אנדרס אינייסטה

אנדרס אינייסטה נולד במאי 84′ בפואנטלביה, עיירה כפרית בקסטיליה הדרומית בספרד. אגדה לא מאוששת מספרת שבעודו ילד, התכוון בעל הרגליים האציליות להירשם לקבוצה ספרדית העונה לשם רעל מדריד, אך הוריו חששו מפני האלימות והפשע בעיר, והחליטו שהמקום אינו ראוי לגדל בו את בנם.

“נולדתי למשפחה עובדת וצנועה. סבי ניהל את המסבאה המקומית ‘בר לוחאן’ מאז 1975, אבי עבד שם אחרי יום ארוך באתרי הבנייה. אימי גם עבדה שם, יחד עם כל המשפחה שלי, סבתא, דודים ואפילו אחותי הקטנה מאריבל. היחיד שהתחמק היה אני. תמיד היה לי תירוץ ללכת לשחק עם הכדור; האמת שתמיד סחבתי אותו איתי לכל מקום שהלכתי, הוא היה החבר הכי טוב שלי, ומגרש הכדורגל של בית הספר הוא המקום בו בילינו זמן רב.

בגיל 8 הוריי החליטו לרשום אותי לקבוצת ילדים באלבסטה, שם התחלתי לשחק קצת יותר ברצינות. זה לא היה נח בגלל העסק המשפחתי. לא היה לנו הרבה זמן פנוי וזה הקשה על הוריי שנאלצו לחלק תורנויות ביניהם לנסיעה לאלבסטה. הייתי מסיים את הלימודים בשעת הצהריים ועולה לנסיעה ארוכה כדי להגיע לאימונים. בימי שלישי וחמישי הייתי עוזב את הלימודים חצי שעה או שעה מוקדם יותר כדי להגיע בזמן. למזלי בית הספר אף פעם לא התנגד. אחרי הצהריים הייתי חוזר לבית הספר. האמת שזה היה מתיש; מסע של 100 ק”מ ובחזרה לכיתה. אבל אם להיות כנה, הייתי מאושר מאוד. האהבה שלי לכדורגל באה מעומק ליבי. היא עוברת בגנים שלי; אבי היה כדורגלן חובב במועדון ‘דניה’.

ב 1996, כשהייתי בן 12, השתתפתי בטורניר-ברונט עם קבוצתי אלבסטה. שם ברצלונה, ובעיקר אלבר בנאייגס, גילו בי עניין. בספטמבר באותה שנה הגעתי עם הוריי לברצלונה כדי להפוך לחלק מה’לה-מאסיה’. היה לי קשה מאוד להיפרד מהמשפחה שלי. הייתי רגיל לחיות בכפר, לחלוק הכל עם הסבים שלי, ההורים והמשפחה המורחבת, ועכשיו עברתי למרחק של 500 ק”מ מהבית, למקום בו לא הכרתי איש.

עבר זמן עד שהתרגלתי למצב החדש. אני זוכר שהייתי מתקשר להורים שלי ללא הרף.. הייתי זקוק לראות אותם, להיות איתם, להקשיב להם. החודשים הראשונים היו גיהנום מאחר ופגשתי אותם רק פעם או פעמיים בחודש. המצב המשפחתי לא איפשר לנו יותר מכך. כשהם היו מגיעים למאסיה הייתי מחבק אותם והייתי הכי מאושר בעולם. היינו מבלים את כל סוף השבוע יחד, לא נפרדים לשניה, אפילו הייתי ישן איתם. אבל אני צריך גם להזכיר שהייתי בר מזל שהיו לי שותפים נפלאים כמו רופטה, אחד מהבוגרים, פויול, גארבי, ג’ופרה, ויקטור ואלדס, שהיו בגילי. הם עזרו לי להתרגל למצב.

זו היתה התקופה שהתחלתי להתבגר כאדם וככדורגלן. פגשתי המון אנשים במאסיה, עימם את החבר הכי טוב שלי, ג’ורדי מסאייס.

בגיל 18, אחרי שש שנים במאסיה, ממנה יש לי זכרונות בלתי נשכחים, הוריי ואחותי עברו לברצלונה להיות איתי. עבורם, כמו שזה היה עבורי, לעזוב את הכפר שבו נמצאים השורשים שלהם היה צעד משמעותי מאוד. לכן בכל חג או מתי שיש לנו הזדמנות, אנו נוסעים לפואנטלביה כדי להתאחד עם כל המשפחה ולבלות כמה ימים נפלאים.

הדרך המקצועית שלי עם ברצלונה החלה כשהגעתי למאסיה. שיחקתי לפי קבוצת הגיל אליה הייתי שייך ואז שתי עונות בברצלונה ב’, עד הופעת הבכורה שלי בקבוצה הראשונה בעונת 02/03, תחת לואיס ואן חאל.

במשך שתי עונות שיחקתי גם עבור בארסה ב’ וגם עם הקבוצה הראשונה. בעונה שלאחריהן הפכתי לחלק קבוע מהקבוצה הראשונה, והשתתפתי בהפיכת בארסה לאלופה באותה שנה. למרות שלעיתים רחוקות הייתי בהרכב הפותח, נכנסתי כמחליף ראשון תמיד, ופספסתי משחק ליגה אחד בלבד.

ב-17 במאי 2006, שיחקתי במשחק שהכריע את האליפות בליגה; זכינו, וזה היה התואר השני שלי.

ב-19 ביוני 2007 קיבלתי את הספרה 8 שהשאיר אחריו ג’יולי. זה היה המספר שתמיד לבשתי כילד וכנער.

ב-2008, עם חידוש החוזה עד לשנת 2014, הועלה סעיף השחרור שלי מ-60 ל-150 מיליון.

