ג’רארד פיקה התראיין לעיתון אל פאיס, וכמו שפיקה יודע, הוא התראיין בצורה מרתקת. כולל ניצני ביקורת כלפי ואלוורדה והחברים שלו בחדר ההלבשה, אבל בטוב טעם. וכן הוא מדבר בצורה ישירה על מה שקרה באנפילד והוא מוכן לתחרות אפשרית עם דה ליכט. תקראו, זה חשוב ויפתח לכם את העיניים.
מראיין: “ואלוורדה צריך להמשיך בעונה הבאה?”
פיקה: “זה לא תפקידי להגיד דברים כאלה בגלל שואלוורדה הוא הבוס שלי והוא מחליט אם לשים אותי בהרכב או לא. אני כן יכול להגיד שברמת חדר ההלבשה, הוא ניהל דברים טוב מאוד והוא כן עזר לנו לשפר דברים וכן זכינו בתארים ואנחנו יכולים להוסיף עוד אחד בגמר הגביע. ברור שאנחנו יכולים לשחק כדורגל טוב יותר, וברור שמה שקרה באנפילד כואב מאוד. אני חושב שאחנו תמיד נחתום על אליפות ואולי גביע”.
מראיין: “הקהל מתלונן שאתם משחקים משעמם”.
פיקה: “האוהדים של בארסה והקטלאנים מאוד תובעניים ורוצים לעשות דברים בצורה המושלמת, זה כבר לא לנצח, אלא איך אתה מנצח. התקופה של גווארדיולה עדיין טרייה בזיכרון, וזה הכדורגל הכי טוב ששוחק שכולם אהבו וכולם מכירים. הדיון הזה תמיד יתקיים לא משנה מי המאמן. אני יכול להבטיח שזה הסגנון שואלוורדה רוצה לשחק. אני בחדר ההלבשה וזה מה שהוא משדר לנו. אבל זה לא רק תלוי בו, אלא באלה שנמצאים על המגרש, ואלא שנמצאים מולנו. היום לוחצים עלינו גבוה יותר ומקשים עלינו לצאת קדימה. בעבר היינו יכולים להשתמש בשוער ברגוע ועכשיו לוחצים אותו וזה בלתי אפשרי. מחפשים שינוי מהיר במשחק כדי להעמיד את השלישיה הקדמית מול השלישיה של היריבה כך שלפעמים כדור ארוך זאת אופציה טובה יותר. יש הרבה ניואנסים בכדורגל שאנחנו נוטים לייחס למאמן או לשחקן אינבדואלי, אבל זה ספורט קבוצתי עם המון משתנים, חלקם לא בשליטתך”.
מראיין: “אתה מסכים עם הדעה הכללית שזאת הייתה העונה הטובה ביותר שלך או שאתה מבין שהזיכרון של האוהדים הוא קצר?”
פיקה: “קשה להעריך את זה כי תמיד אנחנו נשארים עם הזיכרון הטרי ביותר. ברמה אישית בוודאי שזאת הייתה עונה טובה מאוד בה שיחקתי כמעט את כל המשחקים. העובדה שלא שיחקתי במשחקי הנבחרת עזרה למנוחה שלי, ומעבר לכך, הייתי ללא פציעות וגם לא שיחקתי משחק עם כאבים וזריקות, משהו שלא קרה ב-3 עונות הקודמות. בכל מקרה, היו עונות טובות בהן היינו סנסציונאלים, בהן זכינו בטריפלט לדוגמא. אלה עונות בהן הגענו לשלמות גם ברמה האינדבדואלית וגם ברמה הקולקטיבית”.
מראיין: “עזר לכם שמדריד לא הייתה תחרותית העונה?”
מראיין: “:כשאחת מהשתיים, לא משנה מאיזו סיבה, לא נמצאת ברמה הרגילה שלה, זה נותן לך יותר אופציות. אנחנו היינו הרבה יותר עקביים בתוצאות שלנו. אני מניח שהעזיבה של כריסטיאנו השפיעה ורואים את זה בסטטיסטיקה. אתה חייב את השחקנים שיתנו לך את הגולים, וזה משהו שהם לא ניפקו העונה”.
מראיין: “זה תמרור אזהרה ליום בו מסי יעזוב?”
