אינייסטה תיאר במדויק את תחושת האכזבה של השחקנים והאוהדים של בארסה. בארסה עבדה קשה בשביל היתרון, ולאבד אותו בדקה האחרונה זה כואב. מצד שני, הקבוצה הראתה יכולת טובה מאוד החל מהכניסה של הקפטן, ונראתה פי 70 טוב יותר מהגרוטאה שראינו על המגרש באנואטה לפני שבוע בדיוק. מצד שלישי, זאת לא מדריד בסגל החזק ביותר שלה, ומחכה לנו מפגש עם הסגל הזה באפריל אצלה בבית.
את המשחק עצמו אפשר לחלק ל-2 כאמור. בארסה די בינונית ללא אינייסטה מול מדריד שמתגוננת בלי בעיה ב 2-4-4 הצפוי שלה, ובארסה מצוינת עם אינייסטה שבישלה את מדריד על המנגל ובחוסר דיוק לא גמרה את המשחק. שימו לב להבדלים בתקיפה של בארסה במחצית הראשונה:
למחצית השנייה:
שימו לב לפעלתנות הדכאונית של ניימאר ביחד עם גומש במחצית הראשונה:
למה שהוא עשה במחצית השנייה:
זה לא מתחיל ונגמר באינייסטה, אבל למהנדרס יש כל כך הרבה משקל במשחק שזה מדהים. פתאום אלבה מרגיש יותר חופשי לעלות, פתאום מסי נמצא 30 מטר קדימה בלי צורך לנהל את המשחק במקום גומש, פתאום בוסקטס מסי ואינייסטה עושים משולשים 40 מטר מהשער, בדיוק כמו פעם.
בשבוע שעבר כתבתי מספיק על הנזק של אנדרה גומש באנואטה, לואיס אנריקה לא קרא ולכן קיבלנו עוד תצוגת נפל של הפורטוגזי. אף אחד בברצלונה לא יודע מדוע לואיס אנריקה מתעקש בכל הכוח עליו, ועוד במשחקי מפתח כל כך חשובים. אף אחד.
זה לא רק מתבטא במסירות בטוחות וסתמיות, זה מתבטא בהתרוצצות באמצע המגרש כמו תרנוגלת חסרת ראש, ובאיטיות מכבידה של נושאת מטוסים. אין אוהד בארסה אחד שלא תלש שיערות עם הידיעה על ההרכב של גומש, ואין אוהד שלא תלש את מה שנשאר כשהחילוף סימן את ראקיטיץ׳ במקומו. 80 דקות עם החמור גרם הזה = 80 דקות ב 10 שחקנים.
אנדרה גומש הוא רק הסימפטום במצוקה קשה מאוד של בארסה – אין לה כרגע תחליף לאינייסטה וזה רע מאוד. אין שחקנים שיכולים להכנס בשלמות לנעליים של אינייסטה, זה ברור. הבעיה של בארסה היא שאין לה בסגל מישהו שהוא אפילו 2 רמות מתחת לאינייסטה. דניס סווארס עוד צריך להתחשל, וזה הדבר הכי דומה שיש לנו בסגל. לא ארדה, ולא ראפיניה (מתקשה בצד שמאל עם רגל שמאלית).
ראקיטיץ׳ נראה טיפה אבוד 4 חודשים לתוך העונה. לפעמים נראה כאילו הוא שומר על צד ימין בשביל שדני אלבס יעלה למעלה – אבל אין דני אלבס וסרג׳י רוברטו ההתקפי הוא כמובן לא דני אלבס ההתקפי. במשחקים כאלה בהם היריבה מצטופפת ואין התקפות מעבר בשפע, החולשה ההתקפית של סרג׳י רוברטו מתגלה בעוצמתה: קשה לו לעבור שחקנים באחד על אחד, ואז אנחנו מקבלים עוד מסירה אחורה לראקיטיץ׳, ועוד מסירה אחורה, ונגמר הסיפור.
למזלה של בארסה אמש בקישור היא קיבלה את בוסקטס שעשה עבודה של שלושה, כיסה הכי הרבה קילומטראז׳, חטף הכי הרבה, תיקל הכי הרבה (בבארסה) ונראה כמו הגרסה הרגילה שלו.
