגן מעניקה לפבלו הרננדס את ה-4-2. ג’רי פיקה שבאמת נלחם כמו אריה על הכבוד האבוד צימק שוב ל-4-3 וכובש צמד די היסטורי מבחינתו, אבל לא מעבר.

ובסך הכל: 52 משחקים בבלאידוס. 20 ניצחונות, 18 הפסדים, 13 תוצאות תיקו. יחס שערים חיובי של 88 כיבושים לעומת 76 ספיגות. ובמדד מסי, לדיוס 9 שערים ב-13 משחקים נגד הגליסיאנים. כבש לראשונה כאמור במחזור הראשון של עונת 06-07 והעונה כבש כבר 3 שערים מולם, 1 בליגה ושניים בגביע.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.