פיקה: “בשביל זה אנחנו לא צריכים תמרורי אזהרה. כשליאו יעזוב כולנו נסבול ב-100 אחוז. אבל זה תלוי איך המועדון יתאים את עצמו לשינוי וכמה זמן אתה רוצה להתאבל על כך”.
מראיין: “להחליף אותך גם יהיה מורכב?”
פיקה: “לא כל כך. אנחנו כאן בשביל תקופה בחיים ואת זה אתה לומד במהלך השנים. זה יקח לך חודשים או כמה עונות, אבל בסוף תמיד תמצא מחליפים. יגיע מישהו שיהיה טוב ממני בגלל שהכדורגל הוא ספקטקולרי, והשחקנים יותר חזקים, יותר טכניים, ויותר חכמים. אני תמיד אומר שהבלמים הגדולים בהיסטוריה הם הבלמים של היום בגלל שהם הרבה יותר שלמים מאלה ששיחקו בעבר. ברור שהכל צריך להיות בקונטקסט ואולי בקנבאואר היה הטוב מכולם. אבל ברור שאם אתה משווה להיום, אני בטוח שהוא ישחק פחות טוב עם הכדור, יהיה איטי יותר ויבין פחות טוב את המשחק. פעם למשל, איפשרו לך לכסח והיית צריך להרוג מישהו בשביל שירחיקו אותך. היום הכל מול הטלוויזיות ואנחנו יותר חשופים, זאת האבולוציה של הספורט”.
מראיין: “יכול להיות שהאבולוציה של בארסה תחל עם דה יונג שנרכש כבר אולי עם דה ליכט. מדאיג אותך שמגיע בלם?
פיקה: “הם שחקנים שמבינים את הכדורגל שלנו בגלל שהם ינקו מאותו שד כדורגל, של קרויף. אם הייתי מודאג מכל בלם שהמועדון רכש מאז שאני כאן, לא הייתי ישן שנים. זאת העמדה שהמועדון ביצע בה הכי הרבה רכש. אני רואה זאת בצורה מושכלת ואני אוהב את התחרות. אני לא יודע מה יקרה אבל לדה ליכט יש המון תכונות טובות בגיל צעיר כל כך. ודה יונג עם המון פוטנציאל. הוא מרתק בגלל הבנת המשחק שלו”.
מראיין: “מה הדיבור הכי מושמע בחר ההלבשה לפני גמר הגביע אחרי מה שקרה באנפילד?”
פיקה: “צריך לסיים את העונה בצורה טובה ועם תחושות טובות. למרות שולנסיה מסוכנת והיא סיימה את הליגה בצורה טובה מאוד, זאת יריבה מאוד קשה”.
מראיין: “ומה קרה באנפילד?”
פיקה: “כשדברים כאלה קורים, הכל הולך רע. אני חושב שברמה המנטלית, חלק מהשחקנים היו תחת השפעה של מה שקרה ברומא, בגלל שהזיכרון עדיין טרי. עם השער הראשון שהיה מהיר מאוד, בלי לשלוט בזה, אתה ישר נזכר בתמונות מרומא. אחר כך הגיעו עוד שניים מאוד מהירים וזה נראה בדיוק כמו שנה שעברה. זה בוודאות היה מחסום פסיכולוגי, אבל גם היה חסר לנו כדורגל, הכל היה חסר לנו. הם לחצו מאוד גבוה בצורה אינטנסיבית, אנפילד גם תרם את חלקו. לא היינו מסוגלים. זה היה יום קשה מאוד. אחרי המשחק היינו צריכים מאמץ עילאי להרים את המורל בחדר ההלבשה בגלל שחולפים הימים ואתה לא שוכח את ההפסד. זאת הדחה שתשאר עוד בזיכרון, אבל צריך להרים את הראש ולקחת צעד קדימה”.
מראיין: “גם לא נראה שהקבוצה עודדה את עצמה אחרי הגולים שספגתם”.