בואו נדבר קצת על MSN:
זה לא היה משחק פנטסטי של מסי, סווארס וניימאר, רחוק מזה. על כל מהלך טוב של ניימאר (הבישול, הזריקה של קרבחאל וההחמצה האדירה), הוא ניפק 5 ראש בקיר. שלא לדבר על חוסר המחויבות ההגנתית לקראת דקות הסיום.
אין לי טענות לסווארס, גול אדיר חרף כושר יחסית בינוני. יש לי טענות למסי, וזה לא קורה הרבה. שימו לב לתרשים למעלה – מסי שיחק אמש כמעט לגמרי באמצע. למסי כידוע יש את הרשות מלואיס אנריקה לנוע בחופשיות במגרש, המאמן לא מגביל אותו בכלום זה בדרך כלל נכון, היות והוא סומך על איטליגנציית המשחק הפנומנלית שלו שתפיק לו מים מהסלע.
אמש מסי לא קרא את המשחק מספיק טוב ונשאר הרבה יותר מדי באמצע. הוא נטש את צד ימין לגמרי, והותיר את ראקיטיץ׳ וסרג׳י רוברטו להחזיר כדורים אחורה. הוא ביצע דריבלים חסרי סיכוי בין פקעת של שחקנים שרק חיכתה לו שם. זוכרים אחד על אחד של מסי מול מרסלו? זוכרים חיתוך פנימה והרמה לאלבה / ניימאר (היו בקושי 2 כאלה), מסי חייב לנוע על הציר הזה בין צד ימין לאמצע, הוא לא יכול להתקבע לאמצע, זה פוגע בו ופוגע בבארסה. חלק מזה אגב גם נעוץ בחוסר הדומיננטיות של סרג׳י רוברטו.
לוצ׳ו חייב לדבר על זה עם מסי. האם הוא יכול? אם ארדה לא מבין את ההוראות שלו לא לעשות פאול על שחקן עם הגב לשער, ספק אם מסי יקשיב. ובנוגע לארדה? זה רק סימבולי שרכש בחירות ב-40 מיליון יורו דופק לנו 2 קלאסיקוס.
וזה לא רק גומש וארדה, זה גם היכולת להבין שלמדריד אין באמת תוכנית משחק והיא רק תעיף כדורים לרחבה. כל אוהד בארסה חשב על האופציה להכניס ראש גבוה כמו אומטיטי על חשבון ה 1.73 של מסצ׳ראנו, חוץ מהמאמן העקשן שלה. כל מאמן יריב יודע כבר איך בארסה תשחק, ובזמן שמאמנים אחרים החליפו כבר כמה מערכים העונה, לוצ׳ו נשאר מקובע על ה 3-3-4, מחכה שמסי או אינייסטה יעשו את הבלתי צפוי.
פער ה-6 הנקודות הזה עם קלאסיקו בבית של מדריד הוא לא נוק-אאוט מוחלט אבל הוא פרובלמטי מאוד. זה קודם כל אומר שבארסה חייבת לייצר מומנטום מאיים (היא כרגע עם הפתיחה הגרועה ביותר שלה ב-14 השנים האחרונות). מומנטום כזה יכול להכניס את הקבוצה לפורמה ומסוגל להסתיר את התחלואות הידועות שיש לנו בסגל. השאלה היא עד כמה אפשר לכסות את זה.
חלק לא מבוטל מהתשובה לשאלה הזאת טמון ברגליים של אינייסטה.
הטוב: לפחות לא פער 9.
הרע: פער 6.
המכוער: התחת של אברם זידאן.
ההרכב:
טר שטגן (6).
סרג׳י רוברטו (5), פיקה (7), מסצ׳ראנו (6), אלבה (7).
ראקיטיץ׳ (5), בוסקטס (8), גומש (2).
מסי (5), סווארס (6), ניימאר (5).
מחליפים: אינייסטה (8), ארדה (2), דניס (לא שיחק מספיק).
98,474 צופים בקאמפ נואו.
