על טעויות משלמים

עם הגנה כזאת, קשה מאוד לנצח, בטח בפאריס, עם הפסד 2-3. ההתקפה של בארסה הגיעה לעבודה אבל לא הצליחה לכפות שיויון לקראת הסיום.באופן כללי – לא לוקח את ההפסד הזה קשה מדי. מתקבל להפסיד ליריבה הכי חזקה בבית בחוץ, מה גם שלדעתי ולדעת רבים היה מגיע לנו השיויון. צריך מאוד להזהר מהמוקש נגד אייאקס כדי למנוע הסתבכות מיותרת. בכל מקרה, להפסד הזה יש נגררות רעות, וגם כמה דברים בודדים טובים.

 

נתחיל ברעים:

 

לא ראיתי שום אזכור לזה – אבל מגיעות מחמאות לשח-מט שלורן בלאן עשה ללוצ׳ו. היו מספיק טיפשים שזילזלו בפ.ס.ז׳ ללא לבאצי, זלטאן ותיאגו סילבה – פאריס שיחקה טוב יותר בלעדיהם. מאטידי ו-ווראטי ותיאגו מוטה עשו בלגאן באמצע, עטו על בוסקטס והוציאו את ראקיטיץ׳ ואינייסטה מהמשחק. הם התמודדו גם בצורה מאוד מרשימה נגד משחק הלחץ החלקי שהצגנו אתמול.

 

 

 

מאטידי ומוטה גם כל הזמן היו צמודים למסי, מדגיש עוד יותר את המשחק הטוב שהיה לליאו אתמול. לוקאס עשה הגנה, וגם קבאני עשה הגנה.

 

עכשיו לוצ׳ו כמובן שיחק לידיים של בלאן. דיברו על 2-4-4, ובפועל שוב קיבלנו 2-3-3, עם הנזק של אלבס בצד ימין והכלום ושום דבר שעונה לשם פדרו משלים אותו בהתקפה. מעלה לי את הסעיף לשמוע את לוצ׳ו מדבר בתחילת העונה על ״רק הטובים ישחקו״ ובפועל פדרו מסריח את המגרש כבר כמה משחקים ברצף, ללא שום תועלת אמיתית.

 

דיברתי כבר בעבר נגד רוטציה של שוערים ואתמול קיבלנו גושפנקא לעניין. לא יאומן שאקט פוליטי לחלוטין במדריד שנועד למנוע מאיקר קסיאס לפרק את חדר ההלבשה, הופך למשהו מקצועי אצלנו. פשוט לא יאומן! בראבו שוער ראשון? עד הסוף. טר שטגן שוער ראשון? עד הסוף. אי אפשר להקריב את התיאום היקר מפז שיש בין השוער להגנה שלו, פשוט אי אפשר. שער הבדיחה של המטר ובמבה ווראטי הוא הדוגמא הכי מובהקת לכך. גם טעות של ראקיטיץ׳ וגם קטיף תפוזים מביך של MATS.

 

הרתיח אותי לראות את אלבה עושה ספרינטים על לוקאס, אבל מדלג לו באיטיות לפני ההרמה בשער השלישי, אסור שיקרו דברים כאלה.

 

באופן כללי, פ.ס.ז׳ דרסה את הקישור שלנו. לוצ׳ו מרשה לעצמו שוב ושוב לעלות עם 2 המגנים ביחד, וברגע שמתרחשת חטיפת כדור ועוברים את המחסום הקל יחסית בחיפוי של ראקיטיץ׳ ואינייסטה היריבה נשארת רק מול 2 הבלמים. אי אפשר להמשיך בקו הזה, ובטח ובטח לא לעלות בקלאסיקו במודה הזאת. היכולת הרעה של אינייסטה? זה שילוב של יכולת אישית ביחד עם סירוס קל בשמירה על הצד של אלבה.

 

התקפית – אני חושב שהיינו לא רעים בכלל – לבטח משחק ההתקפה הכי טוב שהצגנו העונה מול יריבה משמעותית. למעשה, ללא ההגנה המזעזעת הזאת והרדיפה אחרי פאריס בפיגור, היינו יוצאים משם עם כל הנקודות. אהבתי במיוחד את הגישה הסבלנית לקראת הסיום. שנה אחת אחורה תחת טאטה, אני משוכנע שהיינו סתם מעיפים כדורים לרחבה בלי הפסקה (כולל מהבלמים), אתמול בנינו מהלכים ועם קצת מזל (מוניר, סנדרו, אלבה) היינו גם משיגים את השיויון.

 

ההפסד הזה סביל והמשחק היותר חשוב שיש לנו השבוע הוא בשבת אצל בראיו, נגד החניכים הקשוחים של פאקו חמס, שכבר עובד שבוע על המוקשים שהוא מכין לנו.

 

הטוב: ההתקפה.

 

הרע: ההגנה.

 

המכוער: ריצולי הם החלטות תמוהות. הגדולה שבהן הפסקת המשחק בפציעה של לוקאס. הרמה של אולפן ליגת האלופות מתדרדרת מרגע לדודלי.

 

ההרכב:

 

טר שטגן (5).

אלבס (3), מסצ׳ראנו (6), מאתייה (6), אלבה (3).

ראקיטיץ׳ (4), בוקסטס (4), אינייסטה (4).

פדרו (2), מסי (7), ניימאר (7).

 

מחליפים: צ׳אבי (6), סנדרו ומוניר (לא שיחקו מספיק).

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023