פיקה: “זאת הייתה סיטואציה מאוד מורכבת. הקבוצה לא התניעה ואתה רואה שהיריבה יודעת את זה והזיכרון של שנה שעברה היה טרי. אנחנו לא צריכים לענות את עצמנו. כן, זאת הייתה אחת מהתבוסות הגדולות ביותר שלנו, אבל זה הכדורגל, שם אתה יכול לקבל נוקאאוט. זה היה סיוט, ואתה צריך להיות מוכן לזה שזה עלול לקרות שוב ולהבין למה זה קרה בשביל שזה יעזור לנו בעתיד. אנחנו רוצים לחזור להלחם על הגביע הזה”.
מראיין: “המנוחה בפגרת הנבחרות עזרה?”
פיקה: “אלה 4 שבועות בהן אתה יכול להתנתק קצת ולשאוף קצת אוויר. משחקי נבחרות לוקחים ממך מאמץ מקסימלי וזה לא מפסיק גם בפגרת החורף, זה דבר קשה מנטלית ופיזית”.
מראיין: “ביקרו אותך כששיחקת בנבחרת, ועכשיו מבקרים אותך שעזבת, אתה מבין את זה?”
פיקה: “אני מבין הכל, זה חלק מהמשחק. בלתי אפשרי שכולם מרוצים ובמדינה הזאת לכל אחד יש את הדעה שלו. כל אחד יכול לעשות מה שטוב בשבילו, וזה היה הרגע לעזוב”.
מראיין: “אתה שחקן טוב יותר עכשיו ממה שהייתה כצעיר?”
פיקה: “בפער. ככל שעוברים השנים, לגיל יש תפקיד חשוב במשחק שלי יותר מאשר ללכת לתזונאי ולחדר הכושר. הגיל עוזר לך לקבל החלטות טובות יותר, וזה חשוב מאוד לבלם. כמובן שצריך להמשיך לשמור על הגוף כמו שצריך, אבל זה משהו שהבנתי מזמן. ריכוז, מיקום מוקדם, בשביל להיות בלם אתה צריך שכל, ובטח במקום כמו ברצלונה, בו לוקחים סיכונים ונוצרים שטחים פנויים ליריבה”.
מראיין: “הוותק גם אומר שיש לך יותר אחריות על מה שקורה בהגנה במגרש”
פיקה: “כן, זה ברור. כואב לי על כל גול שאנחנו סופגים, בגלל ש-90 אחוז מהם נובעים מטעויות. גם אם לא הייתי מעורב בטעות באופןן ישיר, זאת אחריות שלי ואולי הייתי יכול לעשות משהו כדי למנוע את זה, אני לוקח את זה אישית”.
מראיין: “המנהיגות שלך נראית גם ברגעים בהן אתה יורד לדבר עם ואלוורדה בצד המגרש, מה נאמר שם?”
פיקה: “דברים טקטיים, או להעביר מסרים לקבוצה על מיקום כזה או אחר. איך להגיב לסוגים של לחץ, להחליף אגפים. לשחקנים אין את אותה ראיית משחק כמו שיש למאמן ולצוות הטכני”.
מראיין: “יהיה עוד סרט תיעודי עם ההחלטה החדשה של גריזמן?”
פיקה: “לא, לא אעשה סרט כזה. אחד הספיק. הרבה זמן לא דיברתי איתו ונראה מה יקרה, אני לא יודע מעבר”.
מראיין: “אחרי שהפסדתם במשחקים הראשונים בסביליה ולבאנטה, בהרכב מחליפים, היה נדמה כאילו אתם לא מעריכים את הגביע. זה נכון?”
פיקה: “אמרו את זה בינואר, כשהיו לנו מלא משחקים ועומס. אני חושב שהמיסטר העניק דקות לכולם ובנה על הקאמפ נואו שם אנחנו יותר חזקים. מה שהיה ברור הוא שאנחנו לא רוצים לוותר על שום תחרות. להגיע לגמר היה אירוע משמח בחדר ההלבשה וכאשר משחקים בגמר צריך לנצח אותו”.
מראיין: “אתה עדיין רואה בעצמך נשיא עתידי בבארסה?”
פיקה: “הייתה תקופה בה שאפתי לכך ויכול להיות שאנסה בעתיד, אבל אני לא רואה את זה קורה בטווח הקרוב. יש לו עוד הרבה דברים בחיים שאני נהנה מהם ואני רוצה להתרכז בהם”.
