בארסה השיבה קצת טעם לפה אחרי מאלאגה עם גוליאדת 0-6 על גרנאדה. ניימאר כיכב עם שלושער, מסי הוסיף צמד שערים וצמד בישולים. ראקיטיץ׳ הוסיף אחד משלו.בספר של זלאטן יש קטע שהוא מספר על הרגע שבו אייאקס החליטה באופן סופי לרכוש אותו. זה היה באיזה משחק אימון של מאלמו שהוא הבקיע שער אדיר – קיבל את הכדור קצת לפני הרחבה, הקפיץ מעל ההגנה היריבה, בעט לרשת ורץ לחגוג בטירוף. הוא מספר שהתקשורת הייתה בטוחה שהוא צרח “זלאטן, זלאטן” בעוד שבפועל הוא צעק: “שואו-טיים, שואו-טיים”.
הערב, בפעם הראשונה בעונה הזו, היו דקות שבאמת אפשר לקרוא להן שואו-טיים. תגידו שגרנאדה לא מדד (שזה מצחיק אותי, כי אלה שטוענים ככה לא מתרגשים מהניצחון, אבל אם לא היו מנצחים אז היה ג’ונגל בפורום), אבל במשחקים קודמים גם זה לא היה והכל הלך קשה. 19 איומים על השער, 12 למסגרת ובעיקר שיפור במשחק הלחץ ובאינטנסיביות הפכו את זה למשהו שנראה הרבה יותר כמו בארסה. חלק גדול מהשערים הגיע אחרי לחץ בחצי המגרש של גרנאדה וצריך לתת פה קרדיט למוניר שפחות מקבל התייחסות כי הוא לא כבש, אבל היו לו 3 חטיפות ו-2 תיקולים בחלק המגרש של גרנאדה.
את צ’אבי היה מוזר לי לראות בצד שמאל, אבל הוא הראה שעדיין יש לו את זה כשהשחקנים מסביבו עושים תנועה טובה ויש לו למי – ובעיקר לאן – למסור. היה נראה שהישיבה הממושכת על הספסל גורמת לו ללכת על יותר מסירות של ת’כלס מאשר בעונה שעברה. רואה שחקן עושה תנועה טובה – מוסר. אפשר להמשיך ולדבר עליו, אבל נראה לי שקפארוס עשה את זה הרבה יותר טוב.
ומעל כל אלה כמובן מסי. באחד המשחקים של באטמן בפלייסטיישן הוסיפו לו יכולת שמאפשרת לו לזהות אויבים בקלות. וזה נראה שגם למסי יש דבר כזה. ראיית המשחק שלו היא לפעמים בלתי נתפסת, אלה כל הרגעים האלה שהוא מחליט לעשות משהו ואחרי שנייה אתה אומר לעצמך: “אה, וואו”. ככל שיהיו יותר משחקים שהפרטנרים שלו להתקפה יעשו תנועה טובה יותר לעומק, ככה ליאו יהיה קטלני יותר ויותר. וכמה סמלי שהשער ה-400 שלו בקריירה הגיע אחרי מהלך קלאסי מהשיא של הפפ-טים. שחקן ההתקפה מצד ימין נכנס למרכז, יוצר חור בצד ימין, דני אלבס רץ לעומק, מקבל כדור של אומן מצ’אבי, מעביר לאמצע (מדוייק!) ומסי מסיים ברשת.
שמח לראות שניימאר מתחיל לייצר מומנטום, אבל אני אשמח יותר אם הוא יפסיק להתעסק בשטויות (דריבלים חסרי פואנטה ונפילות) ויותר בדברים החשובים. לדני אלבס, למרות הבישול, היה משחק נוראי ומעניין יהיה לראות מי יהיה המגן הימני הבא – חוץ ממנו – שיקבל צ’אנס. אם אפשר שהוא לא יהיה ברזילאי, זה יהיה מה זה אחלה. מסצ’ראנו היה מצויין ומתייה נכנס לעניינים טוב מאוד, אבל יש לו לפעמים רגעים שהוא נרדם לשנייה ברגעים חשובים. חייב להיגמל מזה, עוד חודש קלאסיקו.
נ.ב.
לא מתבאס שגרנאדה לא כבשה פעמיים רק בגלל שהבקענו בדקות 26 ו-62. ויסקה טניס.
הטוב: 0-6.
הרע: לצלילי שגיא כהן.
המכוער: ״פנדל, פנדל, פנדל״.
ההרכב:
בראבו (6).
אלבס (7), מסצ׳ראנו (6), מאתייה (7), אדריאנו (6).
ראקטיץ׳ (7), בוסקטס (6), צ׳אבי (7).
מוניר (5), מסי (8), ניימאר (8).
