אז קיבלנו היום קצת יותר “הרכב אמיתי” מאשר במשחקים הקודמים (לפחות במחצית הראשונה) ובארסה השיבה בכמה ניצוצות חיוביים. היו רגעים בחלק הראשון שהזכירו לא מעט את גמר 2010 בחוסר האונים של היונייטד. יחד עם זאת, הדומיננטיות של בארסה תורגמה למצב טוב אחד של מסי, ושפע חצאי מצבים שטייו זרק לפח בקבלת החלטות גרועה במיוחד, כולל גלישה מטומטמת על סף סיום המחצית שרק קראה לצוללן נאני לנסות את מזלו ולסחוט פנדל. למזלנו ואלדס הדף מצוין את הפנדל של רוני.
במחצית השנייה הכל נזרק לבלנד עם אין ספור חילופים שאי אפשר להסיק מהם כלום ושום דבר, למעט האנקדוטה בהופעת הבכורה של ג’ורדי אלבה. כן אפשר להמשיך להאמין בקארמה הסודית של המכשף פינטו בפנדלים בסיום.
ההרכב:
ואלדס (פינטו 46′).
דני אלבס (מונטויה 66), פויול (פיקה 46′), מסצ’ראנו (ברטרא 66′), אדריאנו (אלבה 66′).
אינייסטה (ססק 45), בוסקטס, סרג’י רוברטו (צ’אבי 46′).
אלכסיס (ראפיניה 66′), מסי (אפלאיי 46′), טייו (פדרו 46′).
48,000 צופים בגטבורג.