אחרי שנקראתי בשתי הזדמנויות לפגישות שאורגנו ע”י מאמן הנבחרת לואיס אראגונס, נכללתי לבסוף, ב- 15 במאי 2006, בסגל הנבחרת לגביע העולמי בגרמניה. הופעת הבכורה שלי היתה במשחק השלישי מול נבחרת סעודיה, בהרכב הפותח.ההצלחה הגדולה ביותר שלי עם הנבחרת היתה בגביע היורו 08′, הייתי השחקן הספרדי היחיד שנכלל בהרכב הפותח בכל המשחקים. ב 29 ביוני 08′, הוכתרתי כאלוף אירופי, יחד עם חבריי לנבחרת. למרות שהיתה לי התחלה חלשה בגלל פציעה בברך, הלכתי והשתפרתי, ונכללתי בנבחרת ה’אול סטאר’ של התחרות.

שיחקתי גם בנבחרות הגיל הצעירות של ספרד, עימן זכיתי בגביע האירופי. אחרי השתתפות בגביע העולמי לנוער הפכתי לקפטן נבחרת הנוער מתחת לגיל 21.

פעילות סולידרית.

כאדם שבורך בהזדמנויות, ובדוגמא שקיבלתי מהוריי, אני מניח שהתפקיד שלי מביא איתו אחריות חברתית.

בפרו, ארץ נפלאה אך מלאה בצרכים, כבוד הוא לי לתמוך בשני ילדים קטנים, ולדימיר ורוסי מארי-זול, אליהם אני שולח חיבוק רחב. אני מעודד את כל מי שקורא זאת, לעזור לנזקקים. כל מה שנראה כמו כלום עבורנו, הוא עולם ומלואו בשביל הילדים האלה, וזה משפר את איכות החיים שלהם. זה מאוד מתגמל לעזור, האמינו לי.”

אינייסטה תומך בקרנות רבות ברחבי העולם, בילדים חולים ובאירגונים המסייעים לעתידן ורווחתן של מדינות נחשלות.

טכניקה.

טיפול מיקרוסקופי בכדור, אמר פעם מי שאמר. ובניגוד מוחלט להתנהלות העדינה והמחושבת הזו, עומדים רגעי משחק מסוג אחר, פראיים, נטולי מחשבה – אינייסטאזוס. הם הגולים שהביאו לו תהילת עולם.

באופן כללי מדובר בגול שהוא תוצר של כח מתפרץ שמקורו לא ידוע עד עצם היום. הם נוטים להגיע בישורת האחרונה של תחרות חשובה, עמוק בתוספת הזמן, וננעצים ברשת בבת אחת, כמו מסמר שפטיש פגע בו על הראש. דוגמאות ידועות הן הגול שהעלה את ברצלונה לגמר ליגת האלופות בסטאמפורד ברידג’ בדקה ה 94, וגול הניצחון בגמר גביע העולם בדקה ה-116. דוגמא פחות מוכרת התרחשה בקיץ 99′, בגמר גביע העולם לקבוצות נוער. ברצלונה נלחמה בשיניים, ללא הועיל, כשבדקה האחרונה של המשחק הפציץ הקפטן בן ה 14 את הרשת. ניצחון. כמו בגולים המפורסמים שבאו לאחר מכן, נערמו על גופו הצנום שחקנים, אנשי צוות, מביאי כדורים, חתולים ונמלים. את המדליה הגיש לו גווארדיולה כשהוא אומר “בעוד כמה שנים אני אצפה בך מהיציע כשתעשה את אותו הדבר.”

אחרי הגול בברידג’ אמר גווארדיולה: “הוא תמיד מתלונן שהוא לא מבקיע מספיק, כאילו שעם כל מה שהוא עושה הוא צריך גם להבקיע. הערב הוא יישב את החוב שלו לנצח.”

מאבני היסוד של הטיקי-טאקה של ברצלונה תחת גווארדיולה וגם אחריו, השחקן המצטיין של נבחרת ספרד ביורו 2012. עם 8 אליפויות, 4 אליפויות אירופה, 2 אליפויות אירופה לנבחרות וגביע עולם אחד, אין תואר שחמק מהאצבעות שלו. אבל הוא עדיין רוצה עוד.

‘דור אינייסטה’

לקראת פברואר 2010, חלה עלייה של כמעט חמישים אחוז בנשים יולדות בחבל קטלוניה. הרופאים המופתעים בדקו תשעה חודשים אחורה למאי 09′ – והגיעו למסקנה שהגול בסטמפורד ברידג’ הוא האשם הבלעדי למחסור החמור במיטות במחלקת היולדות.

ציטוטים

הקאמפ נואו הוא המקום בו התצוגה הופכת לכדורגל ובו התגשמו החלומות שלי. לעולם לא אוכל למצוא מילה שתתאר את גודל התחושה והתענוג לשחק בו.

“שואלים אותי כל הזמן.. אני לא יודע” – לשאלה מה היה אם לא היה כדורגלן.

“מטוסים” – לשאלה מה הוא לא אוהב במקצוע שלו.

ספר אהוב: צלה של הרוח

הרים או ים? – שניהם, תלוי בעונה

משקה אהוב? – איזוסטאר (משקה אנרגיה לספורטאים)… אני סתם צוחק. קולה.

מטרה – שאנשים יזכרו אותי כאדם טוב.

סה״כ תארים: 28

אליפות (8):2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011 ,2012/2013, 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (4): 2008/2009, 2011/2012, 2014/2015, 2015/2016.
הסופר קאפ הספרדי (6): 2005, 2006, 2009, 2010, 2011, 2013.
ליגת האלופות (4): 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (3): 2009, 2011, 2015.
אליפות העולם לקבוצות (3): 2009, 2011, 2015.