בעיתון הקטלאני ARA הקדישו כתבה להשתלבות של אנדרה גומש עד כה בבארסה.
לפי הכתבת נטליה ארויו (אמינה מאוד), אנדרה גומש נתפס באימונים כשחקן מצוין גם על ידי חבריו לקבוצה וגם על ידי הצוות המקצועי, אלא שעל המגרש לעיתים הרגליים רועדות. רוברט פרננדס אמר בהצגה של השחקן ש”שחקן שעומד בלחץ של המסטאייה, מסוגל לעמוד בלחץ של הקאמפ נואו”. אמרה די מגוחכת בהתחשב בסדרי הגודל השונים משמעותית.
משחקן שאמור להוסיף מימד של קריאטיביות לצד ימין המיותם ללא דני אלבס, גומש משחק קודם כל כדי לא לטעות. המסירות שלו אחורה וחוסר הרצון לפרוץ קדימה ולעבור שחקנים (דברים שהוא עשה בולנסיה) נובעים מחשש בלתי פוסק לפשל, לגרום לקהל לתלוש שיערות ולחבריו לקבוצה להתאכזב.
הפיתרון של לואיס אנריקה הוא לא לשלב אותו בהדרגה אלא לזרוק אותו שוב ושוב למים העמוקים בתקווה שמתישהו הוא יתחיל לצוף ולשחות. בינתיים זה פשוט לא עובד. הקשר בן ה-23 בסך הכל, הוחלף לקול שריקות בוז ביום ראשון האחרון ונראה מאוד מדוכדך באימונים בראשון ושני.
אנדרס אינייסטה אמר ששחקנים בעונה הראשונה שלהם בבארסה צריכים לקבל חיבוק מהקהל ויחס יותר מקל בגלל שהם לומדים כל כך הרבה מחדש. טר שטגן אמר שהוא זוכר היטב את שריקות הבוז אליו.
מה דעתכם? זאת השיטה, ההתאקלמות או שפשוט גומש לא מספיק טוב לבארסה?
